אני מפחדת
אני מפחדת שלא אוכל לאהוב כמו שצריך לעולם לא נתנו לי כל כך הרבה אהבה, לא בילדותי ולא עכשיו ההורים עסוקים בלעבוד למחייתנו האחות הגדולה רק צועקת כל היום , ואם רק אני מנסה לעזור אז צועקים עליי לעזוב את זה , בלי שום סיבה..
"אסור לקטוף את פרחי הגן "
מתנגן לי עכשיו בדיסק שהכינו לי במתנה .. אבל אני מרגישה שנקטפתי באכזריות מהחיים כל כך הרבה פעמים שאיבדתי כל קשר ממשי לאדמה.. ואני בעצם שרועה עליה ומחוברת אליה רק בקצה שורש קטנטן אחד. עיניי מלאות הדמעות
מופנות לשמיים מסתכלות אולי איזו שהיא ציפור אחת לבנה מעט תטעה ותחשוד בי לעלה מסוים שמתחרז עם בית .. בית , שאני כמהה שתישא אותי אליו הרחק הרחק , כדי שאוכל לזרוע באהבה חיים חדשים על הארץ ושעלי הכותרת הקמולים שלי ישובו ויפרחו ויתנו מקום לצמיחה חדשה,
יותר טובה
, שתבוא ממני וממה שלמדתי בזמן הסתכלותי על השמיים ובדראון אני רוצה לראות את הזרעים שלי צומחים לתפארת וגדלים לפרחים ועצים ואף יערות שלמים
שימלאו את הארץ ויעשו לי שמייח ופורח בצד השמאלי של בית החזה שלי
שכן איזו פריחה וצמיחה יכולה כבר להיות ללא אהבה ??
אני מפחדת שלא אוכל לאהוב כמו שצריך לעולם לא נתנו לי כל כך הרבה אהבה, לא בילדותי ולא עכשיו ההורים עסוקים בלעבוד למחייתנו האחות הגדולה רק צועקת כל היום , ואם רק אני מנסה לעזור אז צועקים עליי לעזוב את זה , בלי שום סיבה..