אני מתחרפנת!!!!

[ואו הבנתי]

גלבועא סידור מעולה להורים

הזקנים. ככה יש להם אוזן קשבת אתה עם חמותך ואשתך עם חמיה והכל בלי עצבים.

 

[גלבועא]

סידור גרוע להורים

סידור נוח מאוד לי ולזגותי. הם לא טיפשים, הם די כועסים - אבי בוודאות - אבל אין ברירה זה מה שיש. אגב, עבור חמותי זו ממש בעיה, כי הבן שלה חי בנורווגיה ולכן זוגתי היא "בתה יחידתה". לאבי יש עוד 2 בנים שלהם הוא משגע את השכל, אבל הם יותר נחמדים, כנראה, ממני.

 

[ואו הבנתי]

למה זאת בעיה שאשתך היא "בת יחידה"?

גם לי יש ילד אחד בארץ וילד אחר בחו"ל. הילדים חושבים שלא מספיק איכפת לי מהם. כי אני לא מציקה להם.

 

[mich78]

אפשר להדחף ../images/Emo140.gif

איפה מסתמן גבול ההצקה וגבול האיכפתיות

אם אמא שלי לא מתקשרת (אף פעם, להוציא את הפעמים שהיא צריכה משהו) אני אמורה להבין שהיא פשוט מתחשבת ולא מציקה

 

[גלבועא]

כי

היא בת והיא במרחק 50 דקות נסיעה?

 

[גלבועא]

מתחשק להיות "חמותי" ../images/Emo8.gif

והנה דוגמה מעכשיו: אבי אשפז עצמו. אנחנו 3 בנים ומייד ארגנו איזו תורנות. חמותי מתאשפזת, רק בתה, זוגתי לידה. כלומר, האחריות של זוגתי גבוהה בהרבה משלי. אגב, יחסי אמהות ובנים שונים לגמרי מיחסי אמהות ובנות, לכן הדוגמה שלך על ילד בארץ ילד בחו"ל לא מתאימה למקרה שלי.

 

[ואו הבנתי]

אבל אתה עוזר לזוגתך באחריות שלה

לאמה. כך יוצא שלאביך יש את שני האחים שלו ולחמותך אותך ואת זוגתך. אז הכל בסדר. לא?

 

[גלבועא]

מעניין - היית מעדיפה את כלתך על פני

בנך בהיותך בבית החולים? חמותי לא. היא רוצה את הבת שלה לידה.

 

[ואו הבנתי]

חחחחחח אני לא רוצה את שניהם

 

[גלבועא]

אבל את כבר מבינה את הטיעון שלי

אגב, שמתי לב שלא התיחסת לענין ההבדל ביחסים אם-בת; אם-בן. אמי אללה ירחמה לא רצתה בנות בכלל, אבי רצה בת. בדיקת עומק קצת לסיבות שלהם מגלה שיכולת השליטה של אמי בארבעה בנים היתה גבוהה מאוד בעוד שבת היתה מעניקה עוצמה לאבי בתוך התא המשפחתי. מה את אומרת?

 

[ואו הבנתי]

אצלינו זה ההיפך.

הבנים קשורים לאב. הבנות לאם.

 

[רוחות של שינוי]

אני כאן...

קוראת, מתעודדת, ובעיקר מבליגה. כן, אני הזמנתי את אמא שלי. לא, אני לא יכולה להגיד לה- "אמא אני אוהבת אותך אבל..." א. אני לא בטוחה שאני אוהבת אותה. ב. אין לי כוח וזמן להתמודד איתה. האמת היא שהיא מאוד משתדלת, ורוב הזמן היא לא כאן. צריך להסתדר עם מה שיש, ובכלל, החלטתי לקחת את זה כאקט של למידה. כל הקשיים שלי, הם שלי, הם משקפים לי אותי. זה נורא חכם לתת עצות לאחרים (שזה אחד הדברים שאני עושה בחיי) אבל מה עם ליישם כמה גם אצלי? אז זהו, תודה רבה שאתם כאן, בהחלט הייתי זקוקה להוציא קיטור. שבוע מקסים. אני

 

[גלבועא]

תשארי ותוציאי

קיטור ותעזרי גם לאחרים.

 

[רותהמואביה]

הכל תלוי בגישה ובחשיבה.

אם מחליטים, שזה המצב הנתון, יש מלחמה, מוסרית אני צריכה להגן על אמי ובן זוגה כי הוא חלק ממנה, זה זמני ואני אצלח את התקופה בגישה חיובית, שאני בכ'ז עושה מעשה טוב, השהייה אצלי נכפתה עליה מכורח המציאות (מלחמה) שאמי אצלי כי אין לה ברירה ולא מתוך רצון להציק לי או להסתלבט עלי, שאולי גם לה לא כ'כ נוח אצלי וכל אדם מעדיף את ביתו ופרטיותו, שהיא משתדלת לתגמל אותי בעזרה בבישול, עם הילדה וכו', והכי חשוב , לנסות לחשוב מה היה קורה לו אני הייתי בסכנת חיים והייתי מבקשת מחסה אצלה, איך הייתי מרגישה אם הייתי יודעת שאני לא רצויה?

 

[עדי ואוהד]

אהבתי את המחשבה שלך ../images/Emo45.gif