אז ככה - מסורתית בחלקי
זה אומר
שאני התחזקתי משנה לשנה ועדיין מתחזקת, איני יודעת אם פני מועדות לשמירת שבת מלאה, וללבוש צנוע כהלכתו. לענין הלבוש - אני לובשת גופיות, ירדתי מענין חולצות הבטן. הלבוש הוא לא הדגש שלי עכשיו בהקשר לדת, אלא בגלל ההרגשה שלי. לענין השבת - רק לא מדליקה אש בשבת, אבל נוסעת וצופה בטלויזיה. אני חושבת שהדת היא קודם כל הערכים והדרך ארץ ואני חושבת שיש לי את זה מאוד. אני עם "החילוניות" שבי - נוטלת ידיים תמיד - ומברכת תמיד אחרי הנטילה את הברכה שצריך. ברכת המזון תמיד. תהילים כל יום של אותו יום. תפילת שחרית ותפילת שמע. ועוד ועוד ועוד המון תפילות, אפשר לומר שאני שותה בצמא את כל דברי הקודם ולא מדובר בהתלהבות, מדובר בערכים שהקנו לי מלפני שנים, רק שפעם לא התיחסתי לתפילות ככה, היום, כלומר כחמש שנים אני פשוט אוהבת את זה, בזכות התפילות, למדתי מה זה רוגע, מה זה שלווה, מה זה כל דבר לטוב ולרע הוא לטובה, למדתי מה זה סימני הדרך שאלוקים נותן לנו ועוד ועוד הרבה דברים שקשה לי להסביר, אבל מי שמבין מה זאת דת באמת יבין אותי. הכי הכי חשוב ולא פחות חשוב, מאז ומתמיד לא הייתי מסוגלת לרכל או לשבת בחברת אנשים שמדברים על אחר ולו במעט, גם המעט שהיה, נניח לכל אחד יש את הפיתוי לשתף פעולה בשיחה איקס, אז אני כבר מתאפקת ולא מדברת מילה ולא משתפת פעולה, להיפך, אני תמיד אומרת את המשפט, שאני לא רוצה לדבר, או שאני לא רוצה לשפוט אף אחד וכו' וכו', אנשים, והסביבה הקרובה שלי לא מתפלאים על הגישה שלי שהשתנתה כי תמיד חשבתי והייתי חיובית, אבל היום אני ממש יושבת בפינה שלי ושמתי לב שכאשר יצאתי בחג מן הסתם לחגוג עם הקרובים אלי, פתאום מצאתי עצמי בלי שארצה סוטה וכמעט מרכלת, ואז שתקתי, כלומר, הבנתי שככל שאתה מתבטל, ככל שאתה יושב בחברותה, ככל שאתה לא מעסיק עצמך בדברי תורה - הפיתוי הוא מהיר - אני גאה בעצמי אני עומדת במצבים מאוד קשים ולא מוכנה לדבר על אף אחד. אני מרגישה שאני מתקשרת עם הקדוש ברוך הוא ברמות גבוהות, היו לי בקשות לא קלות , שחיכיתי לתשובה מהם, כולם בלי יוצא מהכלל היו התשובות שרציתי לקבל ואני מדגישה זה לא פשוט כמו שזה נשמע, אני גם כל יום מחפשת איפה אני יכולה לעשות מצווה, איפה אני יכולה לעזור, אני ממש צדה בעיניים אנשים שמחפשים עזרה, אני נהנית לעמוד מול אדם כלשהו שהוא כועס או מאשים אותי, לעמוד מולו ולא להעמיד אותו על טעותו, אלא לרכך אותו ב"אוקיי אתה צודק" ואז פלא פלאים אנשים רואים את הטעות שלהם באמת, בזכות הרוגע שלי, בזכות ההבנה שלי וגם אני זוכה ל"ביקורת" של אנשים הקרובים אלי, הם באים ואומרים לי, יותר מבנאדם אחד, תשמעי, משהו בך השתנה, למדתי ממך המון, מישהי שבחיים לא הייתי מאמינה שאפשר להניע אותה מכיוון חשיבתה, באה ואמרה לי, אני מוכרחה להגיד לך, שלמדתי ממך המון, ועוד ועוד וועוד אני לא יודעת איך להסביר את עצמי, הדת בשבילי זה הכל, הקדוש ברוך הוא בשבילי הוא הכל, רק הוא יתן לי את סימני הדרך, לטוב ולרע, הוא העמיד אותו גם במצבים קשים מאוד אבל לא נשברתי וידעתי שגם רע צריך לקבל ולא הרמתי ידיים והמשכתי להתפלל כל הזמן, בכל מקום וזמן אני מנצלת תפילה, זה כיף שאי אפשר לתאר כשמבינים את המשמעות הזו. רק מה, אני מאוד רוצה להכיר בנאדם דתי ואני לא יודעת איך אני יכולה לעשות את זה, כי אני משדרת משהו שונה מבחורה דתית למרות שאני עשירה במעלות של דת ברמות גבוהות.