אני יש לי

איתמר ש

New member
אני יש לי

שאלה בעברית: בשיעורים רבים בישיבה שלי נאמר צירוף המילים "להופיע את" (לעיתים קרובות במשפט: "להופיע את רצון ה' בעולם") ותמיד כששמעתי אותו היתה לי הרגשה שזו אינה עברית נכונה. כשישבתי וחשבתי מה בדיוק מפריע לי שם, התברר שאצלי בראש הפעלים היו מחולקים לשניים - כאלה שאפשר להוסיף להם "את", כמו :אכלתי את...", "אהבתי את" וכו', וכאלה ש"את" לא נדבק אליהם. אבל כשניסיתי למצוא דוגמאות לסוג השני לא הצלחתי. אז מי צודק, אני או אני? האם יש באמת שני סוגי פעלים, או שמדובר בסתם טעות, ו"להופיע את" הינו אכן צרוף תקני לכל דבר? ----------- והרי הודעה שנתקבלה זה עתה - רגע לפני ששלחתי את ההודעה, כשקראתי אותה וניסיתי למצוא בכל זאת פועל 'אנטי-את', עלה לי בראש פועל נוסף - "להבחין". גם הוא, כמו "הופיע", בבניין הפעיל. אז אולי יש משהו בסברה הראשונית. אבל ניתן לכם להחליט.
 

גנגי

New member
היות שאינך מדבר רק על בניין הפעיל

אז וודאי שיש פעלים שלא נדבק להם "את". כל הפעלים הפאסיביים וכל הפעלים בבניין התפעל, למשל, מנועים מלקבל "את", כך ששלושה ושני-שליש בניינים כבר פסולים ל"את"ות (פועל, הופעל, התפעל ושני-שליש נפעל). יש בעברית גם פעלים יוצאים ופעלים עומדים,ואלה "היוצאים" הינם מוצרכי "את", בניגוד לאלה "העומדים". כלומר - יש פעלים שמקבלים "את" וכאלה שלא. להבחין, למשל, הוא פועל עומד, לעומת לתת, שהוא פועל יוצא. לגבי "להופיע את", אין לי כאן מקורות לבדוק, אבל אני מניחה שאם משתמשים בזה בישיבה יש לכך סימוכין בעברית המשנאית, קרוב לוודאי. הדקדוק העברי השתנה רבות במהלך ההיסטוריה, כך שעלול להיווצר מצב שבו תשמע בישיבה פועל מסוים שלא מקובל להשתמש בו בעברית מודרנית (דוגמה קלאסית היא "מצינו" המשנאי - לעומת "מצאנו" העברי דהיום).
 

איתמר ש

New member
ובכן -

כמובן שלא כללתי בשאלתי את הפעלים הפסיביים. בנוגע לפעלים ה'יוצאים' ו'עומדים' - מגרדים לי את תחתית ההכרה מושגים מקבילים בלועזית - אולי "אקס-משהו" ועוד אחד. מכירים? יש לך עוד דוגמאות, מלבד "להבחין" ו"להופיע" של פעלים 'עומדים'? בקשר לעברית המשנאית - לא יודע, לא כל כך נראה לי שזה המקור. זה נשמע לי, אם זו אכן שגיאה, כמו הלחמה מתקופה מאוחרת יחסית, תקופת ההשכלה אולי.
 
יוצא ועומד

פועל יוצא=transitive, עומד=intransitive פעלים נוספים: לבכות, לישון, למות, לשתוק אני לא נתקלתי אף פעם בצירוף להופיע את. אולי הוא קשור לעובדה שבניין הפעיל משמש לרוב במשמעות של גרימה (כאשר יש לו פועל מקביל בקל. כמו להשתיק את=לגרום למישהו לשתוק, וכך להפחיד, להלביש וכו'). כאן אין פועל בקל, אז מה עושים כדי לומר לגרום למישהו להופיע? מוסיפים "את". אני לא בטוחה שאפשר בקלות כזאת לפטור את הרבנים ולתלות את שינויי הלשון שלהם באילן של לשון חז"ל או ספרות ההלכה. יש גם סתם שגיאות (כמו לכל אחד). אבל כאן אני באמת לא יודעת. אשתדל לברר זאת מתישהו
 

איתמר ש

New member
בקשר ל"לישון" ו"לשתוק"

אני לא בטוח - מה עם: "שום דבר לא יפריע לדוב הקוטב לישון את שנת החורף שלו", או: "זה הזמן לשתוק את כל השתיקות שלא הספקנו מעולם"?
 

גנגי

New member
לא לבלבל

בין מושא פנימי (לשתוק שתיקה, לישון שינה וכו') לבין פעלים שה"את" מוצרכת בהם, כלומר - חייבת לבוא אחרי הפועל, שאז הם מוגדרים כפעלים יוצאים. לתת, למשל, הוא פועל שאינו יכול לעמוד לפני עצמו וחייב "את" (נתתי מתנה = נתתי את המתנה*). אבל "לישון" אינו כזה. וגם "לשתוק" אינו כזה. מושא פנימי (לקרוא קריאה, להדשיא דשא, לספר סיפור וכו') זו צורה שהיתה נפוצה מאוד בעברית המקראית והפכה נדירה למדיי בעברית של ימינו. אפשר להתשמש בה גם במצבים של פועל שאין לו מילת יחס "את" מוצרכת, אבל בכל מקרה מדובר בצורה כבולה ומיוחדת, שאינה משקפת את מעמדו האמיתי של הפועל. * יש לזכור ש"את" צמודה ליידוע כלשהו, כך שכשהשם אינו מיודע גם לא תופיע מילת היחס "את". אם כך - יש לבדוק את ההצרכה ביידוע בלבד. כשאני אומרת "מיודע" איני מתכוונת רק ל-ה' היידוע, אלא לכל צורות היידוע הידועות בדקדוק. למשל: ראיתי את יוסי.
 

hillelg

New member
אפרופו 'את'

באילו עוד שפות מופיעה המילה (מילית) המופלאה הזו? אני יודע רק שבארמית (ובהשפעתה בלשון המשנה), במקום המילית 'את' השתמשו לרוב באות ל' (ואכל לשונרא, והיכה לכלבא, וכו' וכו' בהגדש"פ), מלבד בתרגומים שהשתמשו במילה 'ית'.
 
זה נכון

בהנחה שמצבת מישע כתובה במואבית. יש מי שטוען שזו פשוט עברית (עם כמה אלמנטים לא מוכרים, אך כל דובר עברית יכול בלי קושי רב להבינה). הבעיה היא שפרט לכתובת הזאת, אין כמעט עדויות על לשונם של בני מואב. אך בכל זאת מקובלת הדעה שזו אכן המואבית. שפות נוספות שיש בהן מקבילה לאת: פיניקית, פונית (שתי שכנות קרובות שלנו מצפון), וגם במידה מסויימת בסורית. ושלאף אחד מכם לא יעלה בראש הרעיון שאני דוברת את השפות הללו. הכל בתיאוריה (פרטים שלוקטו מכמה מקורות)
 

למינג

New member
ומה לגבי

התלבש את בגדיו? צורה ארכאית, נכון, אבל אני בטוח שנתקלתי בה, ויותר מפעם אחת. זה נחשב למושא פנימי, או שמדובר ביוצא דופן בבנין התפעל?
 

גרי רשף

New member
התפעל + את

וַיִּתְפָּרְקוּ, כָּל-הָעָם, אֶת-נִזְמֵי הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם; וַיָּבִיאוּ, אֶל-אַהֲרֹן שמות ל"ב 3
 
למעלה