נערה בטירוף
New member
אני מותשת
אחרי שהתחלתי להתרגל לאזור ולנהיגה (ארבע שנים לא נהגתי) אז יכול להיות שאני אעבור למקום אחר. העבודה שלי היא עבודה כאומנת ל2 ילדים מקסימים שאימא שלהם במשלחת מעבר לים.. הבעיה היא שהדרישות של האבא ממני מתחילות להיות מוגזמות ולעלות לי על העצבים. זה מרגיש שבמקום שהוא יעשה הכל שאני אהיה מרוצה כשאני מחליפה את האימא אז אני זו שעושה הכל בשביל שהוא יהיה מרוצה. הבעיה היא שהוא בעצמו לא יודע מה ירצה אותו.
אני אוהבת את הילדים ושניהם מעריצים אותיי. הקטנה לא מניחה ליי ללכת לשירותים בלעדיה. או להתרחק ממנה ליותר מדקה (היא סופרת )
אז בתקופה האחרונה אני חושבת לעצמי אם הסיכון שווה את זה (יש בחברה שאני עובדת בה דד ליין של שבועיים למצוא משפחה או שחוזרים לארץ) ואם אני אמצא משפחה אם זו תהיה באמת משפחה שאני אוכל להנות בה? וכמובן שאני חושבת על הילדים.שניהם נפרדו מאימא שלהם לפני חודש. מסבא וסבתא שלהם הם נפרדו פעמים החודש (פעם אחת אנחנו היינו אצלהם בפלורידה ופעם הם באו לכאן) ועוד מישהי שעוזבת אותם זה לא בריא.. מצד שני המצב כאן הוא די בלתי נסבל.
אז את הימים האחרונים "ביליתי" ערה בבדיקת כל האופציות שלי.. ובשיחות עם חברים והתיעצות עם חבריים) אתמול אחרי שיחה ארוכה עם האבא החלטנו לתת לזה עד יום שישי.. אבל אחרי השיחה, הבנתי שאני חייבת לקחת את הסייכון ולעזוב את המשפחה הזאת עם כל הכאב של הפרידה מהילדים.
אחרי שהתחלתי להתרגל לאזור ולנהיגה (ארבע שנים לא נהגתי) אז יכול להיות שאני אעבור למקום אחר. העבודה שלי היא עבודה כאומנת ל2 ילדים מקסימים שאימא שלהם במשלחת מעבר לים.. הבעיה היא שהדרישות של האבא ממני מתחילות להיות מוגזמות ולעלות לי על העצבים. זה מרגיש שבמקום שהוא יעשה הכל שאני אהיה מרוצה כשאני מחליפה את האימא אז אני זו שעושה הכל בשביל שהוא יהיה מרוצה. הבעיה היא שהוא בעצמו לא יודע מה ירצה אותו.
אני אוהבת את הילדים ושניהם מעריצים אותיי. הקטנה לא מניחה ליי ללכת לשירותים בלעדיה. או להתרחק ממנה ליותר מדקה (היא סופרת )
אז בתקופה האחרונה אני חושבת לעצמי אם הסיכון שווה את זה (יש בחברה שאני עובדת בה דד ליין של שבועיים למצוא משפחה או שחוזרים לארץ) ואם אני אמצא משפחה אם זו תהיה באמת משפחה שאני אוכל להנות בה? וכמובן שאני חושבת על הילדים.שניהם נפרדו מאימא שלהם לפני חודש. מסבא וסבתא שלהם הם נפרדו פעמים החודש (פעם אחת אנחנו היינו אצלהם בפלורידה ופעם הם באו לכאן) ועוד מישהי שעוזבת אותם זה לא בריא.. מצד שני המצב כאן הוא די בלתי נסבל.
אז את הימים האחרונים "ביליתי" ערה בבדיקת כל האופציות שלי.. ובשיחות עם חברים והתיעצות עם חבריים) אתמול אחרי שיחה ארוכה עם האבא החלטנו לתת לזה עד יום שישי.. אבל אחרי השיחה, הבנתי שאני חייבת לקחת את הסייכון ולעזוב את המשפחה הזאת עם כל הכאב של הפרידה מהילדים.
