אני חמה חדשה

קירה71

New member
קפצילי../images/Emo13.gifבדיוק לזה התכוונתי בדברי

ללואיזה ותודה שכתבת כך
 

לואיזה5

New member
ולי הפסל אומר שעל החמות לעשות את עצמה לא רואה

לא שומעת ולא מדברת. וזה בדיוק מה שכתבתן למעלה . ואם דרכתי למישהי מכן על היבלת סליחה ומחילה. כאשר אני קוראת כאן את התלונות על החמות אז ככה, היתה תלונה על חמות שקיפלה נעבך את כביסתה של כלתה והיתה מהומה על הפלישה לאינטימיות. ואז היתה תלונה על החמות, שבאה לבקר, ולא קיפלה את הכביסה ומיד היתה המהומה , על החמות המטופשת והעצלנית . והיתה תלונה על חמות שהאכילה ורחצה את הילד , אוי ואבוי איזה עוול נורא ומיד כנגד חמות שמפלה, ואגואיסטית שלא עוזרת ולא באה לראות את הנכד. ועוד יותר מכל, האשמה נוראה על חמות שמייחלת למותה של כלתה כדי שתוכל להשתלט על הנכד. אמנם לא בפורום הזה, כבר נוכחתי בתגובות של כלות בנוסח: בת כמה הבת ז...? בת 61 עונה לה השניה. יופי מתחילה הספירה לאחור. ואם אתן לא מאמינות אביא לכן את הלינק. אז בנות יקרות... חמותכן אינה בת ז... ואם כן יתכן שבעליכן קיבלו כמה גנים ממנה ככה בלי כוונה. ואני לא מאמינה שאיזו חמות מייחלת למות כלתה . אפילו היא הגרוע שבחמיות , וכלתה המכשפה שבכלות. ולצפות שנכדה יתייתם כדי שהיא תוכל לגדלו. (אם יש כזו, הרי שאני מסכימה שהיא צריכה טיפול פסיכאטרי דחוף). מכל סיפורי החמיות הנוראיות ששמעתי, לא יכולתי להתאים את עצמי לסיפור מסויים שלל איזו חמות שהיא. ובכל זאת, יש לי סיפור אחד עצוב וסיפור אחד שמח. והסיפור העצוב על לא עוול בכפי, על האשמות מצחיקות ואינפנטיליות. ושוב לא מאשימה את כלתי אלא רק את בני. מאחר וכתבת קירה שכלה אינה בת - את צודקת ביותר ולכן, אם אתן רוצות משהו אימרו. רוצה שאקפל כביסה, תבקשי, אני בטוחה שכמו שאני אעשה זאת בשמחה תעשנה הרבה חמיות את אותו הדבר. אני לא אמא שלך, ולכן דברים שאת אומרת לאמא שלך ובטון שאת אומרת לאמא שלך אולי יעליב אותי או את חמותך. את רוצה שאבוא לראות את הנכד, תחליטי אם את רוצה באותו רגע לראות את החברה הכי טובה שלך, ואם כן, תסבירי את עצמך אבל אל תעשי לי פרצוף עקום , החברה לא תברח לך גם מחר. הזמנת את חמך וחמותך לארוחה - אל תעזבי אותם לבד ותלכי להכין שיעורים עם הילד. אם ידעת שאת מזמינה, דאגי להכין אתו את השעורים קודם לכן, (המקרה של חם שכתב כאן). רוצה שנעשה בייבי סיטר, שאלו קודם לתכניותינו, אל תפילי את זה , ואל תעלבי אם יאמרו לך לא. (גם לנו יש חיים , ולא כולנו אגואיסטים). כשאנחנו מראים חיבה לנכדים, אל תקנאו שאנחנו קצת משאירים אותכם בצד. (כן כן יש גם דברים כאלה). כשחמותך וחמך נותנים לך קורת גג, קשה להם בדיוק כמו לך. לפחות תנהגו בסלחנות. ולסיכום, יקירותי, אנחנו הורים לבעליכן, כמו הוריכן. אנחנו לא איינשטיינים, ולכן אנחנו גם עושים שגיאות בדיוק כמו שאתן עושות שגיאות, ולפעמים מאד גדולות. כמו שאתן מבקשות מאתנו לנהוג בסלחנות, נהגו גם אתן בסלחנות כלפינו. ועוד משהו, לא תמיד החמות אשמה בבאגים שיש לכם עם הבנים שלנו. ואני לא חוזרת בי מתמונת שלושת הקופים. ואתכן הסליחה. ואני לא מחפשת מלחמות, אני פציפיסטית בשס"ה גידי ורמ"ח אברי. ומותר לי להביע את דעתי כחמות, הרי החמות החדשה לא סיווגה את מי שיענה לה. אם למישהי קשה עם תשובותי היא מוזמנת לדלג. אני לא אאעלב.
 

קירה71

New member
לואיזה-קודם כל../images/Emo13.gifנשמע שלא פשוט לך

וקשה לך כחמות. עצוב לקרוא את הכאב שמאחורי המילים על מה שאת עוברת כחמה וכן, אני יודעת שלכל מטבע יש שני צדדים ובכל זאת, יש לי תחושה חזקה שכתבת מדם ליבך אז, סליחה אם פגעתי בך
 

לואיזה5

New member
באמת שלא נפגעתי קירה, אבל זה מה שקורה לפעמים

אבל זה מה שלדעתי קורה עם הריבים - רובם הם פשוט קצרים (מלשון קצר), רובם אי הבנות. ומקצתם באמת דברים קשים, שאני לא מתכסה בבועה וטוענת שאין, יש ועוד איך יש חמיות שעדיין נטועות במסורות השבטיות שלהן, ולכן חבל שעוד חמיות לא נכנסות לכאן, אני למשל, הייתי מטלטלת חמות שמעירה לכלתה על שהיא מחזיקה יותר מדי את התינוק על הידיים מפני שאולי הילד יצא מפונק, או חמות שמתערבת בחינוך או בדרך האכלה. למרות שגידלתי כבר את ילדי, אני קוראת מחדש את הספרים החדשים שיצאו בתחום, ובאמת חושבת שבשום פנים אין להתערב, גם לא בריב בין בני הזוג. הייתי בהחלט קוראת לסדר סבתא שמבדילה בין נכדים, או מבדילה בין כלות לכלות או בין כלות לבנות. אסור אסור אסור, בשום פנים ואופן, נבצר מבינתי להבין איך עושים זאת לילדים קטנים איך גורמים לכאב כזה. וכן אני יודעת שקיימים דברים כאלה ואני לא מקבלת זאת בשום פנים ואופן. וכן אני חמות. ואני נשבעת בהן צדק שמעולם לא הפליתי בין כלותי לא בימי הולדת, לא במתנות, לא בברכות. ואין לי ספק שאם יהיו לי עוד נכדים לא אפלה ביניהם בי נשבעתי. קודם כל השתדלו לא לריב לפני ההורים, ואל תרוצו לספר להורים, לנו כהורים של הבעל או של האשה, זה לא גורם תענוג ואל תצפו שנהייה אובייקטיבים, הרי כל הורה ירצה להגן על "הילד" או "הילדה" שלו. ולכן כן כן לעצום את העיניים, ולסתום את האזניים, וגם את הפה, גם אם נורא בא. (שלושת הקופים גבירותי הנעלבות). ועניין האירוח בשבתות וחגים, אתן לכן דוגמא ממני מנקודת הראות שלי כחמות ואמא - אני מאד אוהבת כשמגיעים אלי הילדים , אני משקיעה. בימי השישי כשהם באים במאכלים שהם אוהבים , זה פשוט עושה לי נחת מכינה בכוונה כמות גדולה שיקחו הביתה בקופסאות - אז אפשר להסתכל על זה כאילו אני מתחרה בבישולי כלתי מתוך רצון להוכיח את עצמי עליה ? ממש לא!! מי כמוני יודעת כאשה עובדת איזה כייף זה לבוא הביתה ויש אוכל מוכן שצריך רק לחמם ולהגיש לשולחן - אז אולי תהיה מי שתרצה לראות בזה רצון להכנס בין כלתי לבני - לשמחתי יש לי כלה אחת שהיא חכמה נבונה ושמחה למחווה שאני עושה מכל ליבי, ויודעת שאני לא מתכוונת להתחרות בה. הרבה פעמים אני מבקשת ממנה מתכונים ממאכלים נפלאים שהיא מכינה והיא מביאה לי לטעום. ועוד משהו בקשר לאירוחי שבת וחג ושוב דוגמא מעצמי - גדלתי במשפחה מאד קטנה, לי לא היה סבא וסבתא משום צד כל משפחתינו נספתה בשואה, לצערי הורי ז"ל היו ניצולי שואה, תמיד קינאתי בשכני שזכו לסבים וסבתות, ובחגים תמיד היה אצלם צהלות שמחה ושולחנות עמוסי משפחה - כך ראיתי את זה בעיניים של ילדה קטנה. כשגדלתי, והפכתי לאמא, ואחר כך לחמות, זה היה אושר גדול לראות את שולחן השבת והחג שלי גדל, ונוספה גם הנכדה שמביאה לי ולאיש שלי אושר גדול עד שאפילו הבן שלי הבחין בזה ואמר לי שכל פעם שהם באים פני מוארות. יחד עם זאת, אני מקבלת בהבנה גדולה, שיש גם צד שני שרוצה לההנות בדיוק כמוני מהילדים, ויש גם רצון לבלות עם חברים. ואני חושבת שיש קצת אגואיסטיות במצב שבו צד אחד דורש שיהיו כל הזמן רק אצלו ולא מתחשבים ברצונו של הזוג . יחד עם זאת, אני יכולה גם להבין לפעמים מרירות של צד אחד כאשר הוא מרגיש מקופח , כי לכלה או לחתן נעים יותר עם משפחתו/ה והם סוחבים יותר לצד אחד. לא תמיד בא לבני הזוג להסתכסך על הנושא הזה , ואז נוצרת המרירות ואי ההבנות, וכמובן מושלכות ההאשמות על מי שלכאורה סוחב את בן הזוג למשפחתו. ועוד משהו מנקודת מבטי ככלה בעבר, כאמא וחמות בהווה. ולמה אמרתי שגם אם אנחנו מקוות לא להיות כחמיותינו אם נתקלנו בחמות קשה ונודרות נדרים שלא נהיה כמותן, ולא נעביר את כלותינו יסורים כמו שאנו עברנו, ואנחנו באמת משתדלות זה לא תמיד יוצא, ולפעמים גם אנו נאשמים על לא עוול בכפינו, ככלה היתה לי חמות נשמתה עדן מאד קשה, שהוסתה גם על ידי גיסתי, שמעתי ממנה דברים, שבחיים, אבל בחיים לא אומר זאת אפילו לא לכלתי שכרגע חושבת שאני חמותה המכשפה. ובכל זאת, אף פעם לא ייחלתי למותה, לא הרחקתי ממנה את בנה, לא את ילדי, למרות שלא היה לה שום שיג ושיח איתם גם בגלל שלא ידעה עברית, אבל הם לא בדיוק עניינו אותה, אבל היא אהבה אותם בדרכה. לא כל שכן לא קיללתי וכיניתי אותה בת זונה וספרתי לאחור את ימי חייה יתרה מזאת, מעולם לא השארתי אותה לחגוג לבד כאשר ילדיה האחרים התארחו אצל בני משפחת זוגם (לי למשל הבהירו בטלפון כשאני שומעת ברקע מילה במילה את כלתי -שאדע שלפעמים אשאר לחגוג לבד אם בעלי את הפסח אם זוג אחד יוזמן לחוג אם בני המשפחה האחרים (לא שזה יקרה - אבל זה כאב). לקרוא אפילו כאן את אדון איתמר המתנאה בדתיותו המצווה כיבוד אב ואם, וחם וחמות הם אב ואם לכל דבר, שמציע למישהי לקנות לחמותו חלקת קבר כמתנה לחגים ומתחת לראות מישהי שעונה לו ב-חחחחחחחח גדול. בעיני זו גסות רוח יותר מאשר חוש הומור. להפתעתי אף אחת מכן לא קפצה עליו והתרתחה עליו כמו שהתרחתן כאן עלי. וזאת הנקודה למחשבה. ולמרות שניסיתי בכל כוחי לשנות את מה ששנאתי שעשו לי בתור כלה, מה לעשות, בעיני כלה אחת אני מוקצה מחמת מיאוס אני לא שונאת אותה היא כן. ולא נותר לי אלא לקבל זאת. אבל להתערב בחייהם , מה פתאום? לייחל שיתגרשו? לא רוצים אותי לא צריך, כואב אבל בסוף זה עובר. יש לי חיים משלי, יש לי עבודה, תחביבים , חברים וזוגי שיהיה בריא, ויש לי אור מהורי נכדתי הקטנה. אז הנה פן של חמות, שאולי אם כלתה היתה כותבת כאן היתה הופכת אותה לנבלה גמורה. ותודה על ההקשבה והסבלנות.
 

פרצלה

New member
לואיזה,אתחמה שכל כלה היתה מאמצת

מדוע כלתך לא מקבלת אותך? היה בינכן פיצוץ או משהו קדם לכל העניין הזה?
 

e y a l 2 1 4

New member
קראתי כל מילה

ובאמת דברייך נוגעים ללב. באמת שישנם דברים שאפשר לראות בשתי פנים: אם החמות לא עוזרת מספיק- איזו קרה ומנוכרת.. ואם היא כן- איזו חטטנית ומתערבת.. אבל, הכלל הגדול והעיקרי הוא, לא המעשים הפיזיים עצמם, אלא מאיפה מגיעים המעשים. נכון, זה לא ניתן למישוש. כל אחת תוכל לטעון שמרוב אהבה ועזרה היא נוהגת כפי שהיא נוהגת... אבל הפנים הן שאומרות הכל. אם חבריי חשים ממני תחושה שלילית כלשהיא, הרי שאני הוא היחיד האשם בכך. אין מקום "להסביר" להם שהם טועים בתחושותיהם. כאשר הדברים נעשים מתוך טוב אמיתי פנימי, אני בטוח שהוא יקרין החוצה והכל יתקבל בשמחה ובחמימות. באמת שחמותי לא עשתה כלפיי במעשים פיזיים מי יודע מה ביחס לסיפורים שרצים פה. אבל הניכור, המבט הארסי, ההערות הסרקסטיות.... הם אלה שאומרים ועושים יותר מכל. חמותי תמיד מיתממת שהיא לא יודעת מה רוצים ממנה. "סה"כ אמרתי...אז מה" (את הדציבלים היא לא זוכרת..). נכון, חמותי היקרה. את צודקת. אנחנו פרנואידים. סתם נדמה לנו. אנחנו מפתחים תחושות מופרכות חינם. לגמרי "במקרה" אחיותיה של אישתי ציננו את קשריהן עם אישתי בתיזמון הניתוק שלנו ממך. מאמינים לך שלא אמרת להן מילה. הן אלה שראו את סיבלך והרגישו צורך לנהוג כך. את רק שמחת לראות שנותנים לי להרגיש פעם אחת.. (על פי לשונך, כפי שאמרת לנו בגאווה גלויה בפני המגשר..). שמחת לראות שנמנעים לעזור לביתך כששבה לביתה עם ילדים קטנים לאחר הפלה. שפעם אחת ילמד.. (הענשת את ביתך לא אותי. אני ממילא עזרתי כפי שהייתי עוזר בכל מקרה. מביתך מנעת תוספת עזרה). לגמרי במקרה הסתובבה הבת הרווקה שאיתך בבית (וסרה למרותך) במסע הטפה בין אחיותיה לשכנען לנתק קשר איתנו תוך שימוש במשפט "הלוואי שהוא (=אייל) ימות"... לא. לא האשמתי אותך. את לא אמרת לה להגיד את זה. (רק חיככת לך ידיים בהנאה, מתחממת באש המחלוקת שהצלחת להצית בין ילדייך, מחייכת לעצמך בניצחון..). יופי לך שאלה הביטויים שיוצאים מתלמידת בית מדרשך. לא כועס. לא מאוכזב. לא מצפה. כלום. שיכנעת אותי אינספור פעמים שאין לך כל כוונה לנסות להיות אחרת. המפגש בנוכחות מגשר, שהיה יזום על ידך, התברר שמראש היה מיועד אך ורק כדי להופכו לטקס בקשת סליחה פומבית שלי ממך. לא מאומה יותר. הנה עברו כמה חודשים. תם הניתוק. את יכולה להתקשר אלינו תוך ידיעה שנענה לך. מדוע אינך עושה זאת, אם זה מה שכ"כ בער לך בזמן שהיינו בניתוק ? ואולי מה שבער לך זה בעצם רק העלבון שמתנתקים ממך, וכזה פג, אינך זקוקה בעצם ליותר מהפוטנציה? שלא תביני אותי לא נכון. אנו שמחים שכל הוא. טוב לנו בשקט הזה. אך אנו יודעים גם יודעים שבבוא העת בה נחגוג ותראי עצמך מפספסת הזדמנות למרכז את עצמך בשמחתנו, או אז תחלי בזמירות המניפולטיביות "אבל אני האמא"... ואלייך החמות החדשה: אין לי כללי אצבע. כל שתעשי, אם יבוא ממקום של חיבת אמת, בטוחני שיתקבל ככזה. ואם זה לא מתקבל כך, עימדי לחשבון נפש כנה עם עצמך, כי את מה שמשדרות פנייך קולטים הסובבים אותך טוב ממך... וכן, יש גם את אלה שתמיד תחפשנה את החמות או את הכלה.. עליהן לא דיברתי. אלה חסרות תקנה. YYY זה יצא ארוך. באמת שלא התכוונתי.
 

לואיזה5

New member
סיפורך הוא סיפורך וסיפורי הוא סיפורי

ואני חוזרת ואומרת שאני מנסה למצוא איזה סיפור שיתאים להתנהגות "הלא ראויה" שלי כדי ללמוד איזשהו לקח לעצמי ואני לא מוצאת את עצמי בנעליה של אף חמות שסיפורה הועלה כאן. גם לא של חמותך. לא חושבת גם שלו היית חתני והייתי חושבת שעשית לי עוול כלשהו , הייתי מקללת אותך במוות. מה זה הדבר הזה? אתה כל כך בטוח שחמותך הסיתה את אחיותיה של אשתך לנתק יחסים איתה? הייתי משתגעת אם ילדי היו בנתק בגללי. בשום פנים ואופן לא הייתי נותנת יד לזה. אתה יודע שכמו שילדים תופסים צד בריב בין אבא ואמא , יתכן ותפסו את הצד לבד כי לטעמן היא היתה האנדרדוג בסיפור, כי היא עומדת לבדה מולך ואשתך למה אתה מזלזל בשיקול הדעת שלהן. אני באמת לא יודעת ולא רוצה לשפוט, מכיון שאני לא באמת יודעת מה הסיפור ביניכם . אבל אי אפשר לא לחוש בשנאה שלך, ואולי זה הדדי אינני יודעת. אתה יודע איך זה כל סיפור בפני עצמו. ואין חמות אחת דומה לשניה כמו שכלה אחת או חתן אחד דומים למישנהם, בני אדם אינם קונפקציה כך גם לא סיפוריהם ואי אפשר לעשות העתק והדבק ולומר או, הסיפור שלי זה הסיפור שלך. ואף אחד לא נקי מטעויות חמותך בטוח לא, וגם אתה על אחת כמה וכמה. חיינו כל שבירים, שלפעמים אני חושבת על השטויות שאנחנו מבזבזים אנרגיות עליהן וכאבי לב ודמעות, וכעסים ונתקים. ושאנחנו כבר מבינים את זה, לפעמים כבר מאוחר ולפעמים אפילו לא זוכרים על מה ולמה. ואני מדברת על כולנו.
 

e y a l 2 1 4

New member
לאט התכוונתי להשליך מסיפורי על סיפורך

רק לומר שכפי שאני רואה את הדברים, לא המעשים עיקר אלא הרוח הנלווית אליהם. לא יודע מאיפה את חשה בשנאה שלי, כי מיום שבגרתי לא היתה בי שנאה לאף אדם. לא זילזלתי בשיקול הדעת שלהן, למרות שהנוהג כפי שהן נהגו בה בעת שהוא טוען ששמע רק צד אחד אכן ראוי שיקול דעתו לזילזול. לא חשבתי לרגע לשימך בנעליה של מי מהחמיות המתוארות כאן, בוודאי לא של חמותי, העובדה שאת טורחת לדון לדבר וללבן את הקונפליקטים היא לבדה כבר מבדילה אותך במרחק שנות אור מחמותי שאין לה על מה לדבר ולא מבינה מה רוצים ממנה, וכשהיתה מוכנה התברר שהכל היה במגמה של להוציא אותי המושחת ואותה הנפגעת ורק לקיים טקס בקשת סליחה וממנה בלבד. אני לא יודע מאיפה הבטחון שלך שהדירוג הנכון בכמות הכשלונות בטעויות הוא: חמותי-בטוח , אני-על אחת כמה וכמה. אבל זה לא הענין, מעולם לא התעסקתי במי טועה יותר, השתדלתי אינספור פעמים לעסוק בלבנות ולתקן, והודיתי גם בפניה, כמו גם פה בפורום, וכמו גם בתמלילים ששלחתי לה ושהצגתי כאן, בשגיאותיי. היא לעומת זאת תמיד הצודקת ותמיד המתחשבנת, מה שהיא טורחת להבהיר מראש שלא מסכימה שיעשו איתה. אין לנו שנאה, כעסים, בזבוז אנרגיות, כאבי לב ודמעות. הנה סיימנו את הניתוק. לנו, בכל אופן, אין מה להבין יותר. מיצינו עד תום.
 
לואיזה... את מוכנה בבקשה להסביר למה

התכוונת במשפט הזה שלך, ואני מצטטת: "אבל אי אפשר לא לחוש בשנאה שלך, ואולי זה הדדי אינני יודעת". מאין הקביעה הזו שלך? אם את מציינת שאין לך מושג מה הסיפור של אייל עם חמותו, איך בכל-זאת הבאת את עצמך לכתוב כזה משפט שיפוטי?
 
את גדולה לואיזה ועל כך מגיעה לך

חיבוק אדיר ואני מקווה שכאשר תהיינה לי כלות הן יאהבו או לפחות ינהגו איתי בהגינות אני בטוח אהב אותן כי הן אילו שתעשינה טוב ותאהבנה את הבנים היקרים שלי. סליחה שלא הייתי הרבה זמן בפורום נו ענייני חגים וכו'
קלודין היחידה
 
את מזכירה לי בחלק מהדברים את אמא שלי ../images/Emo13.gif

אהבתי מאוד שאמרת שאינך מאשימה את כלתך אלא את בנך - המיקרה שלי לא משנה מה ומי בדיוק החליט והשני הסכים איתו תמיד זה - "את החלטת בכוונה הפוך ממה שאני אמרתי לבן שלי" מזל שבחלק מהמקרים הוא אמר לה לא לפני שבכלל שאל אותי ככה היא לא יכלה להאשים אותי. אימי גם מאשימה את אחי ולא את גיסתי (אני אוהבת אותה) היא תמיד אומרת אותו אני יכולה לחנך, אותה לא, יש לה אמא משלה. אני יודעת איך מתנהל הבית של אחי וזה באמת יכול להוציא אותי לפעמים מדעתי אבל תמיד אני אומרת לעצמי שאם טוב לו טוב לי ואם הוא מוכן לסבול את זה מי אני שאתערב... אני חושבת שזו צריכה להיות גישה של החמות. הכל תלוי מי הכלה ומי החמות יכול להיות שהכלה יכולה להיות ממש מכשפה (מכירה אחת כזו) ויכול להיות שהחמות מכשפה (מכירה מקרוב) חשוב שיכבדו אחת את השנייה ... מנסיון (לצערי) לא תמיד הכבוד מגיע משני הצדדים.
 

לואיזה5

New member
היי כלה, תיקון קטן לאמא החמודה שלך

אמרי לה שאחיך גדול מדי כדי שיחנכו אותו. אבל כן, הכל תלוי בו, אם לא היה נוח לו מדברים מסויימים ואיך שהם מתנהלים הוא בוודאי היה משנה אותם. וטוב את עושה שאת לא מתערבת. שוב, אם לאחיך לא היה נעים וטוב , אין בכלל ספק שהוא היה מעיר לרעייתו. אלו הם חייהם. וזה בדיוק מה שכתבתי, שהכל תלוי באדם שעומד מולך. אפשר להיות הכלה הכי מתוקה והחמודה בעולם, אם למולה תעמוד מישהי מקובעת בסטיגמות וראש סגור, ולהיפך, חמות שמשתדלת ומנגד כלה קנאית, אובססיבית, עם בטחון עצמי בגובה דשא , שכל פיפס נדמה לה שכולם נגדה, ושום נדרים ושבועות לא יעזרו. אני שמחה שהתסכול שלך הוא כבר לשעבר.
 
הוא היה לשעבר והוא חזר...

אמא שלו מעבירה אותי שבעת מדורי גיהנום....סיפור ארוך... ועוד דבר... אמא שלי בחתונה של אחי אמרה לגיסתי (המקסימה) תחנכי אותו אצלי הוא התפרע... זה היה די משעשע... אפילו פעם העזתי ושאלתי את גיסתי עם גם אמא שלי מעצבנת אותה... היא אמרה שהיא לא אומרת לה כלום ... האמת אמא שלי באמת לא אומרת לבני הזוג כלום אבל תגיד לנו וכולנו יודעים לעמוד מולה במידה ואנחנו יודעים שמה שהיא מייעצת לא מתאים לנו ופשוט להגיד לא. והיא לא נעלבת היא בטוחה בחינוך שלה ...
 
לואיזה ../images/Emo45.gif ../images/Emo15.gif

אהבתי את כל תשובותייך כי כולן נכונות, ותסלחו לי כלות. גם אני כלה....... כל מה שאמרת מסמל את הכבוד שהכלה היתה רוכשת לחמותה לו היה לה כבוד אליה.... ונכון כלות, כבוד הוא דבר הדדי מסכימה איתכן, אבל מי שלא נוהגת כמו שאמרה לואיזה, אין לה כבוד לחמותה. חוץ מזה שתקשורת (במידה שהחמות היא אדם שאפשר לתקשר איתו) הוא הדבר החשוב ביותר. קבלי חיבוק לואישה
אה, ואל תתחילו להתנפל גם עלי, גלו בגרות למען השם גם אם האסרטיביות היא מכן והלאה..
 
יש שגיאות ויש שגיאות

יש שגיאות שאת עושה בתום לב כמו הדברים שתארת , ויש אנשים שעושים "שגיאות" שאני מעדיפה לחשוב שהם מטמטום ולא מרוע . וכן - במו אוזניי שמעתי את אמא שלו קוראת לי ז...... ובת ז...... ו..... אמא שלי. וזה היה כי הבן שלה עשה כלים אצלה בבית ולמרות שהתעקשתי שיתן לי לעשות לא נתן לי . איך "לעזאזל" אני נותנת לו לעשות כלים ??? לא שמעת אותי מייחלת לחמותי משאלת מוות , ואל תשכחי שהתגובה לאיתמר לוותה תמונה של שטן וכיתוב "נבזי ביותר". כמו שיש בדיחות שחורות על כל דבר אחר שבעולם מצד אחד יכול להצחיק אך עם זאת להחריד ... אותי שנאו מהרגע הראשון שנכנסתי בדלת. או יותר נכון לפני שבכלל הכירו אותי , כשהחליטו שהוא לא צריך חברה כרגע. לי אמרו בפירוש בפעם הראשונה שבאתי שהם מעדיפים אותו לבד ושיחזור לגור בבית של אמא כמו פעם. בפעם הראשונה שבאתי ועמדתי באמצע הבית עם זר פרחים ומתנה , פשוט חלפו על פני כאילו אני לא שם , אפילו לא ניגשו לעשות הכרה . הסתכלה עלי , סיבבה את הראש והתחילה לספר לו מה עבר עליה היום . בפעם הראשונה שבאתי נושא השיחה המרכזי היה החברה לשעבר , כאילו שאני לא שם היא ואח שלו מדברים. את העוגיות שאפיתי בפעם הראשונה שבאתי - נתנו לכלב... אז מה עשיתי להם קודם ???
 

לואיזה5

New member
טרומי יקירה, אין לי אלא להצטער , שאשה

בוגרת כמו חמותך משתמשת במילים כאלה. ציינתי קודם, שהתנהלותנו עם אנשים היא לא לפי מה שאנחנו נודרים או נשבעים שאנחנו לא נהייה או לא נעשה. התנהלות מול אנשים כאלה , כל מה שננדור וכל מה שנעשה לא יעזרו, וזה אומר חמות ככלה. יש אנשים שלא נותר אלא להרים ידיים (לא במובן האלים- במובן הייאושי) ולהמשיך בחיינו, מול כלה כזו או מול חמות כזו, אז את יכולה להשבע מליון פעמים שלא תהיי חמות נבזית אבל אם תקבלי כלה מטומטמת האם תסכימי להיות אסקופה נדרסת? . אינני יודעת היכן היא גדלה ומה הערכים שהנחילו לה. כן אני יודעת שעדיין קיימות נשים כאלה, שחושבות שעל האשה לפחות גם לחכות לבעל עם נעלי הבית . אולי משהו בחייה גרם לה לכך שהיא חושבת שבכך שבנה יחיה כמו מהרג'ה היא מגוננת עליו. לכי תדעי. אם חמות כמותה היתה נכנסת ומספרת על כלתה הנוראה שנותנת לבעלה לשטוף כלים למסכן, היא היתה מקבלת ממני הרצאה. אמרתי שאני לא חייה בבועה, את שומעת סיפורי חמות כלות, ואומרת לעצמך, חבל שבמאה העשרים ואחת קיימים עדיין דברים כאלה, היו סיפורים כאן במיוחד סיפורי האפליות שהחמיצו את ליבי - זה לא פייר לעשות זאת כשאתה הורה, זה לא פייר לעשות זאת כשאתה חם או חמות, זה עוד יותר לא פייר לעשות זאת כשאתה סבא וסבתא, שלטעמי זו גולת הכותרת של החיים האושר הבלתי נתפס (אולי בגלל שלא זכיתי לההנות מסבא וסבתא) . כשמישהי מספרת כאן על חמותה שהשתנתה כאילו לאחר הולדת הנכדה הראשונה לבנה היחיד, שהיא נעשתה דאגנית לקטנה הבנתי את זה ניסיתי להסביר, שכן זה משהו בלתי מובן גם לי איך קורה שאנחנו הופכים להיות מושי בפני ילדים כל כך קטנים. לעומת סיפורים שמקוממים, שאת מרגישה שמחפשים להיתלות להתלונן , על שטויות כן על שטויות, רק כדי לומר חמותי מנוולת. אני רוצה לקוות שתינשאי לבחיר לבך, על אף ולמרות הכל, ואני מנסה לקוות שאולי באיזה שהוא מקום בזמן, היא תתרכך, אולי הנכדים ירככו אותה. ואם לא, עזבי, חבל למרמר לעצמך את החיים, אני יודעת שזה כואב וואו זה כואב, במשך הזמן זה מתקהה, בתור מי שעוברת כאב כרגע, אני מוכרחה לומר לך שאני פוחדת מהקהיון הזה, כי לאט לאט אני מרגישה שאני הופכת את הקהיון לזרות ולאדישות, וזה מפחיד אותי, אבל אם זה מה שמצפים ממני, את זה יקבלו. ובאשר לאיתמר. אני חושבת שה- חחחחחחחח היה מיותר , והתגובה היתה די פושרת לטעמי, לעומת מה שאני חטפתי על שלושת הקופים. ותאמיני לי הגיע לו יותר מכך. כך לא מדברים, גם על מישהו שאינך אוהבת בלשון המעטה, לא כל שכן על מישהו שאינך מכיר בכלל. זו דעתי. טרומי שיהיה לך בהצלחה.
 
לואיזה

ההתנהלות מול חמותי היא גירסה מובהקת לאנשים שאת לא יכולה לעשות מולם כלום ולכן את מתייאשת. ברור שלמטבע יש שני צדדים ויש גם כלות שלא חסר להן בכלל. לדוגמאת אותה בחורה שכועסת שחמותה עושה לה קניות על חשבונה !!! וחברתה המצדדת שנחלצה לעזרתה כנגד התגובות. דווקא חמותי גדלה במשפחה מצויינת , הורים מדהימים ואחים שחבל על הזמן . הלוואי והייתה נותנת טיפה מטוב הלב שלהם , את סוג האנשים כמוהם אני מכנה "אנשים קטנים" - משמעות אנשים קטנים היא אנשים צנועים, שאין להם פוזה, חכמים מאוד אך משכילים שלא להתרברב ולהרים אפם מול אחרים, אנשים שמסתכלים עלייך בגובה העיניים ולא מגדילים עצמם כדי לתת לך להרגיש למטה. - היא לעומתם בדיוק הפוך - תגידי לילה , היא תגיד יום . תגידי טעים, היא תגיד איכס, מרכלת , מקללת , מצרה עין, רברבנית, גם אם היא לא יודעת היא תתעקש שהיא הכי מבינה, לא משנה מי יעמוד מולה, היא תמיד תנסה להשפילו בפני אחרים כדי להוכיח שהיא טובה יותר ושהדברים שלה הם האיכותיים ביותר. וכבוד ? אפילו להוריה שלה המבוגרים אין לה. אותם אנשים מדהימים קשיי יום שעוזרים לה ועושים לה והיא ? רק מתנהגת כאילו חייבים לה.... "אני הבת שלהם הם צריכים לתת לי" , ולעומת זאת לבן שלה היא תגיד "אני גידלתי אותך , אתה צריך לתת לי" ( מעניין שכולם חייבים לה הכל ). אני לא דתייה וכשאני מדברת על צניעות אני לא מדברת על מחשופים , אני מדברת על לב של בן אדם, אם הלב שלך נקי יאהבו אותך ויכבדו אותך , אך אם אתה מתנהג באגוצנטריות וחושב שאתה מרכז העולם , העולם יפנה את גבו אליך. לפי חמותי - על שלושה דברים העולם עומד - כסף , פוזה , והיא עצמה.
 
ובאשר לכלים

אין לה בעייה לצעוק ולקלל שמישהו יבקש מהבן שלה לעשות משהו , ואחרי שתי דקות לבוא ולהגיד לו לעשות בשבילה את אותו הדבר. ההורים גרושים וחמותי דווקא לא האשה שתחכה לבעלה עם נעלי הבית , אלא עם נעלי העקב והיד הפתוחה שיתן לה כסף כי היא צריכה לצאת עם חברות למסיבה...
 
למעלה