אני מרגיש רע,

[spomi]

אני מרגיש רע,

וזה לא שאני יודע באמת למה. בסך הכול,אין לי בעיות כלכליות,יש לי חברים טובים,הורים תומכים. אבל אני בצבא. בתפקיד שנחשב טוב,אני גם מרגיש טוב בו - אמנם אני בתקופת המתנה חסרת וודאות,אבל סך הכול אני מאמין שזה יהיה טוב. אבל עדיין אני מרגיש שוב שפספסתי...לא יודע מה אבל פספסתי . תמיד נראה לי שהדשא של השכן ירוק הרבה יותר,ויכולתי לשרת בתפקיד טוב יותר. אני מרגיש שהמשפט "לחיות את הרגע" הוא המשפט שהכי לא מאפיין אותי. אני תמיד מחפש מה רע,מה לא טוב. מה לא בסדר בתפקיד שאני עושה,אני תמיד מחפש שלמות,שואף למצוינות-אולי יותר מדי? אני תמיד חושב מה אחרים יגידו - וזה די נוראי ... כי מה איכפת לי מה אנשים יגידו ? הכול כאילו כתוב אצלי מראש,וברגע שמשהו לא ייעשה לפי הציפיות שלי,אני אתאכזב ואכנס לדכאון ושביזות כזו. זו הרגשה נוראית. איך מרגישים טובים?איך יוצאים מההרגשה הנוראית הזו? אני צעיר - בן 19 וכבר חושש ממה שיש לי עכשיו מה יהיה כשאני אצטרך להקים משפחה?לפרנס את עצמי ולחיות לבד? למה?למה?למה? אני אשמח לתשובות כנות,מי אני.מה אני.האם זה נורמלי ההרגשה הזו?האם יש אנשים כמוני ומה עושים כדי להתגבר על זה? יום נעים. spoomi

 

[אור חוזר]

יש שאלה שמנוסחת כך : "מה הטעם

לחיים". וכשאדם מגיע למצב שבו שהוא שואל את עצמו שאלה זו וכבר לא מאמין שהוא ירגיש טוב סתם כך אז זה נקרא אצלו שה"נקודה שבלב" שלו נדלקה. כל מה שאתה רושם מתאים למצב הזה והייתי ממליץ לך לפנות באמת לכיוון הרוחני. אם אתה שואל מהו הכיוון הזה אז רק אגיד לך משפט מחכמת הקבלה שאומר "אדם למד היכן שליבו חפץ". אם ליבך ירצה את תשובותיו בקבלה פנה אליה, אם הוא ירצה קטורת וקורס באסטרולוגיה אז לך על זה, לא תוכל להתנגד לליבך. מקווה שתמצא את הדרך אל האמת.

 

[צופית היחידה1]

החזון הנעלה שלך

תבדוק עם עצמך. אם לא היה פחד וביקורת ואנשים אחרים. מה היית עושה בחיים שלך? מה החלום הכי גבוה שלך על עצמך? תכתוב אותו לעצמך בלי אבל. תבדוק לפי מה אתה חי. לפי רצונך או לפי רצון אחרים?