אני... וחמותי.
פרק ההמשך או בתמורה. כבר סיפרתי לכן מנפלאותיה של חמותי, אז שתדעו "שיש תמורה בעד האגרה": הכל התחיל לפני שעוד אני ובעלי היינו חברים. יום אחד הוא ניגש אליי וביקש ממני ללוות אותו לבי"ח לבקר את אימו, אני הסכמתי וכשהגענו לבי"ח איך שראיתי את אימו היה בנינו "קליק" ישבנו שם ערב שלם וכל אותו הזמן לא הפסקנו לדבר.. וכשעזבנו פתאום הרגשתי געגוע אליה.. מפה לשם עברו להן 3 שנות חברות וכאשר היינו בתקופת האירוסין 3 ח' לפני החתונה, חמותי שוב נכנסה לבי"ח והפעם לתקופה ארוכה, זה היה לפני פסח (חג הנקיונות) והיה צורך לנקות ולהכשיר את הבית לקראת החג, מציינת שבבית היו ילדים צעירים אך לא פיצפונים, אז פשוט "התלבשתי" על העסק חילקתי מטלות וכל יום ניקינו חדר אחר וכן בין לבין בישלתי ארוחות, כיבסתי, עשיתי קניות הקמתי ושלחתי לבי"ס, נסעתי לבקר בבי"ח (היא הסכימה שרק אני אגיע)וכו'.. וכשהיא שמעה איך אני מתארגנת בבית היא מאוד התרגשה וכ"כ הודתה לי שליבי ממש התפוצץ מאושר וידעתי שלעולם אני אעזור לאשה הזאת. ומאז כל הזמן אני שם בשבילה, מלווה לרופא אם צריך, מקשיבה ל"צרות", אם היא נשארת שבת לבד - אורזת ומגיעה גם אם בעלי לא נמצא(כבר אמרתי שהוא בקבע... אז הוא לא נמצא כל שבת בבית). אתם חושבים שהייתי עושה אותו דבר אם היא לא היתה מי שהיא...(?) מגיע לאשה הזאת את כל הטוב שבעולם. שמחה שזכיתי להיות הכלה שלה. נכון שבסיפור שלנו לא יודעים מה קדם למה, התרנגולת או הביצה? אך הרעיון מובן - "יד רוחצת יד", "בשביל טנגו צריך שניים" וכו'..
פרק ההמשך או בתמורה. כבר סיפרתי לכן מנפלאותיה של חמותי, אז שתדעו "שיש תמורה בעד האגרה": הכל התחיל לפני שעוד אני ובעלי היינו חברים. יום אחד הוא ניגש אליי וביקש ממני ללוות אותו לבי"ח לבקר את אימו, אני הסכמתי וכשהגענו לבי"ח איך שראיתי את אימו היה בנינו "קליק" ישבנו שם ערב שלם וכל אותו הזמן לא הפסקנו לדבר.. וכשעזבנו פתאום הרגשתי געגוע אליה.. מפה לשם עברו להן 3 שנות חברות וכאשר היינו בתקופת האירוסין 3 ח' לפני החתונה, חמותי שוב נכנסה לבי"ח והפעם לתקופה ארוכה, זה היה לפני פסח (חג הנקיונות) והיה צורך לנקות ולהכשיר את הבית לקראת החג, מציינת שבבית היו ילדים צעירים אך לא פיצפונים, אז פשוט "התלבשתי" על העסק חילקתי מטלות וכל יום ניקינו חדר אחר וכן בין לבין בישלתי ארוחות, כיבסתי, עשיתי קניות הקמתי ושלחתי לבי"ס, נסעתי לבקר בבי"ח (היא הסכימה שרק אני אגיע)וכו'.. וכשהיא שמעה איך אני מתארגנת בבית היא מאוד התרגשה וכ"כ הודתה לי שליבי ממש התפוצץ מאושר וידעתי שלעולם אני אעזור לאשה הזאת. ומאז כל הזמן אני שם בשבילה, מלווה לרופא אם צריך, מקשיבה ל"צרות", אם היא נשארת שבת לבד - אורזת ומגיעה גם אם בעלי לא נמצא(כבר אמרתי שהוא בקבע... אז הוא לא נמצא כל שבת בבית). אתם חושבים שהייתי עושה אותו דבר אם היא לא היתה מי שהיא...(?) מגיע לאשה הזאת את כל הטוב שבעולם. שמחה שזכיתי להיות הכלה שלה. נכון שבסיפור שלנו לא יודעים מה קדם למה, התרנגולת או הביצה? אך הרעיון מובן - "יד רוחצת יד", "בשביל טנגו צריך שניים" וכו'..
