אני יער אפלולי

[שירה כמים 1959]

אני יער אפלולי
שיש בו גם עצי פרי
אני מטפסת במעלה ההר
רוצה לפסגה
אני במדרונות צומחת
מתהפנטת לתחתית
אני יער אפלולי
שיש בו גם עצי פרי
וגם קשב עמוק אל הלך נודד
הלך שקט, יגע, מותש
וצמא

 

[שירה כמים 1959]

הנה, אפשר לאהוב אותי

-----------------------------------



הנה, אני לא לבד בעולם.

הנה, זה לא חלום.

המילים הרכות,

הנשיקות,

החום,

הפינוקים,

ההדדיות,

העיניים,

עוד רגע כל אלה יבואו,

והגשם שבלב שלי,

הגשם העצוב, הסוער, שמשמיד את היבולים,

ייפסק.

הנה,

עוד רגע זה יהיה אצלי בידיים

ולא ינשור מבעד לאצבעות כמו חול.

​

 

[שירה כמים 1959]

היום את לא ילדה קטנה
את לא פרח צמא
את אשה מבוגרת היום
תסתכלי במראה
את אשה
ואת שלי
ואת תדאגי
תדאגי
לעצמי

 

[שירה כמים 1959]

בוערת כולי מתשוקה
מחפשת בתוך עצמי את אותי
מחפשת ומוצאת רק ערגה חולמת
געגוע מטורף

 

[שירה כמים 1959]

לפני השינה
ומייד עם התעוררותי
וזוכרת כל פרט
איך היית מכוער לי ונלעג
ואיך הכול נעלם, הכול נמחק
ורק היופי שלך נשאר
והעיניים התמימות
או שחשבץי שהם תמימות
ואני זאת שבכיתי
ואני זאת התפרקתי
ואתה היית שם, כף היד שלך הייתה
ורעדת רעדת, ואני חשבתי
ואני האמנתי
שאני זאת שגורמת לרעד
ואני רעדתי עמוק בפנים
ואני עדיים מחפשת אותך
מייד כשאני מתעוררת
את הכלבות שלך
את שברון הלב שנמחץ אל תוך סדקי הלב השבור שלי
שם בפינה נשבר מחדש שוב ושוב ושוב
והייתי הולתכ אליך עכשיו
והייתי מרביצה לך - איך עשית לי את זה
איך מיכרת אותי
איך הגוף שךי לא יכול
צריך צריך צריך

 

[שירה כמים 1959]

תנים מייללים בלילה שחור זה לא בשבילי יותר
אני חייבת להאמין בזה
תנים בלילה שחור זה לא בשבילי יותר
בשבילי זה חיבוקים ואור ירח מרוחק מאחורי חלונות בטוחים
אני חייבת להאמין בזה
בשבילי אור ירח וחיבוקים

 

[שירה כמים 1959]

זה היה אצלי בידיים
וזה נזל כמו מים

 

[שירה כמים 1959]

זה נזל ממני כמו מים רותחים שורפים מציפים
כמו מים טובים מחיים מרווים זה נזל ממני
כמו לא הייתי כאן כמו לא הייתי כולי
זרועות ועיינים ולב
לחבק
לאמץ
להקשיב
לאהוב
ללטף
לבנות
ככה זה נזל ממני

 

[שירה כמים 1959]

בין תקווה לייאוש
בין צעד גס לעדין
על הדשא רומסת גבעולים רכים
בעודי שרה להם שירי תחייה