הייתי מתארת תחושת העצמי (האגו) כתחושת כיווץ
משהו עם רמת דחיפות או בהילות כלשהי
כשמרפים, לא משנה איך, יש תחושה של התרחבות, נשימה יותר עמוקה
 
ברור שהיא חלק מהמציאות/חיים ולכן צריך לקבל אותה כמו כל דבר אחר
רק הבעתי חוסר שביעות רצון מהאגו שבתוכי (מזוייף, שקרי=כן)
נכון שזה שיפוט אבל אני לא נלחמת בו אם נוצר הרושם הזה, רק רוצה להפסיק להאמין בו
 
 
זה ביזארי- האגו שכותב כאן על עצמו רוצה להפסיק להאמין בעצמו
כמו האמונה שהאגו מזוייף הוא חלק מאותו אגו
ונכון, זה חלק קטן ממי שאני בגדול
כאמור- לא משנה איזו צורה אלבש, זו תמיד אני.
 
תודה על התזכורת
משהו עם רמת דחיפות או בהילות כלשהי
כשמרפים, לא משנה איך, יש תחושה של התרחבות, נשימה יותר עמוקה
 
ברור שהיא חלק מהמציאות/חיים ולכן צריך לקבל אותה כמו כל דבר אחר
רק הבעתי חוסר שביעות רצון מהאגו שבתוכי (מזוייף, שקרי=כן)
נכון שזה שיפוט אבל אני לא נלחמת בו אם נוצר הרושם הזה, רק רוצה להפסיק להאמין בו
 
 
זה ביזארי- האגו שכותב כאן על עצמו רוצה להפסיק להאמין בעצמו
כמו האמונה שהאגו מזוייף הוא חלק מאותו אגו
ונכון, זה חלק קטן ממי שאני בגדול
כאמור- לא משנה איזו צורה אלבש, זו תמיד אני.
 
תודה על התזכורת