אני לא מבין

בני טד

New member
אני לא מבין

סיימתי לקרוא ברגעים אלה את "שואה שלנו" . לפני הפרק הנקרא בשם "יריב" , הרהבתי עוז והצצתי/דפדפתי בסוף הספר לשם סיפוק סקרנות ( סתם סקרנות ) . קראתי שם בדברי הסיום בשני הדפים האחרונים , מספר דברים שהקשו עלי מאד את המשך הקריאה . נחזור טיפה אחורה : הספר , שאותו קראתי בצמא , יועד ועזר לי להתמודד או להבין בעיקר שלושה נושאים : עדויות מהשואה , צורת חייהם והתמודדותם של דור ניצולי השואה כיום , צורת ההתמודדות של צאצאי דור השואה . בעודי מחובר בחבל הטבור לאותן דמויות טרגיות , וכולן כאלה שם , כולן חיות , קיימות ונושמות בראשי כדמויות אמת , עת אני בטוח כי מדובר בתיעוד אמת שזור בתיעוד אמת , נודע לי כי חלק מהדמויות לא היו אמיתיות כפשוטן , כלומר , נבנה בעצם סיפור הבא לתאר סיפור אמת , ואף כי הזוועות התרחשו גם התרחשו , תחושתי הראשונה , שנמשכה כמה וכמה ימים , היתה שמהדמויות שלי יצא כל האוויר . המשכתי לקרוא , הספר מילא את ייעודו בהבנותיי , מילא את עיניי דמעות , אבל משהו נותר לא שלם ולא מובן . ואני לא מבין : הרי קראתי המוני פרוזות שבוודאות ידעתי שהדמויות שם הינם פרי המצאתו של המחבר וחייתי עם זה בשלום . למה כאן לא ?
 

Rivendell

New member
יש לי ניחוש

אתה מתאר את ההרגשה שלך: " בעודי מחובר בחבל הטבור לאותן דמויות טרגיות , וכולן כאלה שם , כולן חיות , קיימות ונושמות בראשי כדמויות אמת " נשמע שמאוד מאוד התחברת לספר, ואפשר אפילו להגיד שאהבת את הדמויות. לא? ואז, בבום, בלי שום הכנה מוקדמת, עשית לעצמך עוול קטן וביררת, וגילית שחלקן אינן אמיתיות. אם היית מחכה עד סוף הספר, או אפילו שבוע אחרי, אולי ההלם היה קטן יותר. אבל בגלל שעשית את זה כשאתה עוד שאוב בתוך העלילה, זה כנראה קצת קלקל לך. ומזה תלמד שאתה לא אוהב ספויילרים ואמיתות באמצע הקריאה, כנראה
. מה גם שבספר הזה יש תחושה חזקה של אותנטיות, וזה כנראה מחריף את הדברים. לגבי הספר הזה ספציפית - אמיר גוטפרוינד התארח כאן, ועלו הרבה שאלות לגבי הדמויות שלו. בשורה התחתונה הוא אומר שגם אלה שלא היו קיימות - יכולות היו להתקיים. הוא המציא סיפור ספציפי לחלקן, אבל העובדות נותרות עובדות. את תמליל האירוח אתה יכול למצוא במאמרים, אני חושבת שזה יעניין אותך.
 

een ogenblik

New member
ל"שואה שלנו" יש כוח חיות רב כספר,

וקשה לפעמים להבין שהספר הוא סיפורת בדיונית. כמישהי שגדלה בקריות, וסביה התגוררו בקרית חיים, קשה לי מאוד להבין כיצד רחוב כצנלסון אינו קיים במציאות, שהרי אני יודעת ממש ממש היכן הוא אמור להמצא. את תהליך הבירור למיקומו המדוייק של הרחוב שלחנו (אחי ואני) את אבי לבצע רק זמן מה לאחר שסיימנו את הספר. אז התברר שהרחוב אינו קיים כלל. מכיוון שעבר זמן, אכזבתנו לא הייתה קשה כלל, אלא הערכתנו לדרך הסיפור גדלה. כנראה שתיזמון הגילוי שלך היה בעוכרך.
 
למעלה