אני לא אעמוד בזה

michelle2113

New member
אני לא אעמוד בזה

אם קרה לו משהו... מלא נפגעים...למה אנחנו ממשיכים?
 

oshiko

New member
מישל, תעשי פעולות ארגעה לעצמך

אתי במשרד עוד אם לחייל גולני שבגיזרה, וגם לי חייל בגיזרה, ויש עוד רבים כמובן. היא יעצה לי להרבות בפעילות גופנית - הליכה, רכיבה על אופנים. זה עוזר להתמודדות עם המתח. אם יש תחביב - מלאכת יד, נגינה, משהו. גם כן מאד עוזר. להפעיל את הגוף והנפש בעיסוקים יזומים. יותר בריא מכסיסת ציפורנים. אין מה לעשות יותר טוב מזה כרגע.
 

michelle2113

New member
איך אתם נשארים רגועים נוכח הפגיעה

הזו? הרי לא חייבים לעשות את זה! לא חייבים להכנס בהם ככה! יש דרכים אחרות... אתם לא מרגישים שצריך לעשות משהו כדי להציל את החיילים שלנו? כי אני כן...
 
../images/Emo24.gif+ ויש לי שאלה כואבת

מהם באמת התנאים של החיילים שם בשטח? הם ישנים בכלל? אוכלים?
 

michelle2113

New member
הם בטוח אוכלים.השאלה מה. הם גם

בטוח ישנים. השאלה היא איפה וכמה זמן... (הם וודאי אוכלים מנות קרב וישנים בשק"שים בשטח)
 
לפי דעתי {הלא מומחית}

שאם יש שיבושים או תקקלות יכול להיות בגלל שאין כוחות פיזיים? ועוד משהו הם מתקלחים? זה גם חשוב, זה עוזר להישאר עירני ועם אנרגיות מחודשות.
 

michelle2113

New member
לא. הם לא מתקלחים. רק אם הם יוצאים

לגיחות קטנות חזרה לתוך ישראל, לבסיס שלהם, להתארגן על אמצעים חדשים, אז אולי יש להם זמן.. תקלות קורות כי הן קורות. יכול להיות שבגלל מחסור בכוחות פיזיים, אבל תאמיני לי שללוחמים האלה יש כזה אדרנלין כשהם יוצאים ללחימה (לרוב) ומוטיבציה להלחם, לא סתם בחרו דווקא אותם להיות יחידות מובחרות.
 
אוקיי.. הבנתי תודה!

מקווה שיחזרו מהר הבייתה
כולם1 שלמים ובריאים
 

oshiko

New member
גינגימניה, פליז, קצת פרופורציה

יש שאלות הרבה יותר כואבות מנושא השינה והמקלחת והאוכל, עם כל הכבוד. זו מלחמה. במלחמה לא ישנים נורמלי, לא מתקלחים נורמלי, ולא אוכלים נורמלי. עושים את זה במינון, בהפוגות, אם וכאשר מתאפשר. יש לי בן בחזית, ותאמיני לי, הדבר האחרון שמדאיג אותי זה מקלחת. ב 82 בשלום הגליל, אחרי שבוע, לקחנו ג'ריקן מהטנק ושפכנו אחד על השני. שינצחו בקרב, שלא ייפגעו, שיחזרו אלינו בריאים ושלמים ועם תקווה למדינת ישראל. עם המקלחת נסתדר.
 

tova האחת

New member
לדעתי היא שואלת שאלות של שיגרה כי

המתח בלתי אפשרי.משהו הציע להרגע עם תחביבים-אני לא מסוגלת.מידיפעם רואה תוכנית בידור ב TV אבל מזפזפת כל הזמן+כועסת על הפרשנויות .בכל אופן זה המקום להוציא רגשות נכון? אז תודה שאתם כאן.
 

סמדר בנ

New member
תקלות קורות

כי זו מלחמה ובמלחמה יש נפגעים. כל השלב הראשון היה ניסיון לנהל מלחמה "סטרילית" עם מינימום נפגעים. ברגע שנכנסים כוחות קרקע ונלחמים מול אנשי גרילה שמכירים את השטח טוב יותר והכינו את עצמם כנראה היטב לקראת היום הזה - יש נפגעים
. אם זה מוצדק או לא? האם יש דרך אחרת? מי אני שאשפוט, ואנחנו משתדלים כאן גם לא להיכנס לנישה הזו. צריך לנסות לחשוב חיובי, ולקוות שהפעולה הזו תביא לתוצאות הרצויות (קרי - בטחון לתושבי ישראל ושחרור החטופים) במינימום פגיעות.
 

שויו

New member
עכשיו פרופורציות ועידוד,שאלות אח"כ

מבינה את סערת הרגשות שלכן, כולנו לא ישנים טוב בלילה.אבל.... אני זוכרת את החבר'ה בני גילי במלחמת לבנון. אחד הדברים שהכי כאבו להם היה שבזמן שהם נלחמו ונקרעו ונפצעו וחבריהם נהרגו שם.. בשביל להגן עלינו על העורף, העורף בחלקו ישב ודיבר נגד ושאל שאלות מעצבנות והפגין נגד המלחמה... נגש מה שהם עשו שם והקריבו שם יש מקום לשאלות ולבירורים אבל יש לזה גם זמן. לא כרגע.... שרק יחזרו לנו בריאים ושלמים ....
 

אימשל2

New member
מישל וגינגימניה

בהמשך לדברים שאמרו אושיקו וסמדר. אנחנו ההורים בוגרים של מלחמות קשות הרבה יותר, לכן קצת קשה לנו לשמוע אתכן בהיסטריה. המצב לא נעים והקרבות בלבנון לא כ"כ קלים. אבל למי שחוותה בגיל דומה לשלכן, קצת צעירה יותר, את מלחמת יוה"כ, בה החיילים (בינהם גם בני משפחתי) היו בשטח בלי מקלחת ומזון מסודר במשך חודשים כשהם נלחמים, פשוטו כמשמעו, על קיומינו, הדברים שלכם נשמעים קצת... בעלי, שהיה ארוסי במלחמת שלום הגליל, לא יצא הביתה מלבנון במשך חודשיים!! בגישה כמו שלכן אין לנו סיכוי לנהל מאבק שקול מול אויבים כמו שיש לנו, שאצלם סבלנות והתמדה הן אבני מפתח. לכן, חשוב שתשכנעו את עצמכן, במיוחד כשותפות פעילות במאמץ מהיותכן תושבות הצפון, שאין ברירה. מה שאנחנו עוברים עכשיו הוא המעט רע כדי שלא יהיה אח"כ הרבה יותר רע.
 
תודה על ההסבר!

שצה''ל ידעו ממני יש את כל התמיכה! שאלתי מתוך התעניינות לדעת בערך מה המצב שמה.. הלוואי ויהיה יותר טוב.
 
תמיכה במי?

תמיכה בלתי מסויגת יש לתת למי שמגיע , ללוחמים בשטח, אך האם תמיכה כזו מגיעה גם למקבלי החלטות.. ? לא בכל תנאי!! וראוי שתבחן היטב התמיכה , "חדוות המלחמה"- וסיסמאות בהן אנו מסוממים ראוים לבחינה מחדש..ולראיה ביקורתית.
 
אני תומכת בכמה דברים

דבר ראשון באחותי שהיא חיילת שהיא עושה עבודה חשובה {למרות שזה בדרום} דבר שני אני תומכת בפעולות של צה''ל,אני לא אפגין נגד הפעולות..ואני לא אסתיר את זה שבא לי שהם יחסלו/ירסנו שם כמה מאנשי חיזבאללה ומוקדי שיגור רקטות. דבר שלישי אני אפנה אותך להודעה שכתבתי אתמול, "הרגשתי צורך לכתוב הודעה"..שם כתבתי את מה שעל ליבי.
 
תקלות טכניות-

את כל כך צודקת לגבי התחושה של "תקלות טכניות" .ועל כך אין לעבור לסדר היום.
 
בשעת מלחמה התמיכה בלוחמים ללא סייג

לגבי מקבלי ההחלטות, ישאלו השאלות לאחר המלחמה. פורום זה אינו בא לדון, לבקר ולשפוט בעניינים שגולשים לתחום הפוליטיים. פורום זה מטרתו לספק מענה להורים לחיילים, חברים/חברות . המענה בא לידי ביטוי בתמיכה הדדית, בשאלות לגבי ילדנו. זאת לא הבמה לויכוחים ודיונים האם היה צריך, כמה,למה ואיך.
 
למעלה