אני לא יודע

[s i s u]

הייתי מתארת תחושת העצמי (האגו) כתחושת כיווץ

משהו עם רמת דחיפות או בהילות כלשהי
כשמרפים, לא משנה איך, יש תחושה של התרחבות, נשימה יותר עמוקה
&nbsp
ברור שהיא חלק מהמציאות/חיים ולכן צריך לקבל אותה כמו כל דבר אחר
רק הבעתי חוסר שביעות רצון מהאגו שבתוכי (מזוייף, שקרי=כן)
נכון שזה שיפוט אבל אני לא נלחמת בו אם נוצר הרושם הזה, רק רוצה להפסיק להאמין בו
&nbsp
&nbsp
זה ביזארי- האגו שכותב כאן על עצמו רוצה להפסיק להאמין בעצמו
כמו האמונה שהאגו מזוייף הוא חלק מאותו אגו
ונכון, זה חלק קטן ממי שאני בגדול
כאמור- לא משנה איזו צורה אלבש, זו תמיד אני.
&nbsp
תודה על התזכורת

 

[Mist2]

ואוו, שום קשר לאגו

 

[s i s u]

אז איך אתה תסביר את האגו, מיסטר וייז גיא?

 

[Mist2]

אני לא מסביר

כלומר אין טעם להסביר, ובמיוחד לא כאן.
אבל אני יכול הרי לומר שאין קשר לאגו מבלי להסביר...?!...לא?

 

[Mist2]

יכולתי להביא לכאן אין ספור ציטוטים על הנושא

אבל בחרתי להביא ציטוט של מורה שחי ולימד בהודו - אווטאר מהר באבא.

״היווצרות האגו - התודעה האנושית לא הייתה מהווה יותר מאשר בית קיבול לרשמים מגוונים של התנסויות מצטברים בה אלמלא הכילה גם את עקרון השילוב של אגו מרכזי,
עיקרון הבא לידי ביטוי בניסיון לארגן את ההתנסויות ולהבינן.
תהליך הבנת ההתנסויות מרמז על היכולת להחזיק בקטעי התנסויות שונים יחדיו בתור מרכיבים של אחדות אחת, וכן על כושר להעריכן על ידי הבאתן לידי יחסים הדדיים.
מיזוגן של התנסויות מנוגדות היינו התנאי לשחרור התודעה משעבודם של כל מיני דחפים ודחיות, הנוטים לשלוט בתודעה מבלי להתחשב ביכולת ההערכה.
המאמצים המוקדמים לבסס אחדות שכזאת מתבצעים באמצעות גיבוש האגו כמרכזה וכבסיסה.

האגו מופיע כדי למלא צורך - האגו מופיע כבן לוויה ברור ובטוח לכל ההתרחשויות שבחיי הנפש על מנת למלא צורך מסוים.
את התפקיד אותו ממלא האגו בחיים האנושיים ניתן להשוות לתפקיד הזבורית שבאונייה.
הזבורית שבאונייה מונעת בעד האונייה מלהיטלטל יותר מדי מצד לצד. בלעדיה תהיה האונייה קלה מדי ובלתי יציבה ונתונה בסכנת התהפכות מחמת רוחות ונחשולים.
וכך עלולה הייתה האנרגיה הנפשית להילכד ללא סוף במבוכים הנפתלים של התנסות כפולה והייתה מתפזרת ומתבזבזת כולה אילו לא היה קיים גרעין זמני.
האגו אוצר בתוכו את כל ההתנסות הנרכשת ומלכד את הנטיות הפעלתניות הנובעות מהאינסטינקטים המשוחררים והעצמאיים יחסית אותם ירשנו מהתודעה החייתית.
היווצרות האגו משרתת את המטרה של מתן מידה מסוימת של יציבות לתהליכים התודעתיים, ואף מבטיחה שיווי משקל ממשי, המסייע לתכנן ולארגן את החיים…״

אווטר מהר באבא

 

[lightflake]

אתה מהופנט

 

[Mist2]

תדאג לעצמך

או כפי שאתה ממליץ לכל מי שמוכן לשמוע, פשוט תשב בשקט... אולי תתרכז בנשימות שלך או משהו בסיגנון.

 

[lightflake]

צודק, הולך לשבת בשקט

 

[סינבד]

מה את יודעת על EMDR?

אפשר ורצוי לצרף לינקים לתשובה.

 

[s i s u]

אני יודעת על זה מטיפול מוצלח שעברתי לאחרונה ומקריאה

http://www.emdr.org.il/info.asp?CategoryID=49&ParID=48
לינק די ממצה

 

[סינבד]

מחקתי תגובה ממש מושקעת

שעיקרה הוא: לא יודע אם זה עובד או לא, אני מאמין לך שכן, אבל את התאוריה הזו מילה במילה קראתי בפרסומים שיצאו באמצע המאה שעברה. כתבו אותם אנשים שאינם פסיכולוגים כלל והם הציעו פתרונות (אני מאמין, אם כי לא יודע) יעילים יותר גם אם נטולי הילת ראשי התיבות הפלצניים באנגלית.

סינבד לא אוהב פלצנים ולא פסיכולוגים והכי פחות מכולם פסיכיאטרים שהם ברו... אני עוצר כדי שלא אצטרך למחוק גם את התגובה הזו.

 

[s i s u]

זה בסדר, גם סיסו לא אוהבת פלצנים ובכלל ריח לא נעים

כולל הממסד הרפואי והפסיכולוגי שרוויתי ממנו די, בהכללה גסה רובם פקידי נפש ופקידי גוף
(סיסו לא אוהבת ממסדים בלשון המעטה)
ה-EMDR לדעתי הוא מכשיר לא רע אבל הדבר היחידי שעובד, עבורי, הוא ההבנה הרוחנית.
&nbsp

 

[סינבד]

אם שניים אומרים שמסריח, כנראה שיש פלצנים בסביבה...

ואם שניים אומרים שמה שעובד זו ההבנה הרוחנית, אז כנראה שזה מה שצריך לעשות מי שרוצה להשתחרר מעיוורונו, במקום לשלם את הונו לפלצנים רמאים שמוכרים לו אמיתות ידועות ופשוטות באריזה מרשרשת של ממבו ג'מבו מקצועי עאלק.
&nbsp
סיימתי להפעם.
תודה על ההזדמנות לשחרר את הכעס הזה.

 

[s i s u]

זהו? הייתי משחרר יותר, נרגע ומבסוט לנצח

מסכימה עם כל מילה שלך ומכפילה אותה מכל כיוון אפשרי.
העיקר שאנחנו כבר חכמים יותר ואי אפשר יותר לעבוד עלינו.
משוחררים מהגזים החמים והדביקים שהפריחו כל מיני חכמים מטעם עצמם ותעודתם.
אבל זכור, הם לא ידעו אחרת ואני בטוחה שבתוך תוכם גם הם סובלים.
בסוף אנחנו נעזור להם במקום להפך, ובא לציונה גואל (אבל לא הגורו ההוא..

&nbsp
אין כמו להיות סאטווי! רגוע בתוך הסערה שמסביבך, מחייך, נוכח ושליו.
חופש מתוק!

 

[s i s u]

הופ. זה שוב קרה.

לאחרונה כל פעם שאני כותבת מיילים או פוסטים במקום גוף שני יוצא לי גוף ראשון
במקום היית משחרר, יוצא לי הייתי משחרר/ת.
זה קרה כל כך הרבה פעמים שזה לא יכולה להיות טעות מקלדת
זה כנראה מסר מאלוהים שאני מבינה שהכל אני. (

 

[סינבד]

הכל את, הכל שלך,

העולם קיים בשבילך ואת אחראית על כל מה שקורה בו.
תעשי טוב.
&nbsp
זו האמת שלי, רק שבד"כ היא נראית לי כל כך רחוקה ממה שאנשים אחרים יכולים לקבל ולהבין שאני אפילו לא מנסה להגיד ולהסביר.

 

[s i s u]

רגע אחד! עצור סוסיך!

מי אלו האנשים האחרים אם לא אתה?
&nbsp
אני יודעת שזו תשובה שעל פיו נשמעת מתחכמת וגם אני בהתחלה לא סבלתי אותה
אבל אם תבדוק תראה שהיא נכונה.
אם העולם הוא אתה בזכות מודעותך אותו ובזכות חייך, ככה גם כל האנשים הנמצאים בו..
&nbsp
חוץ מזה אתה בחברה טובה.
ניסרגדתא מהרג' בציטוט מופתי שכבר נתתי כאן:
"העולם הוא השתקפות הדימיון שלי.
אני יכול לראות בו כל מה שארצה.
העולם הוא בי
העולם הוא עצמי
לכן אינני פוחד מפניו"

 

[סינבד]

האנשים האחרים הם סטטיסטים

בהצגה שבה את (אני בשלי) הכוכב הראשי.
&nbsp
את בוחרת איזה תפקיד לתת להם.

 

[s i s u]

איזה תפקיד אתה נתת להם?

כבמאית, אני עוד חוככת בדעתי. במיוחד בנוגע לאנשי דעאש וכאלה.
אני יכולה להחליט שהם מבולבלים שנסחפו ומקווה לא להתקל בהם במחזה שלי
&nbsp

 

[סינבד]

אני פשוט נותן להם להיות

מתרכז בתפקיד שלי