אני לבד. כל כך לבד.

[פנתרית סגולה]

אני לבד. כל כך לבד.

לבד לבד לבד.
זה מנוון את המוח ומרדים את הרגשות.

אני לא רוצה סתם אנשים, ואני לא רוצה סתם איזה חוגים שבהם שוב אהיה זרה. אני רוצה אנשים שיעריכו אותי (מאד) וירצו אותי (מאד).

די מעצבן שבגיל הזה נשים כבר מתובנתות בתבניות (משפחה. נכדים. דוחה אותי.) ושהן מזמן כבר לא מחפשות חבֵרה טובה. זה משהו שהיה בילדות ובנערות, וחלף מזמן עם הנישואין והילדים.
בילדות ובנערות רוב הבנות לא ניראו לי. גם היתה לי נטיה למשיכה לבנות יפות. הן כמובן לא היו מעונינות.

אז עכשיו אני לבד. בטיולים אליהם יצאתי בשנים האחרונות אף אחת לא קשרה איתי קשר.
חוג מסוים שאירחתי בביתי לפני שנים התנוון מהר. אותן נשים בתוכו שניראו לי לא רצו אותי. משום מה, נשות החוג אף פעם לא טרחו לטעום את המטעמים שהכנתי, כמארחת, ושמתי על השולחן במרפסת.

היום אני לבד. חברה אחת, שמוגבלת מאד פיזית. ומכרה אחת שאין לי איתה בעצם שפה משותפת, והיא מתקשרת לעתים רחוקות רחוקות מאד. ועוד מכרה, מהאינטרנט, שכנראה לא מתלהבת מאף אחד, גם לא ממני. גרה בעיר רחוקה ממני. אנחנו לא מתראות פנים, משוחחות בטלפון לעתים רחוקות.

אני גולשת בפורומים, וזהו.
לא טוב.

 

[פנתרית סגולה]

ראיתי עכשיו הודעה של האוניברסיטה הפתוחה, מפתה

מאד. הם מבטיחים שכל הלימוד, הקצב, הנושאים, הכל, נקבע ע"י התלמיד. אני מכירה את האוניב' הפתוחה, אני חושבת שההודעה מפתה יותר ממדויקת.
אבל אולי אנסה.
לאחר שבעלומיי נרשמתי ולמדתי פעמיים באוניב' רגילה, ובחרתי בחוגים שלא מתאימים לי, ונשרתי, אולי סוף סוף "אלך על" ספרות, שזו הנטיה שלי. רק לא בטוחה שבאוניברסיטה הפתוחה נמצאים המורים הטובים לספרות. ושבכלל החוג הזה שם הוא על רמה. איך בודקים? לא יודעת.
הייתי רוצה ללמוד אצל פרופ' אריאל הירשפלד, וגם אצל עמוס עוז. (הראשון באוניב' העברית, השני באוניברסיטת בן גוריון). אבל לא מוכנה בכלל ללמוד יותר במסגרת רגילה.
אגב שלחתי לפרופ' הירשפלד תרגומי שירה שלי (טובים מאד!) והוא בכלל לא ענה.

האמת, גם לא מוכנה יותר להוציא אלפי שקלים לשנה.

עם זאת, לימודים הם עיסוק לכל הימים, ולשנים. זה פתרון לבדידות ולחוסר המעש. אם כן, יש פנים לכאן ולכאן.
נראה. שיתקשרו אליי. לא אתבייש לשאול אותם על הרמה של החוג. ועל תנאי הלימוד המדוייקים.
שיתקשרו. נראה איך יילך.

 

[נוסעת בזמן אחר]

היי יקירה, ברוכה הבאה

אני מכירה כמה וכמה נשים וגברים בגילך שהם במצב דומה מאוד לשלך. אפילו אני בגילי במצב דומה עם שתי חברות וחצי.
אכן רוב אנשים בגילך נמצאים לצד בן זוג ומשפחה ונכדים יכולים לתפוס מקום נכבד. לפעמים ילדים אפילו דורשים מסבתות לשמור על נכדים ויש לא מעט סבתות שלא מוכנות לסרב ולו לחלק מבקשות בגלל ליבן הרחום.

יחד עם זה יש אחוז יפה של נשים וגברים שאו שלא הקימו משפחה או שנפלטו ממנה מכל מיני סיבות.(גירושים, פטירת בן זוג, סכסוך)
מה שאת מתארת בפוסט שלך נשמע קצת כמו "במועדון שרוצים אותי, בטח לא כדאי להיות בו" אם את מבינה אותי.

אולי בררנות שלך גם מוצדקת. אולי לא הייתה כימיה עם אנשים איתם נסית ליצור קשר. הכל אפשרי.
את יכולה רק להמשיך לנסות. לא חייבים לקחת מסלול לימודי לתואר. אפשר קורסים בודדים. אפשר חוגים או מסלולי לימוד אחרים של צילום או ציור או כתיבה יוצרת. יש סדנאות שעוסקות ביחסי אנוש ונותנות כלים חדשים ליצירת קשרים עם אנשים. גם במקום כזה תוכלי לבדוק מה אוצר אותך ביצירת קשרים.
דרושים מתנדבים בהמון מקומות. רק להמשיך לנסות.

שבת נהדרת לך.

 

[פנתרית סגולה]

תודה לך, אשה נחמדה.

אגב, הציעו לי לנהל את הפורום, ולא רציתי. המלצתי בעקיפין עלייך או על עוד כותבת נחמדה פה.

 

[נוסעת בזמן אחר]

תודה על המלצה.

שבוע מצויין!

 

[seeyou]

"אני רוצה אנשים שיעריכו אותי מאד וירצו אותי"

על מנת להשיג את מבוקשך את צריכה לספק "תמורה" לאותם אנשים

העולם בנוי על "תם וקח"-בדרך כלל לא במידה שווה.

"בילדות ובנערות רוב הבנות לא ניראו לי." "אני לא רוצה סתם אנשים"

עושה הרושם שאת לא מרשה ל"סתם אנשים" להיתקרב מספיק על מנת שיעריכו אותך(זה תהליך ארוך בציר הזמן)

כול עוד את לא תעשי את הצד הראשון ו תעריכי חלק מאותם "סתם אנשים" לא תשיגי את מבוקשך.

אם תמשיכי לעשות אותם הדברים שעשית עד היום תקבלי אותם תוצאות(או אפילו פחות)



יוסי

 

[פרפרי אהבה]

אל תישאבי לתוך זה, תלחמי בזה בכל הכוח

מההודעה שלך רואים שאת רוצה לצאת מהמצב הזה,להישאר בבית ולא לעשות כלום זה לא הפתרון.
תצאי ללמוד, להתנדב, כל דבר שגורם לכך שאת רואה אנשים.

כשאת תהיי בחוץ, את תכירי אנשים וזה יכול להתקדם לחברות מעבר.
אפשר גם להכיר חברות דרך הפורומים-תנסי לראות בנוסף לפורום הזה אילו נושאים עוד מעניינים אותך או רלבנטיים אלייך ואת יכולה להיות פעילה גם בפורומים ההם,להשתתף במפגשי פורום וכו'.

 

[פנתרית סגולה]

אני כותבת בפורומים רבים.

שנים ניסיתי להיות במסגרות חברתיות. הלכתי הרבה להרצאות באסכולות (אוניב' פתוחה). טיילתי הרבה (בעיקר החברה להגנת הטבע). שום קשרים לא יצאו משם.

אני מצפה שאנשים (שווים) יראו כמה אני בעלת ערך, וייפנו אליי. זה לא קורה. אני רגילה מילדות שייפנו אלי. שירצו את קרבתי, ולא להיפך. הבעיה היא שנשים בגיל מבוגר מחפשות גברים, ואפילו כשאני עצמי נקטתי יוזמה ושוחחתי עם נשים מסוימות בטיולים, הן לא הראו עניין רב, ולא המשיכו את זה.

 

[נוסעת בזמן אחר]

ממה שכתבת עד עכשיו...

אני יותר ויותר מבינה שיש לך איזה מעצור ביצירת קירבה.
אני לא בטוחה שאמונה שאנשים אמורים לפנות אליך עוזרת לך במיקרה זה.
כמו שכתבנו לחיילת: "מה שהיה הוא לא תמיד מה שיהיה".
מאוד ממליצה לך לחפש טיפול אחד על אחד או סדנה שמתמקדת ביחסים.
אולי פסיכודרמה?
אולי דמיון מודרך עם מטפל?
נראה לי שקודם את צריכה לפענך את עניין של איך את רואה את האנשים ואם הם מרגישים שאפשר להתקרב אליך בכיף. עם התובנות החדשות לחזור לחפש חברים.
שוב בהצלחה.

 

[seeyou]

איך מחברים 14/289 + 32/21678 ?

למדנו שעל מנת לחבר שברים יש צורך לפרק לגורמים מכנה של כול שבר ואז לעשות מכנה משותף!

בני אדם דומים ל"שברים" בחשבון

אנשים מתחברים על בסיס משותף(נושה משותף) או בשפה לא נעימה לאוזן על פי האינטרס האישי
"
אינטרס הוא השאיפה של גורם חברתי (יחיד, מוסד או קבוצה חברתית) להשיג מטרה מסוימת, למענה הוא מוכן לנקוט בפעולה ואף להשקיע משאבים חברתיים (כגון כסף או יוקרה).
"

יוסי

 

[פנתרית סגולה]

ארשה לעצמי לענות בחריפות, ובידך להגיב:

אם גברים מחפשים בעיקר מין, נשים מחפשות קשר חברתי.
אין לי שום ענין לספק לגברים את מושא חיפושיהם.
אצל נשים, הייתי מצפה שהאפשרות לקשר חברתי תגרום להן להמשיך בשיחות הראשוניות. להחליף טלפונים ואי מיילים. משום מה, הן לא מגלות ענין.

האמת היא שאני עצמי לא אתנגד לטיפוח חברות-נפש, ואינני מוציאה מכלל אפשרות משיכה ארוטית, עם אשה זו או אחרת. ייתכן מאד שנשים מסוימות מרגישות זאת, וישר נידחות.

 

[seeyou]

מרכז הכובד של קשר חברתי הוא מסביב למין

במודע או לא אלא אם זה קשר חברתי שיטחי

ברור שלא בכול קשר חברתי יש חובה גם לסקס ולהיפך לא כול יחסי מין מצריך גם קשר חברתי.

מגיל צעיר שני המינים לומדים(לפעמים בדרך הקשה) שתמורת קשר חברתי נותנים תמורה מינית

אין ארוחות חינם

How to Make Friends And Get a Social Life

http://www.succeedsocially.com/sociallife


Why Is It Hard to Make Friends Over 30?

http://www.nytimes.com/2012/07/15/f...-friends-as-an-adult.html?pagewanted=all&_r=0
יוסי


"

 

[פנתרית סגולה]

זו גישה שמשניאה את הזכרים גסי הרוח על נשים

שוות. זכרים אלה חינכו את עצמם ומתנהגים כאילו הם זונים, לקוחות של זונות.
גסות הרוח הזו חוזרת אליהם כמו בומרנג. כי התגובה של נשים שמכבדות את עצמן היא תיעוב ושנאה לזכרים מהסוג הזה.

אני אישית לא מאמינה שלאנשים יש "צרכים" מיניים. זה ביטוי שהפנימו נשים אומללות ותלויות במאות קודמות. אני לא מאמינה שלמישהו יש בכלל "זכות" למין. או שאת/ה אדם טוב ואוהב שזוכה ליצור מערכת יחסים אוהבת, ואז, לא מייד, יש התפתחות של שני הפרטנרים גם מבחינה מינית. אם יש אהבה, יש אינטימיות גם גופנית, ושני הצדדים לומדים בהמשך על מיניותם. אם אתה אדם מכאני, גס ובעל רגשות מוגבלים, תיפגש הרבה מאד בסירוב לכל התקרבות. לכל היותר תהיה חלק מקבוצת זכרים מכאניים מוגבלים כמוך, שמנבלים את הפה בינם לבין עצמם ומביעים הרבה רגשות אלימות כלפי נשים.

אני גם לא יודעת מה משמעות המושג הרווח הזה - "השקעה". מה זה, בורסה? חישובים של רווח והפסד? אתה לא תיתן לאשה לא חיוך ולא שיחה ואף פעם לא תזמין אותה לגלידה או כוס קפה אלא אם כן תצפה שהיא משום מה תאפשר לך לנצל אותה מינית? גישה מטונפת , בלתי אנושית, שרק משניאה את הזכר המסוים על בחורות.

 

[נוסעת בזמן אחר]

30 שניות על צרכים...

צורך באוכל, מנוחה, מגע, מין, חברת אנשים. צרכי גוף וגם צרכי נפש.
רק כאשר ניתקל במחסור פתאומי פתאום נגלה שלא מילאנו צורך זה או אחר שלנו. וזה שיש לנו צורך במין לא אומר שמישהו חייב למלא לנו אותו כמו גם כל צורך אחר. אפשר להשקיעה בקשר(או לקרוא לזה בכל שם אחר) וכן נצפה לתמורה מהצד השני. את למשל מצפה שאנשים יפנו אליך ובהחט יש לך צורך חברתי.
ייתכן שצורך המיני שלך ירד או דוכא, כי כרגע אין לך אולי עם מי ועם זה גם הוא קיים.
הוכך מחקרית שמגע (לאו דווקה ארוטי) בקשישים מחזק את המערכת החיסונית ומעלה מצב רוח. לגוף/ נפש יש צורך במגע גופני.

 

[נוסעת בזמן אחר]

ולא קראתי לך קשישה. זאת רק דוגמא.

 

[פנתרית סגולה]

תודה שלא קראת .... אני לא קשישה.....

אמנם לנערים ונערות וגם לבני עשרים וכמה אנשים בני יותר מחמישים נראים קשישים להחריד....

 

[פנתרית סגולה]

כמו שלבני ששים נערים ובני העשרים נראים פישרים

 

[פנתרית סגולה]

צורך במגע גופני (אוהב)זה משהו אחד, והוא קיים

מאד(הוכח פעם שתינוקות שלא לקחו אותם על הידיים ולא חיבקו אותם פשוט מתו), ו"צורך" מיני, של זכרים, כפי שפמפמו לנערות מסכנות במשך דורות, הוא מיתוס.