אני כועעעעעעעעעעעסת
על העוס"ית שלי שהבריזה בלי להודיע - כי הקטן שלה היה חולה (נכון כוח עליון .... הוא לא בחר בכוונה להיות חולה ביום של הטיפול שלי - הכל מובן בראש) וכאילו יש לה תתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתמיד את הסיבות הכי הגיונויות בעולם (ילד חולה השתלמות ... אין ויכוח .. וגם אם יש זה לא ממש עוזר לי אבל שמתי לב לאיזה דפוס מסויים - אני מתחילה להרגיש שיש איזשהי התחלה של רצף מסויים כאילו אני מתקרבים חוף מבטחים - כמעט שם אבל עדיין לא .. ואז נוחתת עליי איזו הברזה \ ביטול \\\\\\ לפעמים אני מרגישה כאילו אני לומדת ללכת והיא המדריכה שלי - והמדריכה הזאת לוקחת אותי לפארק ובפארק יש כל מיני אתגרים- ואז שאנחנו מגיעים לאתגר ממש קשה היא מקבלת שיחת טלפון ...בדיוק נגמר השיעור ...קורה משהו ובמקום לתת לי יד ולעזור לי לעבור את האתגר היא נוטשת במקום להראות לי איך עוברים את האתגר ולראות שהבנתי אפילו אם זה דורש הסבר נוסף או שתיים היא עוזבת אותי .. כמו אימא .. אני לא צריכה שהיא תהיה שם לנצח - היא גם לא תחליף את אימא , למרות שלפעמים היא עונה על הצרכים האימהיים שלי מעט .... אבל אני צריכה איזשהי מסגרת של קביעות כדי להרגיש שכאיכשהו אני אוכל להסתדר בלי המסגרת הזאת ..... בעתיד זה בטוח לא בכוונה - אבל זה גורם לי לחשוב על למה אני צריכה להיות במקומות שעושים לי לא נעים ? במקומות שקשים לי ? יש לי חברה מהלימודים שנפלתי עליה ואז היא אמרה לי שהיא מוכמה להיות חברה שלי ולא אימא שלי - ברור ואז הרגשתי כזה לחץ כאילו כל התקרבות שלי גרמה לשאול את עצמי אם אני מציקה לה מעמיסה עליה \\\ ואז חלמתי חלום -- קצת הזוי -- שבו היא אומרת לי להתרחק ממנה וביום שאחרי בקוש יכולתי להגיד לה בוקר טוב .. עברתי למקום שהכי רחוק ממנה הפסקתי להסתובב איתה כמעט קליל ונהיה לי טוב זו זווית אחרת לשיעור אני יכולה להקשיב מתי שבא לי ולא להקשיב מתי שלא בא לי ואני לא מחפשת את היד שלה כל הזמן ...אני במקום נעים יותר עכשיו והשבוע התיישבתי לידה לקטנה קטנה , ואזס שהרגשתי שאני בוהה ביד שלה בניסיון לקבל מגע חיבוק עפתי משם לא הייתי במקום לא נעים
על העוס"ית שלי שהבריזה בלי להודיע - כי הקטן שלה היה חולה (נכון כוח עליון .... הוא לא בחר בכוונה להיות חולה ביום של הטיפול שלי - הכל מובן בראש) וכאילו יש לה תתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתמיד את הסיבות הכי הגיונויות בעולם (ילד חולה השתלמות ... אין ויכוח .. וגם אם יש זה לא ממש עוזר לי אבל שמתי לב לאיזה דפוס מסויים - אני מתחילה להרגיש שיש איזשהי התחלה של רצף מסויים כאילו אני מתקרבים חוף מבטחים - כמעט שם אבל עדיין לא .. ואז נוחתת עליי איזו הברזה \ ביטול \\\\\\ לפעמים אני מרגישה כאילו אני לומדת ללכת והיא המדריכה שלי - והמדריכה הזאת לוקחת אותי לפארק ובפארק יש כל מיני אתגרים- ואז שאנחנו מגיעים לאתגר ממש קשה היא מקבלת שיחת טלפון ...בדיוק נגמר השיעור ...קורה משהו ובמקום לתת לי יד ולעזור לי לעבור את האתגר היא נוטשת במקום להראות לי איך עוברים את האתגר ולראות שהבנתי אפילו אם זה דורש הסבר נוסף או שתיים היא עוזבת אותי .. כמו אימא .. אני לא צריכה שהיא תהיה שם לנצח - היא גם לא תחליף את אימא , למרות שלפעמים היא עונה על הצרכים האימהיים שלי מעט .... אבל אני צריכה איזשהי מסגרת של קביעות כדי להרגיש שכאיכשהו אני אוכל להסתדר בלי המסגרת הזאת ..... בעתיד זה בטוח לא בכוונה - אבל זה גורם לי לחשוב על למה אני צריכה להיות במקומות שעושים לי לא נעים ? במקומות שקשים לי ? יש לי חברה מהלימודים שנפלתי עליה ואז היא אמרה לי שהיא מוכמה להיות חברה שלי ולא אימא שלי - ברור ואז הרגשתי כזה לחץ כאילו כל התקרבות שלי גרמה לשאול את עצמי אם אני מציקה לה מעמיסה עליה \\\ ואז חלמתי חלום -- קצת הזוי -- שבו היא אומרת לי להתרחק ממנה וביום שאחרי בקוש יכולתי להגיד לה בוקר טוב .. עברתי למקום שהכי רחוק ממנה הפסקתי להסתובב איתה כמעט קליל ונהיה לי טוב זו זווית אחרת לשיעור אני יכולה להקשיב מתי שבא לי ולא להקשיב מתי שלא בא לי ואני לא מחפשת את היד שלה כל הזמן ...אני במקום נעים יותר עכשיו והשבוע התיישבתי לידה לקטנה קטנה , ואזס שהרגשתי שאני בוהה ביד שלה בניסיון לקבל מגע חיבוק עפתי משם לא הייתי במקום לא נעים
