אני כל כך מבולבלת!!
אני בת 16 ועוד לא הייתי אף פעם בקשר רצינים עם מישהו/י.. לפני חודשיים עברתי לרקוד באיזה סטודיו ויש לי שם מורה למודרני.. היא פשוט מדהימה! היא רקדנית מהממת והלוואי שהייתי רוקדת כמוה! עד לפני שבועיים זה כל מה שחשבתי עליה אבל בזמן האחרון אני חושבת עליה המון! גם בשיעורים וגם אחר כך.. אני חושבת על החיים שלה מחוץ לסטודיו, על איך היא הולכת לישון.. לפעמים אפילו יוצא לי לדמיין אותה איתי בכל מיני מצבים (גם רומנטיים) זה נורא מלחיץ אותי.. כמובן שאני לא יכולה לדבר על זה עם אמא וזה הפורום החמישי אולי שאני כותבת בו.. אני נורא מבולבלת אולי בגלל זה אני בת 16 ועוד לא היה לי חבר, אולי אני בכלל נמשכת לבנות? אולי זה סתם הידלקות? אולי זאת הערצה? אולי אני מאוהבת? אני ממש לא יודעת.. אני לא מצליחה להתרכז בכלום אני רק חושבת עליה ועל דרכים להתקרב אליה או שהיא תאהב אותי ותתיחס אליי יותר משאר הבנות בקבוצה.. כבר עוברות אצלי מחשבות: "ההפרש בינינו לא כל כך גדול..7 שנים זה לא נורא"
אני בת 16 ועוד לא הייתי אף פעם בקשר רצינים עם מישהו/י.. לפני חודשיים עברתי לרקוד באיזה סטודיו ויש לי שם מורה למודרני.. היא פשוט מדהימה! היא רקדנית מהממת והלוואי שהייתי רוקדת כמוה! עד לפני שבועיים זה כל מה שחשבתי עליה אבל בזמן האחרון אני חושבת עליה המון! גם בשיעורים וגם אחר כך.. אני חושבת על החיים שלה מחוץ לסטודיו, על איך היא הולכת לישון.. לפעמים אפילו יוצא לי לדמיין אותה איתי בכל מיני מצבים (גם רומנטיים) זה נורא מלחיץ אותי.. כמובן שאני לא יכולה לדבר על זה עם אמא וזה הפורום החמישי אולי שאני כותבת בו.. אני נורא מבולבלת אולי בגלל זה אני בת 16 ועוד לא היה לי חבר, אולי אני בכלל נמשכת לבנות? אולי זה סתם הידלקות? אולי זאת הערצה? אולי אני מאוהבת? אני ממש לא יודעת.. אני לא מצליחה להתרכז בכלום אני רק חושבת עליה ועל דרכים להתקרב אליה או שהיא תאהב אותי ותתיחס אליי יותר משאר הבנות בקבוצה.. כבר עוברות אצלי מחשבות: "ההפרש בינינו לא כל כך גדול..7 שנים זה לא נורא"
