אני חי באגדה?
יש לי ידידה טובה. אנחנו מכירים כבר המון זמן, ידידים מאוד מאוד קרובים. במקור ידידה אחרת שלי הכירה בינינו במחשבה של שידוך אבל לאף אחד מאיתנו לא היו רגשות ופשוט הכל היה טוב ויפה. המשכנו להיות ידידים מאוד טובים, כאלה שמבינים אחד את השני ופשוט נהנים מכל דקה ביחד. אלא שהיום היא כבדרך אגב התעניינה האם לפי דעתי אם נגיד נהיה זוג וניפרד מסיבה כלשהי אז נוכל להמשיך להיות ידידים. ברור לי שלא וזה גם מה שעניתי לה, מה גם שאני פשוט לא מרגיש את המשיכה הזאת של אהבה. מה שאני בעצם רוצה לשאול זה האם באמת יש משהו כזה, "המשיכה הזאת" שעושה את ההבדל בין ידידים טובים לחברים? או שאני חיה באגדה ובצעם מצפה לנסיכה כלשהי כשבפעול יש לי את ההתאמה המושלמת מתחת לאף?
יש לי ידידה טובה. אנחנו מכירים כבר המון זמן, ידידים מאוד מאוד קרובים. במקור ידידה אחרת שלי הכירה בינינו במחשבה של שידוך אבל לאף אחד מאיתנו לא היו רגשות ופשוט הכל היה טוב ויפה. המשכנו להיות ידידים מאוד טובים, כאלה שמבינים אחד את השני ופשוט נהנים מכל דקה ביחד. אלא שהיום היא כבדרך אגב התעניינה האם לפי דעתי אם נגיד נהיה זוג וניפרד מסיבה כלשהי אז נוכל להמשיך להיות ידידים. ברור לי שלא וזה גם מה שעניתי לה, מה גם שאני פשוט לא מרגיש את המשיכה הזאת של אהבה. מה שאני בעצם רוצה לשאול זה האם באמת יש משהו כזה, "המשיכה הזאת" שעושה את ההבדל בין ידידים טובים לחברים? או שאני חיה באגדה ובצעם מצפה לנסיכה כלשהי כשבפעול יש לי את ההתאמה המושלמת מתחת לאף?