אני מניאק!!!

ממש מאה שערים והכנסיה הקתולית יחד

 

ItsikH

Member
המושג "בגידה" לקוח מלקסיקון חברתי-דתי ומתכחש לחלוטין לחוויה הפרטית של האנשים, מפני שמכפיף את הצרכים האישיים האלו לדרישות חברתיות. מילא להכפיף את הנישואים הרשמיים ללקסיקון החברתי הזה, בטענה הסבירה שמדובר במוסד מחייב עם חוקים מחייבים, להגדיר כל קשר זוגי לפי חוקים חברתיים מחייבים הופך את רעיון הזוגיות לעורבא פרח - במקום המימוש האישי וחיפוש האושר בקשר הזוגי, יש מפרט מחייב שמכפיף את האושר הפרטי לזה שהחברה קובעת: אין לך שמץ זכות להיות מאושר, כל תפקידך הוא למלא כללים חברתיים ותו לא, אם אינם מסבים לך אושר כשלעצמם בקיום דרישות החברה - בעיה פרטית שלך, תתמודד, תלמד להיות עבד מאושר של הכללים והחברה.

[קצת מזכיר לי את היחס החברתי להומואים לפני דורות מועטים וגם כיום בהרבה מקומות - זכותך לאושר ולמימוש עצמי נשללת בדיוק בשם אותן מוסכמות חברתיות]
 

ItsikH

Member
לא, זו מוסכמה מסוכנת לאמץ ואסביר ואמחיש ראשית, ככל שאתה מכפיף את הזוגיות המתהווה ליותר מוסכמות חברתיות, כך אתה מצמצם את חופש הפעולה של המתמודדים על הקשר הזוגי, וכך אנחנו רואים יותר ויותר צעירים הכמהים לזוגיות אבל תקועים בשלב החיפוש כי כל עוד לא ימלאו את הדרישות שהציבה להם החברה לא יוכלו להתקדם בכלל.
שנית, ההנחה שהזוגיות שלך עומדת במוסכמה החברתית הזו, כל עוד לא דיברתם עליה במפורש, מסוכנת.

אמחיש ביחס למקרה המדובר - ברור שיש כאן אילוץ מצד אחד, של ריחוק פיזי מהרגע הראשון, ומצד שני מדובר ברצון רב ומשמעותי. לגישתך, צריך לוותר על הקשר לטובת המוסכמה, אולי אפילו מראש לוותר בגלל המגבלה הידועה של הריחוק.
 

זה אני 25

New member
אני מניאק!!!

הכרתי בחור מדהים אנחנו בקשר כבר חודש אבל אנחנו רחוקים פיזית משהו כמו 200 ק״מ
בשבוע האחרון בגדתי בו 3 פעמים...
החרמנות מנצחת אותי....
Pffffffff
אני מניאק!
 

ItsikH

Member
במקום לאכול לעצמך את הלב עם רגשי אשמה תבין ותכיר בחוסר שאתה חווה בגלל המרחק, אתה מכיר אותו חודש בלבד, הוא עדיין לא מסוגל למלא אותך כמו שהיית רוצה לחשוב ולהאמין מהערכתך אליו. להערכתי ומנסיוני, אילו הייתם מתרחקים פיזית אחרי תקופת זוגיות קרובה ממושכת, לא היית רץ לחפש תחליף כל כך מהר.

השאלה הקשה יותר למענה היא מה עושים - הבאת את עצמך [בגלל דחף שכשלעצמו לגיטימי וחשוב להכיר בו] למצב בו יש לך סוד חשוב ומרחיק מאדם שעדיין לא התקרבת אליו מספיק. בהנחה שאתה רוצה ושואף להעמיק את הקשר, בהנחה שלא סיכמתם על חוסר מחויבות מינית, תצטרך לשמור זאת בסוד, לפחות כל עוד לא התקרבתם וביססתם את הקשר.

במקום "אני מניאק" הייתי מסכם זאת "הסתבכתי".
 

aשרון

New member
וזה אני


אתה לא מניאק.
אני מסכים עם מה שאיציק אמר חוץ מהמילה האחרונה שלו "הסתבכת". כי אתה לא הסתבכת.

הכרת בחור, נכנסתם לסוג של קשר, קשר מרחוק. כשמתחילים ככה מערכת יחסים, ועוד בקושי מכירים אחד את השני, ואתם לא יכולים להיפגש כל יום, זה מאוד לא קל לשמור על בלעדיות עם אותו בנאדם. יש לך צרכים, כמו לכולם, ואם הם היו מסופקים ע"י מערכת היחסים הזו, אני מאמין שלא היית שוכב עם אחרים. בגלל המרחק וחוסר הסיפוק המיני שאינך יכול לקבל בגללו, בחרת לשכב עם אחרים. וזה לא כזה נורא או מסבך את העניינים.

כשאתה והבחור תכירו יותר, ותעמיקו את מערכת היחסים ותהיו בטוחים שאתם רוצים להיות ביחד, אז תצטרך להחליט אם לזיין מהצד או לא.

אתה לא צריך להרגיש אשם כלל וכלל.
 

ItsikH

Member
הכוונה למשהו די צנוע, קושי שדורש התמודדות כי יש ציפיה עצמית וגם זוגית לבלעדיות, ציפיה שנכזבה, וללא תלות ברגשי האשמה [שהם תמיד מיותרים...], זה עלול ליצור ריחוק רגשי, התחושה שמסתירים משהו.
 

aשרון

New member
נכון...

כדי להימנע מלתת לבן הזוג את התחושה שהוא מסתיר ממנו משהו, הוא צריך להבין בעצמו שהוא לא צריך לחוש אשמה כי הנסיבות לא איפשרו לו אחרת.

והציפיה העצמית של הבחור מעצמו גם נפגעה, כי הוא רוצה (ככה אני מבין) להיות מונוגמי עם הבחור שהכיר.
 

Acoustic 3

New member
סליחה? מאיפה השטויות האלה באו?

הוא לא צריך לחוש אשמה כי הנסיבות לא אפשרו לו אחרת?

אני לא בא להתווכח על יחסים מרחוק כי אני אהיה הראשון להגיד שזה לא עובד - אבל אני כן חושב שכאשר זוג בוגר מחליטים לשמור אמונים אחד לשני - אין מקום לכזאת התנהגות, ובטח לא שלוש פעמים!!!

הנסיבות לא אפשרו לו אחרת אלא לבגוד לבגוד ולבגוד?
נכון, אלה יחסים של חודש שהתחילו מנקודת פתיחה צולעת.
אבל דבר אחד זה להבין מאיפה ההתנהגות שלו באה, ודבר אחר לחלוטין זה להגיד שהוא לא צריך לחוש אשמה.

עם כל הכבוד שיש לי ל"זה אני 25" שאיתו אני גם משוחח בסקייפ - יש לו יותר מסיבה אחת להרגיש רע ואשמה בגללה. למעשה, לא רק שיש לו יותר מאחת - יש לו אפילו שלוש.
 
אתה כותב הרבה על סולידריות

איפה פה אתה מפגין סולידריות לבחור הנבגד?

מישהו שאל מה דעתו על העניין? עולמו הרגשי לא נספר בכלל.

אין לי פתרון לכותב באיך לשמור על הבחור ועל הקשר. דעתי היא שהוא צריך לספר ולהסביר למה הוא בגד
ולתת לבחור השני לעשות חושבים אם זה מתאים לו בכלל.
 
עיין ערך - לדבר בשמך ורק בשמך

אתה לא יודע כלום על "הנבגד", איך אתה גם מחליט מה הוא מרגיש מה הוא לא מרגיש.. שק של עובדות מצאת ככל הנראה לגביו.
 
לא המצאתי

ראוי שהוא ידע- אם לא אכפת לו - ת'פדל , שימשיכו לבנות את הזוגיות שלהם.
אם כן- שיעיף אותו.

אבל קודם כל, הוא צריך לדעת כדי לקבל החלטה כזו.
 

ItsikH

Member
אלא רק שברגע שיידע, לא יוכל עוד להביע דיעה אם רצונו לדעת או לא. אתה מניח לא רק שזכותו לדעת אלא חובתו ממש, ללא תלות בשאלת רצונו.
 

ItsikH

Member
איני יכול להפגין סולידריות אלא עם מה שמוצג בפני, אם למשל היה המציג בעצמו מתאר את אותו אדם באופן שיכול להיות בסיס לסולידריות כזו [שלא לדבר על האפשרות לשמוע ממנו עצמו] - להמציא סולידריות לפי מראה הפנטזיה שעובר בראשי יהיה תלוש מהמציאות. רק כדוגמא, כמה אפשרויות שונות מזו שאתה מתאר כרלוונטית:
הצד השני כלל לא רואה עצמו מחויב לכלום מראש, ולכן גם לא מ"בן זוגו" לכאורה.
הצד השני לא מרגיש כלפיו מה שהוא מרגיש, כלומר חווה את הקשר כקליל הרבה יותר, אפילו אם אינו מחפש דבר אחר - אולי חייו מלאים והוא עסוק ממילא.
יכול להיות שאין לו ענין כלל במה שחברו עושה כשאינם יחד, ויפגע בו ממש אם ישותף.

בחיוב שאתה חווה לשתף את הצד השני במעשה ולתת לו "להחליט" אתה כופה את ראייתך את הקשר על שניהם - יתכן שזה בדיוק מה שלא יהיה טוב לא לקשר ולא לבן הזוג לעשות. יתכן שזה אכן משהו שכדאי לשקול, אבל אתה מציע להתעלם לחלוטין מההשלכות - המעשיות והרגשיות - של מעשה כזה, לטובת מה שאתה חווה כמוסר אבסולוטי - זו לא סולידריות בעיני.
 
אני משער שנקיפות המצפון של פותח השרשור

מתבססות על משהו...

כמו שאני אומר-
הבחור צריך לדעת כדי לקבל החלטה מושכלת-
מתאים לו בגידה בגלל מרחק - שימשיכו בכיף. לא מתאים לו- שיזרוק אותו.

בלא לספר לא בכלל אתה מקטין אותו ולא סופר אותו בשיט.

אתה ישר יוצא מנקודת הנחה שההוא לא צריך לדעת כלום.
 
למעלה