אני מוחה
שהשתלטו לי על חג שבועות! יש לנו משפחה שגרה במושב. כל שנה הם מזמינים לחג שבועות בגלל שקודם כל זה חג בעל סממנים חקלאיים בעליל שנית בגלל שזהו יום נישואין של חמי וחמותי. כל עוד היינו צעירים והילדים היו קטנים זה היה סבבה. פתאום עכשיו כשהילדים גדלו והם הזדקנו יש לי הרגשה ששומרים על המסורת בשביל לשמור על המסורת. להם כבר אין כוח לארח אבל בכל זאת מזמינים את כולם, ולנו אין כוח לכל הטררם ובכל זאת אנו מגיעים כדי לא לשבור מסורת. המפגשים הם בסדר אבל בשנים האחרונות יש לי תחושה ששני הצצדים רוצים להפסיק את המסורת הזו ואף אחד לא עושה את הצעד הראשון... וכך יוצא שמשנה לשנה שבועות הופך ל"עונש". שתבינו - זה לא שאנחנו לא באים לבקר על בסיס קבוע ולא שמתחמקים מלהגיע אליהם - בכלל לא. אבל פעם אחת ממש בא לי לעשות משהו אחר בשבועות ואני יודעת שזה יתפס כאנוכי להחריד. בנזוגי וילדי תתקוממו על זה שהם נשארו עם העונש בעוד אני הולכת למקום אחר, וישאלו - בצדק - האם גם להם "מותר" לא לבוא. האם את אותה חרות שאני מרשה לעצמי, אפשר ליישם אצל עוד בני משפחה? קשה לי לראות את כולנו לא מגיעים בשבועות כשכל כך מצפים לנו. אני כאילו יכולה להרשות לעצמי לפנטז להדיר את רגלי באופן חד פעמי מהאירוע רק אם יתר בני המשפחה יהיו שם וימלאו את מקומי במשמרת. אוף! רציתי לנסוע עם שלי למטולה!
שהשתלטו לי על חג שבועות! יש לנו משפחה שגרה במושב. כל שנה הם מזמינים לחג שבועות בגלל שקודם כל זה חג בעל סממנים חקלאיים בעליל שנית בגלל שזהו יום נישואין של חמי וחמותי. כל עוד היינו צעירים והילדים היו קטנים זה היה סבבה. פתאום עכשיו כשהילדים גדלו והם הזדקנו יש לי הרגשה ששומרים על המסורת בשביל לשמור על המסורת. להם כבר אין כוח לארח אבל בכל זאת מזמינים את כולם, ולנו אין כוח לכל הטררם ובכל זאת אנו מגיעים כדי לא לשבור מסורת. המפגשים הם בסדר אבל בשנים האחרונות יש לי תחושה ששני הצצדים רוצים להפסיק את המסורת הזו ואף אחד לא עושה את הצעד הראשון... וכך יוצא שמשנה לשנה שבועות הופך ל"עונש". שתבינו - זה לא שאנחנו לא באים לבקר על בסיס קבוע ולא שמתחמקים מלהגיע אליהם - בכלל לא. אבל פעם אחת ממש בא לי לעשות משהו אחר בשבועות ואני יודעת שזה יתפס כאנוכי להחריד. בנזוגי וילדי תתקוממו על זה שהם נשארו עם העונש בעוד אני הולכת למקום אחר, וישאלו - בצדק - האם גם להם "מותר" לא לבוא. האם את אותה חרות שאני מרשה לעצמי, אפשר ליישם אצל עוד בני משפחה? קשה לי לראות את כולנו לא מגיעים בשבועות כשכל כך מצפים לנו. אני כאילו יכולה להרשות לעצמי לפנטז להדיר את רגלי באופן חד פעמי מהאירוע רק אם יתר בני המשפחה יהיו שם וימלאו את מקומי במשמרת. אוף! רציתי לנסוע עם שלי למטולה!
