אני והמשפחה שהיתה לי
הייתי קרובה מאד לאחותי ז"ל למרות הפרש ה10 שנים בינינו ולאמי היקרה , שהיתה החברה הכי טובה שלי מעבר לזה שהיתה אמי לאבי פחות הייתי קרובה ולעצערי גם הוא ז"ל אחי בנה משפחה קבל ממני עזרה, אבל אני לא חלק מהמשפחה שהוא בנה והאחיינים שקבלו פינוקים לקחו אותי כמובן מאליו ברגע שבגרו התנתקו ממני , כי לא דרשתי את מקומי אצלהם , כי שקעתי בטיפול באמי שחלתה כיום אני יכולה לומר שאנ י זקוקה לעזרה מהזולת יש לי אחיינית 19 17, 15, ו4 שנים ואני מבקשת עזרא מאנשים זרים , שכנים או חברים ולמדתי שאסור לתת ללא תמורה, ולא לתת לאף אחד לקחת אותי כמובן מאליו האובדנים שחוויתי רק הרחקו אותי מאחי ומשפחתו , הרגשות שלהם כלפי הם לא אמתיים זה בעיקר העמדת פנים ולמדתי שמערכות יחסים שהבסיס רעוע לא ניתן לתקן עדיף לנתק יחסים , או לשמור על קשר רופף והעיקר למדתי : אם אין אני לי , אין לי אף אחד , ואם לא אדאג לעצמי, אף אחד לא ידאג לי ובכדי שאוכל לעזור לאחרים צריכה קודם כל לטפל טוב בעצמי .
האם למשפחתכם יש השפעה רבה על חייכם