כמי שקרא כמה מכתביה של תמר רוס
וגם את המאמר על תיאולוגיה יהודית ופמיניזם. יכול אני להעיד שפרשנותך נובעת מחוסר הבנה (ידיעה) של היסודות עליהם נבנה המאמר. תמר רוס שייכת לזרם הציוני- דתי הגורס כי מהות היהדות השלמה מבוטאת בסינתזה בין ממד האל- זמן(תורה)וממד הזמן(הלכה). אין התורה משתנה . אולם במובן אחד ההלכה אכן משתנה. ההלכה היא יישומה של התורה בתנאי זמן ומקום המשתנים לפי הנסיבות. תמר במאמרה מבהירה את הפרמטרים שבתוכם אפשר להתאים את ההלכה: "כן חשוב לציין בשלב זה שבניגוד לתיאולוגיה דיאלקטית, הרחבת התורה אינה אמורה להשיג את גבול הכתבים הנורמטיביים של המסורת גם בתחום המלל הדתי. במקרה של כיווני מחשבה חדשים אשר חדרו לציבור המאמינים הודות לתהליכים חיצוניים שלא בשליטתם או ביוזמתם, ושאולי אף ניסו להילחם נגדם, אין ההשלמה עם תהליך אנטי-מסורתי גוררת הריסת נוסחאות מקודשות, שכן אף כאשר אנו סופגים תובנות חדשות, לעולם אין אלו מבטלות את מעמד הבכורה של דברי המסורת המקורית. התגלויות מאוחרות אולי משנות את משמעותה של "שמיעה" קודמת כאשר הן נבנות על גביה, אבל אין הן פוסחות עליה לגמרי. גישה זו מכירה בערך המכונן של הכתבים המקודשים של המסורת כניסוחים בלתי ניתנים להמרה, אשר מגדירים את הגבולות המוחלטים והראשוניים ביותר של אמונה ומעשה. כולנו תוצר השתלשלות ארוכה של ערכים מתפתחים, היסטוריה שנוסדה ועוצבה בצורה מכרעת על ידי כתבים מקודשים, ואורח חיים של אבות-אבותינו, הוראותיהם ודוגמתם. אנו מבינים שיש להתייחס בענווה כלפי קדמונינו לא בבחינת יצורים עליונים המסתכלים מלמעלה למטה כלפי דמויות הנחותות מבחינה מוסרית, אלא כננסים המרחיקים לראות יותר מן הנפילים רק משום שהם נישאים על גביהם. לפי זה, יש להתייחס גם אל ראשית המהלכים בהתפתחותם של אירועים ורעיונות כאל היבטים שונים של ההשגחה האלוהית. עצם העובדה שקהיליית המאמינים היהודיים אימצה את התורה כקנונית בשעה שעשתה זאת, גם היא ביטוי לרצון האל. כשם שפרשנויות חדשות של אותה יהדות מכוננת, הרעיונות והנורמות החברתיות אשר קהיליית היהודים המחויבים לאותה מסורת קיבלו או דחו לאחר מכן, הם ביטוי לרצונו, כך אין זה מקרה שההתגלות הראשונית והקובעת של התורה התקיימה בתרבות אשר נשלטה על ידי הפגאניות,8 או שעם ישראל הגיע אל הכרתו באלוקים ובגורלו המיוחד כעם בשעה שמשטרים פטריארכליים התבצרו במזרח הקדמון, ושהבנה עצמית זו פעלה לביסוס התפתחות היסטורית זו במקום להיאבק נגדה. אם רעיון או צורה חברתית כלשהם משתרשים ומקוימים ביהדות הנאמנה, זהו הסימן למקורם האלוהי." הנקודה המרכזית במאמר: ההלכה יכולה להשתנות ואכן משתנה , אך תמיד כדי לשמר את המסגרת המהותית של המצוות. לפי מסורת חז"ל , כל הלכה יהודית נובעת ישירות ממעמד הר סיני. ההלכה הולכת ונחשפת , לא נעשית מחדש. לא לחכם ולא לנביא יש הסמכות לשנות את הברית . השיטה דורשת, אם כן , התאמה והמשכיות בין כל קביעה חדשה למקורות ולתקדימים.
