יש כמה בעיות בדברים שלך
אתה טוען כי הלמידה של כישוף כחלק משאמאניזם או מוויקה לא הופכת את האדם לכהן, אך כאן הבעיה. כאשר אתה לומד כישוף כחלק ממסורת דתית או חניכה מסוג כלשהו, מתלווה אל הלימוד הזה מין "צבע" או "גוון" פילוסופי של אותו זרם. כאשר אדם לומד להיות שאמאן, הוא לומד גם כישוף אך המטרה נשארת אותה מטרה - לשרת את השבט ולהיות הנהגה רוחנית עבורו. השיטות המאגיות הפופולריות היום סופחות שיטות שונות, ובהן גם השיטות השאמאניות של "הבדיקה" (אותה יציאה אל "עולם הרוחות" שדיברנו עליו) ולכן גם אם אי אפשר לקרוא לדון חואן שאמאן, הוא בהחלט הושפע רבות מהשאמאניזם. דבר נוסף שאתה טוען היא שמאגיה נעשית בהתאם לרצון ולא בעזרת, כיוון שהרצון הוא זה שקובע. לא תמיד. מאגיה עבורי זה שינוי, כל שינוי שהוא. כאשר ה-מטרה של המאגיה (או הדרך שבה השינוי הזה מתרחש בעולם) הוא להביא לידי מושלמות ורצף מדויק של פעולות נכונות בעולם זה. כמובן שזהו רעיון אוטופי למדי. אסכולות שונות במאגיה מציעות חניכה מאגית שמשתנה מאחת לשניה, ובהן נעשה שימוש שונה בשיטות. לכן, יש לי בעיה לומר שמאגיה מתרחשת בהתאם לרצון כיוון שמאגיה (או שינוי) יכול להתרחש בכמה דרכים, לפעמים גם בכאלה שאינן מודעות. יכול להיווצר מצב של שינוי מצב המודעות (הצורה שאנו מסתכלים על דברים לדוגמא) באופן שאינו מודע לחלוטין, ושם הדבר נעשה בעזרת הרצון. הרצון במקרים מסוימים (שהובילו לשינוי הצורה שבה אנו מסתכלים על דברים) פעל, אך בגדול יכול להיות שהוא לא היה זה שהחליט על שינוי מצב המודעות הנ"ל.