אני מתחרפנת!!!!

[רוחות של שינוי]

אני מתחרפנת!!!!

אוף!!! לא יכולה יותר! כבר שבועיים שאמא שלי ובן זוגה אצלי בבית. צריכה אוויר לנשימה, צריכה מרווח, צריכה חיים. נמאס לי לראות אותם, לשמוע אותם, להיות נחמדה, ולחיות כאילו הכל "בסדר". אני מתחרפנת. מרגישה שאני רוצה לברוח מהבית שלי, כמה שיותר רחוק, ולכמה שיותר זמן. כן, היא עוזרת לי מאוד. גם עם הילד, וגם בבית בכלל (מכינה אוכל, מנקה כלים וכדו'), ואני מאוד מעריכה את זה. אבל, אני פריקית של פרטיות, ושל הזמן שלי לעצמי בלי שנמצאים אצלי בבית כל הזמן. וקשה לי, קשה לי.... רעיונות? פתרונות? אני יודעת שסבלנות זוהי מילת המפתח, אבל אני לא יודעת מתי המלחמה הזו תסתיים (הם פליטים מהצפון), וסף הסבלנות שלי כרגע מאוד נמוך. אוף!!!

 

[ואו הבנתי]

רוחות של שינוי תנסי להיות

מה שיותר בחוץ.. תלכי לטיולים ארוכים. תלכי לחברות. תשבי בבתי קפה. בקולנוע בסיפריות. תהיי מה שפחות בבית. תקחי את התינוק ותצאי מהבית להתאוור. אולי אם אמך הייתה עם אביך היה לך יותר קל. כי בכל זאת החבר של אמך הוא אדם זר וזה קשה.

 

[רוחות של שינוי]

אני לא ממש יכולה...

היום, הייתי כמה שיותר בחוץ, אבל רוב השבוע אני עובדת מהבית. אני לא יכולה ללכת. דווקא במשך היום, אמא שלי לא נמצאת והחבר שלה כן, אבל הא "נעלם" בכל פעם שאני אומרת לו שלקוח מגיע. אני מנסה לתאר לעצמי את 2 ההורים שלי נמצאים כאן ומיד חוטפת קלסטרופוביה! איכס! גם נמאס לי שאני מרגישה לא נעים שאני רוצה לברוח מהבית. ראבק- זה הבית שלי. אולי שהם יברחו קצת???? אני אכן מתכננת מחר לא להיות כאן, ומאוד מקווה ששבוע הבא, בסוף השבוע הם יילכו להתארח במקום אחר. אני צריכה את החיים שלי לעצמי, ואת הבעל שלי לעצמי, ולא שאמא שלי תידחף לי באמצע (גם ככה אני לא רואה אותו כל יום).

 

[גלבועא]

תגידי - היא הזמינה את עצמה או את

אותה? האם את מסוגלת לשים את האצבע על הנקודות שמפריעות לך שבעקבות שיחה עם אמך יש סיכוי לשינוי?אם כן, דברי איתה ותסבירי לה.

 

[ואו הבנתי]

רוחות, את צריכה להבהיר

לאימך והחבר שלה שאת עובדת מהבית והם חייבים לצאת בשעות העבודה. כי את צריכה להתרכז בעבודה, ובאים לך לקוחות וכו'. בשעות אחרי העבודה, אני מציעה לך לצאת מהבית עם בעלך. תחליטו עם אמך והחבר שאולי הם יצאו לאיזה קניון למספר שעות בלילה. צריך לעשות סדר יום. ממש מערכת שעות שתהיה תלויה על המקרר. בשעות האלה והאלה, הם לא בבית. שיעשו מה שהם רוצים.

 

[עדי ואוהד]

דברי איתה גלוי !

את הבת שלה לא?!? אלא אם כן אין לכם פתיחות אחת כלפיי השנייה. דברי איתה שאת רוצה קצת זמן להיות עם משפחתך. שאולי תלך לשבוע לנופש או למשפחה קרובה אחרת.... ממה את פוחדת? (סליחה שאני כה ישירה,אני פשוט מאוד פתוחה עם אמא שלי שאילו הייתי במצבך הייתי משוחחת איתה ומראה לה כמה קצת קשה לי להיות כ"כ הרבה זמן יחד,ושאני צריכה קצת חופש והייתי מקווה שהיא לא תיעלב) עדי.

 

[alona 9]

../images/Emo4.gifלא קל, לי היה קשה להגיד זאת לאמי

במיוחד כשהיא כותבת שאמה עוזרת לה,עם הילד,בעבודות הבית,ובן הזוג דואג "להעלם" כשהיא בפגישת עבודה |בבית|.. בגלל שנראה שהיא מנסה לא להכביד, זה הופך את הענין לקשה יותר, קשה להגיד לאמא "הנוכחות שלך מפריעה לי" היא תעלב?..בטוח שכן. השאלה,אם יש עוד דברים שמפריעים מעבר לחופש הפרטיות, דעתי.

 

[גלבועא]

בגלל זה הצעתי להגדיר במדוייק "היכן

מפריע". רק כאשר ברור במדוייק המכשול, הבעיה ואפשר לנסח אותה קל לשוחח ולהגדיר גבולות, דיבור "כללי" רק מוביל לעימות מיותר.

 

[alona 9]

כפי שהבנתי

כל מה שהכותבת מבקשת זה להיות לבד מבקשת פרטיות, לא נתקלתי בתלונות על התיפקוד של אמה, האם משתדלת שלא להכביד,וכמו כן גם בן זוגה,ובמידה והגבולות שם מוגדרים,הקושי נראה לי הוא שהשיחה יכולה להיות משהו בנוסח.. "זו לא את,זו אני.." והשאלה,האם זה כדאי? ..או אולי.. עדיף לבלוע את הצפרדע ולהמתין בסבלנות. אני מאד מבינה את שעובר עליה ,שינוים,זעזועים,ובכל זאת.....אמא ,לא?

 

[גלבועא]

אלונה ../images/Emo141.gif

מה זה פרטיות? אפשר לפרוט את המילה הזו לפרוטות? אם כן = יש מקום לדיאלוג, אם לא, זה יהפוך למריבת עולם. מהם הגבולות המוגדרים בקושי? אפשר להגדיר אותם? אם כן - אז יש לדון בהם אם לא - מריבה גדולה. אני גם בחיי הזוגיים, ובוודאי בעבודתי המקצועית לא מתעסק עם הכללות ורמזים. אם משהו מטריד, יש להגדיר את "המטריד", אם יש בעיה של גבול - יש להגדיר גבול.

 

[alona 9]

אז ../images/Emo39.gif

הקושי במקרה זה,- "אמא,את בסדר ! רק שאני לא מסוגלת לסבול את נוכחותך בביתי " וישנה עוד אפשרות.."אמא,אני מאד אוהבת אותך,רק שאני מאד רוצה שתלכי כבר הביתה" יכול להיות שבאמת יש כאן משהו מטריד ויש בעיה של גבול, ושוב, כפי שכתבתי קודם, אני מסכימה עם הכותבת,יום, יומיים, שלושה,וזה מתחיל להימאס, שבועיים זה יותר מידי, היא מבקשת לשמוע הצעות ורעיונות, מה לעשות? איך להתנהג? מה שניסיתי להסביר הוא, שאני,עם כל הקושי ובגלל הסיבה שלשמה האם מתארחת אצלה (מלחמה וטילים) מהמקום שלי הייתי מתאפקת,הייתי סובלנית, לא הייתי מסוגלת לשלוח אותה לביתה, אלא אם כן ישנן הצעות אחרות כמו.."כשאת בבית אני בחוץ ".. ולהיפך, למשל ,החמות הזאת של עדי, שם אני רואה בעיה של המון המון גבולות,שם יש מקום לדיאלוג להצבת קווים אדומים, במקרה של כותבת ההודעה , אני לא בטוחה,

 

[גלבועא]

מוצא חן בעיניי שהדיון הופך

למשהו עקרוני בתהליך יצירת גבולות או דיאלוג שלא "נעים לקיים אותו". מה זו פרטיות? בהנחה שבוא האם לא נכפה על הכותבת - מהי הפרטיות שהיא מדברת עליה? האם היא צריכה משעה 0800 ועד 1400 שקט מוחלט בבית כי היא עובדת, או לא חשוב מה בכלל? זו נקודה שאפשר להציג לאם בלי לפגוע בה. אם הפרטיות קשורה לדברים אחרים, צריך לומר מהם, כי "פרטיות" היא מושג יחסי ולא מוחלט, וכפוף לפרשנות של כל בן אדם. אולי אמא שלה חושבת שהיא דווקא מקפידה לשמור על הפרטיות של הבת שלה? אם הענין בכלל לא קשור לפרטיות אלא שפשוט נמאס לה לארח את אמא שלה, אז בטח לא צריך לקשט את זה בסיבות לא אמיתיות. גם אני אחרי 3 שעות רוצה את אבי מחוץ לביתי, וחמותי שהיתה אצלנו לפני שבוע יום שלם שגעה את אשתי, ומאידך גיסי, זוגתו ושלושת ילדיו היו אצלנו שלושה ימים ולא הפריעו לנו בכלל. לגבי גבולות, זה קשה מאוד להציב גבולות להורים שרק מתארחים אצלך ובמיוחד בזמן מצוקה, אבל אדם בתוך עצמו הוא חי, ובמקום להשתגע, ואו אז המריבה לכשתפרוץ תהיה הרבה יותר קשה, לדעתי יש מקום - או כבר היו חייבים להגדיר את כללי המשחק ביניהם - להגדיר את כללי המשחק, אם השהות של האם תתארך עוד. להתאפק? הלוואי והייתי אני יכול להתאפק. כמו שאני רואה את עצמי בסיטואציה דומה, או שהייתי רב עם זוגתי או שהייתי מושיב את אבי/חמותי ומסביר להם את הבעיה, אבל מלכתחילה לא הייתי מכניס אותם אליי הביתה, כבר אמרתי את זה. מלון קרוב, השתתפות בהוצאות וזהו.

 

[alona 9]

מלון קרוב,השתתפות בהוצאות וזהו !!!

ואת זה.. א ה ב ת י

 

[ואו הבנתי]

יש לי חברה שיש לה 2

כלבים אין לה ילדים. אחת הסיבות שקשה לי שהיא תביא את הכלבים בגלל שהיא צורחת עליהם כל הזמן, כאילו היו ילדים. ככה היא מחנכת אותם.

זה נורא לשמוע למי שנמצא מהצד.

 

[עדי ואוהד]

רוחות....איפה את???

איזה שקט.....הכל בסדר?!?

מה עשית בסוף? האם דיברת איתה? את יודעת,חשבתי על משו יותר קל...אולי מכתב? בהצלחה עדי

 

[גלבועא]

ומה קורה אתך ועם חמותך, עדי ../images/Emo35.gif

 

[עדי ואוהד]

הפסקת אש ../images/Emo88.gif

נירגעתי,למען האמת ! עד הזעם הבא מה איתך גלבועא?

 

[גלבועא]

אז ככה

עם אבי הענינים לא ישתנו עד שהוא לא יבין שאינני מוכן לשחק על פי הכללים שלו יותר, זה מסע החירות שלי ואני חייב לדבוק בו. עם חמותי משעשע יותר ויותר, היא אפילו הבינה שכדאי לומר לי שלום בשיחת טלפון, לשאול לשלומי כי או אז היא יכולה לדבר בלי סוף ויש לה מאזין אוהד ורגיש. כתבתי פה פעם שזוגתי ואני החלפנו תפקידים. היא "מטפלת" באבי ואני "מטפל" באימה.

 

[עדי ואוהד]

לפחות אתה נשמע כאחד שיודע את מהלך

העניינים . תודיע לי כשהכל יהיה כמו שאתה רוצה

ובקשר להחלפת תפקידים, זה טוב קצת שינויים מידי פעם חחח ביי יום טוב עדי

 

[גלבועא]

אני יודע מה שאני רוצה מעצמי

בדרך כלל.