אני מדוכאת, מדוכדכת.........
כל היום נראה קצת מבוזבז.... עייף. עבדתי היום ומצאתי את עצמי בגבתיים מנקה דירה כשאני לא מרגישה כל כך טוב. אנשים סביבי עשו על האש ונחו ואני עבדתי במקום להנות מהיום היפיפה שהיה היום. לא יודעת מה להגיד עוד....מרגישה שאני בווקום כזה..... הדברים שהחלטתי עם עצמי שאני רוצה לעשות כדי לקדם את עצמי, אני לא מצליחה להזיז בקצב מהיר. הכל שוב הולך ונמרח. אני בכלל לא מרגישה טוב עם עצמי כרגע.
אני חושבת די הרבה על כך שאני רוצה חברים חדשים ונוספים ומצד שני אני מרגישה שכל כך הרבה פעמים קשה לי מאוד לקבל אנשים. עם חברה טובה שלי אני מרגישה סוג של תחרות, קשה לי לפרגן לה, אני כועסת עליה הרבה. לא בא לי לשתף אותה אפילו בכל השטויות שעוברות לי בראש אפילו. ואני די מבינה שגם עם כל בן אדם שיגיע אחרי תקופת התאהבות תגיע תקופה של שיפוט או כעס או פחד...... החיים האלה הם שטות גמורה....אני לא יודעת בשביל מה אני עוברת את מה שאני עוברת.... הרגשות באים והולכים...פסימיות מתחלפת באופטימיות וחוזר חלילה..ואתה יושב על הרכבת הזאת ותוהה לאיזה כיוון היא תפנה בעוד שניה...? "לנטוש כל תקווה" כך קראתי ואני ממליצה גם לכם.
כל היום נראה קצת מבוזבז.... עייף. עבדתי היום ומצאתי את עצמי בגבתיים מנקה דירה כשאני לא מרגישה כל כך טוב. אנשים סביבי עשו על האש ונחו ואני עבדתי במקום להנות מהיום היפיפה שהיה היום. לא יודעת מה להגיד עוד....מרגישה שאני בווקום כזה..... הדברים שהחלטתי עם עצמי שאני רוצה לעשות כדי לקדם את עצמי, אני לא מצליחה להזיז בקצב מהיר. הכל שוב הולך ונמרח. אני בכלל לא מרגישה טוב עם עצמי כרגע.
