אני כאן

Sarika

New member
אילה קרידה,אני כל כך מזדהה אתך...

ומרגישה מה שאת עוברת בדאגתך להוריך. השבוע נתקלתי בשירה של פניה פרגשטיין "ניגונים" והרגשתי צורך להעתיק אותו ולהקדישו לך ולכל "הילדים" שהפכו להיות הורי הוריהם. נ י ג ו נ י ם שתלתם ניגונים בי אימי ואבי ניגונים מזמורים שכוחים גרעינים גרעינים נשאם לבבי עתה הם עולים וצומחים עתה הם שולחים פארות בדמי שורשיהם בעורקי שלובים ניגוניך אבי ושירייך אימי בדופקי נעורים ושבים הנה אאזין שיר ערשי הרחוק הביע פי אם אלי בת הנה לי תזהרנה בדמע וצחוק איכה וזמירות של שבת כל הגה יתם וכל צליל יאלם בי קולכם הרחוק כי יהום עיני אעצום והריני איתכם מעל לחשכת התהום.
 
שריקה אלו הם החיים

תודה על השיר המקסים "ניגונים" ועל מה שאת מרגישה, רק מי שהיה בסרט הזה שאני נמצאת בו מבין את הדאגה וחסר האונים שבו נמצאים הילדים שהפכו להיות הורי הוריהם,קשה להכנס לפרטים אך ישנם רגעים עצובים מאד,שסבא לא מזהה את הילד הילדה או הנכדים שלו, שוכח את שמותיהם מחפש את אמו שניפטרה לפני יובל,שואל על אחיו שניפטר לפני עשור,בוכה כמו ילד קטן שננטש ע"י אמו, מזל שיש לנו את אמא שהיא לידו מרגיעה ותומכת למרות הקושי לא מתלוננת, אני מאחלת לה בריאות,מעייף קשה אך אלה הם חיינו.
 
למעלה