שניהם שקרים, לאורך כל הדרך
על כך בדיוק דיברתי בהודעתי המקורית.
לומר "אני אדם ישן" או "אני אדם ער", שניהם שקרים באותה המידה.
אינני יכול לומר על עצמי "אני ישן", אלא אם באותו הרגע אני ישן. לומר זאת בכל זמן אחר זה שקר והתעסקות בדמיונות והמצאות, ולא במציאות של מצבי הנוכחי.
אם אני מודע למצבי הנוכחי, הרי שאינני ישן, ואין זה משנה כלל אם ישנתי קודם או לא. השאלה היא האם אני מתעסק במה שהייתי או מאמין שאהיה, או במה שאני עכשיו.
הכוונה ב"תחילת הדרך", היא בדיוק בשלב בו אתה מזהה כי לפעמים אתה ישן ולפעמים אתה ער. להבין זאת, לקבל זאת כחלק ממה שעובר עליך, בדיוק כמו רעב, כעס, שמחה וביקור במכולת.
ברגע שהבנת שזה חלק ממך, עברת את השלב הזה, ואתה מסוגל לזהות את השינה הזו (לרוב בדיעבד, כי עצם זיהוי הכניסה לשינה מעירה אותך ממנה).
הנקודה היא שלהוכיח לעצמנו שוב ושוב שאנחנו לפעמים מכונות אוטומטיות, לאו דווקא משחרר אותנו ממצב זה.
שחרור מאוטומטיות מגיע כשמודעים אליה. כשמודעים לרגע הפנימי בין הגירוי לתגובה.
ההגדרה העצמית כ"ער" או "ישן", כ"אוטומט" או כ"מודע", כלל אינה תורמת למודעות עצמה, וכאשר בוחנים מצבים אלה, היא עלולה אף להפריע.
בהחלט מעניין "לבחון" את האוטומטיות בניסויים שונים, כי זה מקל מאוד על המודעות אליה.
אך השאלה האם במהלך הניסוי אתה עוסק בתגובה העכשווית, או בכמה אתה "מצליח" או "נכשל" בזיהוי התגובה.
לעתים מגלים כי עצם זיהוי התגובה האוטומטית, מביא לעיסוק ב"כמה אני ישן" ולא בתגובה עצמה.