צעד אני קוראת עכשיו את הפוסט
שלך..
בחיאתתת ראבק- ממה את מרגישה אפסית?
ואיך כתם גדול שחור...
הרי את לא אדם שעושה רע. ואת רק אדם..
אז איך כתם שחור?
דבר ראשון יש לך תיקון של מידות, כבת אדם.
דבר שני..לא נראה לי שאת עד כדי כך-רעה במידותייך..
אני רואה בזה קצת סוג של התחסדות, רחמים עצמיים אפילו..
מקסימום את מודעת-תגידי תודה שזה עלה לך למודע-ותשני, מה הקטע?
למה הלקאה עצמית..על מה כאילו?
תקראי שוב מה כתבת ותגיד לי אם את בטוחה שלא הגזמת לגמרי בהגדרות האלו אותך..
מעבר לעובדה שאת אמורה לסלוח לעצמך. גם על דברים גדולים מאלו..
פשוט לתקן. זה סוג של שיעור..