אני כאן כדי לפרוק ...

[גארוטה]

מישהו שם למעלה

בטוח אוהב אותך קצת יותר ממה שהוא אוהב אותו ולכן בחר להציל אותך מידיו וממנו למנוע לזכות בך. אני מאמינה שמי שחשבת שהוא, שקט וחביב ונעים, זה באמת הוא רק בתוספת קטנה שפן שקט חביב ונעים, וכל מה שהוא מנסה להציג עכשיו בפייסבוק, זה בדיוק כמו שכתבו לפני, מסכה אחת גדולה ושיקרית מתוך ידיעה ברורה שאת, שבסופו של דבר היית זו שאמרה את המילה האחרונה בקשר ולא נפלה שוב למשחקים שלו, תראי את כל ההצגה הזו ושזה יפגע בך ויערער אותך, ועובדה שהוא מצליח, ולכן זה בדיוק הזמן לשחרר ולא ליפול שוב למשחקים שלו וכדי באמת להשתחרר ולהצליח להמשיך קדימה מחקי אותו מהפייסבוק ומחייך. אני מאמינה שהיית חייבת לעבור את החוויה הזו כדי להגיע למקום הנכון עבורך ולפגוש את זה שיהיה הכי טוב עבורך.

 

[Lakshmi33]

הבהרה בנוגע לפייסבוק ...

אני לא חברה שלו בפייסבוק, למעשה בכל הזמן הזה שהיינו יחד הוא צחק על הפייסבוק ואמר שזה שטויות, שהוא לא רוצה לפתוח ושאנשים מבזבזים את הזמן שלהם. פשוט כשהוא נרשם הוא התחבר למישהי שהיא חברה משותפת של שנינו <מה לעשות> וככה בעצם הבנתי שהוא פתח כרטיס ואני יכולה לראות מה קורה איתו. איך אני יכולה למחוק מישהו שהוא לא חבר שלי?

 

[chenby]

את יכולה

לעשות HIDE לדברים שהחברה המשותפת כותבת.. ואז לא יהיה סיכוי שתראי אותו אצל בוול. וזה לא מבטל איתה את החברות אגב.

 

[I C E M A N 7]

תיקון קטן לגארוטה

וכמובן שזה בא מחובבן (שמכיר מקרוב כמה גברים כאלה) ולא ממקצוען כמו המטפלת שלך: הבלוף לא נועד למענך, אלא מדובר בבלוף עצמי. סרנגה מבטא זאת היטב ביצירת המופת שלו "מונו מונו אני לבד וטוב לי מונו"

 

[גארוטה]

מקבלת ת'תיקון

בלוף עצמי? בהחלט יתכן "מונו מונו אני לבד וטוב לי מונו כל החיים שלי הם מונו מאהבה אני נמלט וטוב לי (?)"

 

[1Shir]

ממש נגעת לי ללב ../images/Emo201.gif

אני מאוד מבינה ומזדהה עם כל מה שכתבת, עם תחושת הכישלון אחרי סיום קשר, אבל תני לי להגיד לך - הכישלון הוא לא שלך. את עשית כל מה שיכולת, ואת צריכה להיות גאה בעצמך על כך. לא עשית שום דבר לא בסדר, וגם לא נשמע לי שהיית תמימה מדי. זה קצת מצמרר אותי, שאת אותן מילים בדיוק אני אומרת גם לעצמי...

(אמנם לפני 9 וחצי חודשים כבר... איך שהזמן טס) אני מציעה לך לא להתבייש בעצמך ובאיך שהתנהלת, וכן לשתף משפחה וחברות/ים. הם יתמכו בך ולא יחשבו עליך שום דבר שלילי. זה ייקל עליך. תשקיעי בלמצוא בן זוג שיתאים לך, מכל ניסיון לומדים. לא חייבים במסיבות ובבארים, היום יש את שיטת האינטרנט (אתרי היכרויות) שמאוד מקלה על העניין.

אה, ותמחקי את הפייסבוק!

 

[קינמווון]

הכאב שלך הוא לא עליו

אלא על חלום הזוגיות שהתנפץ לך. מאחר והוא לא מה שחשבת שהוא... את צריכה להודות על מה שקרה. ועל מה בדיוק את מרגישה כישלון ? פירקת בית ? הכישלון הוא של הבחור שלא ידע לתקשר איתך. החיים יפים תמשיכי הלאה בכוחות חדשים.

 

[wuthering heights]

פרידה קשה.

אני חושבת שיותר מאשר עצוב לאבד את הגבר הזה, עצוב לאבד את האשליה בדבר הגבר הזה. הבחור לא סגור על חתונה, פוחד, רגליים קרות לא משנה כיצד נקרא לדברים, הוא לא פרטנר עבורך, למזלך הטוב גילית זאת לפני החתונה ולא ביום החופה או יומיים אחרי. קשה לראות בפרידה הזו מזל טוב אבל אחרי שהכאב ישכך ,והוא ישכך, תוכלי לראות יותר בבהירות שבעצם ניצלת. כשחושבים על גבר על מנת להתחתן איתו צריך לחשוב איך יהיה להתגרש ממנו, לפי הסיפור שלך לא כדאי. לגבי האם לא קלטת נכון, יתכן שפספסת כמה דברים מהותיים מתוך השאיפה שלך לזוגיות, העדפת להתעלם מכמה סימני אזהרה, זו המסקנה שהגעת אליה בעצמך, לא נעים רק הופך אותך לאנושית, בדקי את עצמך כדי ששוב לא יחזרו הדברים בפעם הבאה, כדי שהרצון הכלכך גדול וכלכך מובן שלך לזוגיות, לא יגרום לך להתעלם מהדברים המהותיים. לגבי התחושה שלך שהגבר הזה השתנה או לא הכרת צדדים משמעותיים בחייו, יתכן שכן ויתכן שלא, קשה להסיק את הדבר הזה בגלל הפייסבוק, גבר שכותב בפייסבוק ויש לו הרבה חברים עדין לא הופך אותו לבליין, בשביל פייסבוק לא צריך לצאת מהבית, וחברים וירטואלים מאד קל לרכוש רק צריך ללחוץ על המקלדת.יתכן גם שזו הדרך שלו להתגבר על הפרידה, להשקיט את הכאב ולהסיח את דעתו, אם הוא גבר ביישן וסגור וצנוע הוא גם נשאר כזה למרות מליון "החברים" שיש לו בפייסבוק. ומה גם שלא מאד חשוב, אם כן או לא. אציע לך קחי את הזמן שלך להתאבל, בלי לבדוק מה הוא עושה, כל אחד יש לו את האשיות שלו ואת המנגנונים שלו להתמודד עם פרידה. ואיך אמר הסולטן תקווה היא מה שנשאר לנו, קווי לטוב.

 

[Lakshmi33]

תודה ../images/Emo39.gif

 

[nowonder]

כיוון שנגמר

(וכנראה שטוב שכך) כל מה שנותר לך עכשיו, זה לשאול את עצמך מה למדת. מה את משנה בעצמך בשביל שהבחירה הבאה שלך תהיה טובה יותר, מה את משנה בעצמך בחייך בשביל לא להיות אומללה עכשיו. אני יודעת שכואב לך עכשיו. יש לי חבר שטוען שזין מתקנים בזין. יבוא גבר אחר שיאהב אותך ותאהבי אותו גם. אין שום סיבה שלא. בהצלחה.

 

[Lakshmi33]

אם ככה ...

אני מחכה לזין הבא

ושהפעם יהיה גדול יותר

<סתם .... צוחקת...>.

 

[מדען טילים סובייטי]

סיפורים שאנשים מספרים

לעצמם - הרי מי שקם והלך היית את - איך זה שהוא לא רדף אחרייך הפך אצלך ל"רגליים קרות" שלו? מאיפה המוסכמה שגברים חייבים לרדוף אחרי נשים ש"לקחו פסק זמן"? בקיצור, את מספרת לעצמך סיפור כדי להימלט מהתחושה שעשית טעות בכך שעזבת אותו וזה בסדר גמור בתנאי שהסיפור עושה את העבודה, כלומר מקהה את הכאב. יש לי הרושם שהסיפור הזה לא עושה את העבודה.

 

[Lakshmi33]

כנראה שלא ממש הבנת ...

אני לא לקחתי פסק זמן ... אני נתבקשתי לתת לו פסק זמן התנגדתי לזה אבל בסופו של דבר הבנתי שאין לי ברירה ביום שהבנתי שאין לי ברירה אלא לתת לו את פסק הזמן הוא אמר לי תוך כדי שאני בוכה שזה רק לכמה ימים - "אני רק רוצה להתגעגע אלייך כמו מקודם" ... אנחנו גם נדבר יחד בטלפון ובאסאמאסים. בפועל לא שמעתי ממנו למשך שבועיים ... ומצטערת אבל יש גבול לכמה שאני יכולה לשים את חיי על הולד ולתת מעצמי עבור מישהו שכנראה לא מסוגל להחליט או להבין מה הוא רוצה לעשות. מה גורם לך לחשוב בכל הסיפור הזה שאחרי כל החצי שנה שהוא העביר אותי בכן רוצה ולא רוצה עוד היית יצריכה לרדוף אחריו? מה לדעתך בחורות צריכות לעשות? ליפול לרגליו של גבר? אני מציעה לך לקרוא שוב את מה שכתבתי אולי הפעם תבין יותר טוב. מצטערת על התגובה הכועסת ... אני לא מבינה מאיפה יש לך את הזכות לומר לי שאני מספרת לעצמי סיפורים...

 

[מדען טילים סובייטי]

את ארזת, הוא ביקש,

אבל "בסופו של דבר אני קבעתי פגישה איתו ואמרתי לו שאני לא יכולה לחיות ככה וסיימנו עם הקשר" - מוכר לך? וזה לא שאני נגד סיפורים - תיכף תבוא קנדי (

) ותסביר לך שכל תיאור עובדתי שאנחנו נותנים, לעצמנו ולאחרים, בקשר למה שקרה בעבר הוא "סיפור" מהבחינה הזאת שהוא גירסא אחת מתוך שלל גירסאות אפשריות והסיבה שאנחנו בוחרים בגירסא הספציפית הזאת היא שהגירסא הזאת משרתת את הצרכים שלנו היום - לא אז, היום - כולנו עושים את זה. וכל מה שאמרתי שהגירסא שאת מספרת לעצמך ולנו לא משרתת אותך היום (בעיקר בגלל ששום גירסא שמסירה ממך את האחריות, שמקטינה אותך, לא יכולה באמת לשרת אותך) - עובדה שהכאב עדיין שם.

 

[Lakshmi33]

למה אתה חושב שאני מסירה מעצמי אחריות?

יש בי אחריות עצומה למצב שבו אני נמצאת היום ואני לצערי מלקה את עצמי לא מעט על כך וגם כתבתי זאת. אם הגירסא הזו משרתת אותי או לא ... לא יודעת ... יש רגעים שזה מנחם לדעת ש - זה לא אני זה הוא ... ויש רגעים שלמרות הכל זה כואב מאוד. כנראה שאף אחד ושום דבר לא יצליחו להקהות את הכאב, לפעמים דברים מאוד קטנים מעוררים אצלי כאב גדול. המחשבה על זה שאולי מתישהו בעתיד מישהו יציע לי נישואין - התחושה שמתלווה למחשבה הזו מעוררת בי צמרמורת ... טראומה שלא ניתן להסביר אותה במילים ... טיול שחברה עושה למקום שהייתי איתו מחשבה על זה שתכננו להתחתן במאי מחשבה על יום העצמאות הקודם וכמה שהיינו מאושרים יחד .... יום העצמאות הזה עבר עליי בתחושה כבדה ... רק רציתי שהיום הזה יעבור ... לשכוח ולא לזכור. בקיצור, הבנת ... זה לא משנה "הסיפור" אם ככה אתה מכנה אותו ... הכאב נשאר ויישאר ..... לפני שכתבתי את ההודעה היום בצהריים וגם אחרי. בתקווה שמתישהו הוא ייעלם. כמו שכתבתי, נראה לי שהכאב הוא פחות ממנו ועליו - יותר על הזוגיות שנגמרה <שעד לאותה נקודה ארורה של הצעת הנישואין באמת ראיתי והאמנתי שהיא היתה טובה>. אולי אני תמימה, אולי הזוגיות אצלו מילאה לי חסך כל כך עמוק של זוגיות שלא היה שם המון זמן לפניו שלא ראיתי סימני אזהרה (אין יום שלא עובר שאני לא שואלת את עצמי את השאלה הזו, אין זיכרון הכי קטן שהיום אני מפרשת אותו ב20 צורות ולפני שנה ראיתי אותו במשקפיים ורודים). מצד אחד לא רוצה לראות את עצמי בקשר הבא חשדנית, לא נותנת אמון, מרירה ושרוטה ומצד שני - אני שואלת את עצמי מה עזרה לי הנאיביות שלי? הראייה הורודה שהוא כזה מדהים? <במיוחד שאני חייבת לציין שהוא באמת עשה הכל כמו שהייתי מצפה ממנו לעשות ... גם אם פה ושם היו סימני אזהרה או נקודות שהיו צריכות להדליק לי נורת אזהרה ... אף אחד לא מושלם ואין לי כוונה למצוא אחד כזה>.

 

[chenby]

בספו של דבר

זה לא משנה. כמו שאמרו לך לפני, עשית הכל על מנת שזה יצליח ועצם זה שאין לך חרטות, זה אומר המון להמשך הדרך שלך. עשית כל מה שיכולת והמציאות היום היא מה שהיא. עכשיו מה מפה , זה בידייך. דבר נוסף, תזכרי דבר חשוב מאוד, לך ובעיקר לך, יש את כל הפתרונות ואת כל התשובות לחיים שלך. אם מישהו יעבור ברחוב ויגיד לך איזה דאבה בעוד את כוסית ואוהבת את המראה שלך, זה לא יזיז לך כי לא תאמיני לו. את מוזמנת תמיד לקחת מכל סיפור שמספרים לך (וגם התגובות פה בפורום זה סיפורים של ניקים וירטואלים) את מה שמחזק אותך. ואם משהו לא נראה לך, את לא חייבת להאמין לסיפור שלו. את יודעת על עצמך הכי טוב. יותר מהחבר , יותר בטח מאנשים וירטואלים בפורום. ואם תשאלי את השאלות המקדמות והאפקטיביות, תמיד תמיד תקבלי תשובה. כי כל שאלה שתשאלי תקבלי תשובה למה עוזבים אותי? תמיד המיינד יפליץ תשובה למה אני מצליחנית? תמיד המיינד יפליץ תשובה. המיינד שלנו הוא אינספוף מחשבות בכל רגע נתון. רב הנסתר על הגלוי ואת לא ערה לזה שיש שם אינספור מחשבות. את ממוקדת במחשבה אחת שחזקה שם יותר, שלה את בוחרת להאמין. תתחיל לבדוק מה עובדה בחיים שלך ומה דעה. מתוך בהירות תוכלי להתחיל לשאול את השאלות הנכונות לך ולמצוא את התשובות להם. הכל הכל הכל אצלך. קיים שם. רק תחפשי את זה.

 

[Lakshmi33]

זה מה שאני עושה ...

מחפשת וחופרת בעצמי לא מעט, מבינה על עצמי ועל ההתנהלות שלי לא מעט ... זה עדיין לא משנה את העובדה שהחפירה הזו כואבת.

 

[chenby]

אז

תפסיקי לחפור.

 

[Lakshmi33]

../images/Emo13.gif