אני כל כך עצוב

  • פותח הנושא NFS2
  • פורסם בתאריך

NFS2

New member
אני כל כך עצוב

שלום אני בן 16,השם לא חשוב. קשה לי להתחבר לילדים,עכשיוו בכיתה החדשה כולם חברים של כולם,קשה לי להתחבר לבנות,לדבר איתן,כל אחד בכיתה שלי מצא את החבר'ה שלו בכיתה,אני מנסה לדבר ולהתחבר ולא מצליח,אני לא זורם,זה הבעייה הגדולה שלי. יש לי בעיות בבית,בעיות אכילה,רק בעיות,שום דבר טוב. אני כל כך עצוב מהחיים האלה אני לא רואה את האור בקצה המנהרה. אני חושב שככה זה יישאר לתמיד. אני לא יודע מה לעשות,איך להשיג חברים אמיתיים(יש לי,אבל זה לא אותו דבר כמו שאני רוצה). אני מרגיש שאף אחד לא רוצה אותי שכל אחד לא סובל אותי כל דבר מעליב אותי אני מרגיש מעאפן ולא גבר אני ביישן אני מגעיל אני לא שמן ולא רזה אין בי שום דבר טוב אני חושב על התאבדות,אני כבר לא יודע מה לעשות עם עצמי.
 
../images/Emo24.gif../images/Emo201.gif ענקי ממני מכל ה-../images/Emo23.gif

אני קוראת ומרגישה כאילו אני זאת שכתבה את זה. תמיד הרגשתי ככה שונה, לא מצליחה להתחבר, נעלבת בקלות, אף אחד לא סובל אותי, וחשבתי שזה יהיה ככה לעד. ואתה יודע מה- ככה זה גם כשאני בלימודים באוניברסיטה- הגלגל חזר על עצמו, ובשנה א' התנהגתי בדיוק כמו שהתנהגתי כל השנים: סבלתי, נכנעתי לרחמים עצמיים, רציתי לקבור את עצמי מתחת לאדמה. בשנה ב' החלטתי שדי למצב הזה, ופשוט הפסקתי לתת לאנשים לשחק בי - מי שהתחבר איתי רק כדי להשיג ממני דברים כמו סיכומים, לא קיבל חברה, והאמת- ההפסד היה של כל אחד מהם והיו הרבה כאלה שפתאום התגלו כחברים לעת הצורך ואני לא זקוקה לכאלה. אז עכשיו אני לא מלאת חברים וחברות, אבל מסתפקת באלה שיש לי. אולי תנסה להצטרף לקבוצות שיש לך מכנה משותף עימם? אולי תלך לחוג/תנועת נוער ששם תכיר חבר'ה בגילך שאולי איתם תמצא שפה משותפת. והכי חשוב מבחינתי זה שחייב ללמוד להעריך את עצמך, על מנת שהאחרים יעריכו אותך. עד שאני לא למדתי לאהוב ולקבל את עצמי, לא זכיתי לדעת מהי אהבה. וזה לא קל- יש ימים שאני אסתכל במראה ואשנא את עצמי ואגיד שאני מגעילה, אבל הימים האלה פחתו לשמחתי. כתבת שיש לך בעיות אכילה- אם תקח את עצמך בידיים ותלך לטפל בעצמך גם מבחינה פיזית וגם מבחינה נפשית, אתה תראה שפתאום תראה את האור בקצה המנהרה, דברים יראו אחרת כי אתה תבין אותם. וזה לא נכון מה שכתבת, שאין בך שום דבר טוב - כי הרגע גרמת לי לקלוט איזה תהליך עברתי וזה בזכות מה שכתבת- יש בך המון המון טוב, אתה פשוט לא רואה אותו וחבל. אני מציעה שבמקביל תפנה לפורום "תמיכה נפשית לצעירים"- http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/anashim.asp?forum=203&pass=1 ותרגיש חופשי תמיד לשתף אותנו, אתה לא לבד
 
המעבר של בתי הספר

המעבר של בתי ספר בגיל שלך הוא קריטי , לכן קשה לך התץקשורת אולי כי אתה ביישן אני הייתי מבקשת ממך לדבר עם היועצת של בית הספר היא תעזור לך למצוא את דרכך החברתית בכיתה איך אתה מחוץ לבית הספר, האם אתה מול המחשב כל הזמן ? האם אתה מעורכב חברתית במשפחה? אתה מאד מזכיר לי את האחיין שלי ועכשיו אני נלחצת מאד מבטיחה לך שאם תצא מהבית תצור קשר מילולי באיזה חוג תכיר חברים הדברים יראו אחרת אפילו תלך לחדר כושר ותדבר עם המתעמלים האחרים זה פתרון קל לישום
 
למעלה