עציון נעבעך...
אמא דובה הלכה לעבודה אחרי שבשלה בבוקר צהרים לאותו יום, הכניסה כביסה רטובה למייבש, והעירה את הילדים הלבישה והכינה סדנויצ'ים. פיזרה אותם לגן ולבית ספר. הגיע תשושה לעבודה. הבוס קרא לה לחדרו וצרח עליה מדוע לא סיימה את הדו"ח אתמול, ומה איכפת לו שיש לה ילדים. הוא רוצה שהעבודה תעשה. הוא לא מוכן שתבריז לו כשהילד חולה, שתמצא מטפלת גם לילדים בני 12 אותו זה לא מעניין. אחרי שחזרה למקומה עם עוד 3 עובדות בחדר שמדברות ומטרטרות על העוגה שאפו אתמול, הכינה לעצמה קפה להתאושש מהבוס. התיישבה להכין את הדו"ח. המון עבודה המתינה לה על השולחן שהשאירה אתמול נקי, כל עובד משום מה החליט לשים עוד נייר על שולחנה. היא אמרה משהו לבנות על העוגה שאפו, ובקשה סליחה שהיא חייבת לסיים את הדו"ח כי הבוס כועס. היא שקעה בעבודה, הטלפון צלצל. הגננת מתקשרת. לקטנה כואבת הבטן. מה לעשות? היא חושבת שכדאי לקחת אותה מהגן (השעה 10 בבוקר). הדו"ח על הראש שלה. הבוס מתפוצץ. היא מתקשרת מהר לשכנה א' לא בבית. שכנה ב' לא בבית. שכנה ג' בבית, תודה לאל. טוב היא מוכנה לקחת את הילדה. שוב טלפון לגן שכנה ג' תיקח את הילדה אליה. מוסרת לגננת שמה כתובתה, ת.ז. שלה ומספר הנעלים. עוד כוס קפה. ממשיכה עם הדו"ח. בינתיים טלפון משכנה ג', הקטנה צורחת. שימי לה קלטת טיף וטף. עוד שעה שקט. חצי מהדו"ח מוכן. ילד גדול חזר הבייתה. מטלפנת הבייתה, לך תיקח את הקטנה משכנה ג'. תחמם לה את האוכל שעל הגז ותאכלו. הילד מתמרד, למה הוא תמיד עושה הכל. טוב תקבל את הסרט שרצית. הילד מסכים. עוד שעה שקט. טלפון הבייתה. ילד אמצעי חזר. איך היה? יופי, תן לי את הגדול, תחמם לאחיך אוכל שעל הגז. למה אני כל פעם הוא צורח. טוב עם הסרט תקבל גם פופ קורן. בסדר אחמם. עוד שעה עוברת. טלפון מהבית, הולכים מכות, מי צודק. הוא עשה כך היא עשתה כך הקטנה צורחת. מודיעה לגדול שאם לא ישליט שם סדר אין קולנוע ואין פופקורן. בסדר נרגעו. עוד שעה עוברת הדו"ח כמעט מוכן. ערימת הניירות שעל שולחנה הולכת ונעשית גבוהה. 3 חברותיה לחדר חושבות שהיא חמוצה היום, אולי קיבלה מחזור, ואם כן אז למה היא מתביישת לספר, הרי הן מבינות הכל. השעה כמעט 3, מהר לאכול את התפוח שהביאה מהבית כי לא אכלה כלום היום, עוד כוס קפה. רבע ל4 הדו"ח מוכן. היא נגשת לחדר הבוס ומניחה על השולחן. הבוס מזמן איננו. ב4 עפה משם כמו טיל. בדרך טלפון הבייתה. מבררת אם האמצעי הלך לחוג זה אם הגדול יכול להוריד את הקטנה למגלשות. אוף תמיד אני..... לא נורא תקבל גם קולה עם הסרט והפופ קורן. הגדול מסכים. עכשיו היא עוצרת ליד המכבסה לניקוי יבש, החליפה של בעלה מוכנה. לא הצליחה לשוחח איתו, היה כל היום בישיבות המסכן. השאירה הודעות אצל המזכירה אבל הוא לא חזר. מהר רצה לסופר עם רשימת קניות שרשמה בהפסקת התפוח. בסופר משוחחת עם אמא שלה שיחה יומית. חצי שומעת חצי עונה ובינתיים שמה בעגלה את כל הרשימה. יש תור בקופות. מתקשרת לחמותה. הכל בסדר אצלם? השעה חמש וחצי, סוף סוף בבית. אין אף אחד, חוץ מהכלב. מפרקת את הקניות, מניחה את החליפה בארון, יורדת עם הכלב לטיול ולמגרש המשחקים לחפש את הקטנה. שש וחצי. חוזרים הבייתה. הגדול מתחפף לחברים. האמצעי חוזר מהחוג. ארוחת ערב, חביתה כזאת? או כזאת או כזאת? איכסה סלט. מעדן שוקו? קוטץ? מה פתאום עכשיו קצ'ופ? על החביתה? בסדר. איך היה בחוג? איך היה בבית הספר? איך היה בגן? למה כאבה הבטן? הרביצו לך? מחר נברר עם הגננת. יאללה, לראות הופ עד 8 ומהר להתקלח. למה הופ? רוצה ערוץ הילדים? מה אני תינוק? אז נשים קלטת. מה נראה? חצי שעה מחפשים, יש 200 קלטות. טוב היום לא רואים כלום, אין מה לראות. הולכים להתקלח ולישון. הגדול חוזר, ארוחה בשבילו. איזו חביתה? איזה סלט? מעדן לחם? הולך להכין שיעורים. הקטנה כבר במיטה, רוצה סיפור. קוראת לאמצעי שיקריא סיפור וישפר את המיומנויות הקריאה. הקטנה צורחת שהוא לא יודע לקרוא. האמצעי נעלב ולא רוצה לקרוא. בלי סיפור, כיבוי אורות לילה טוב. אמא מים, אמא פיפי, אמא הגננת אמרה כך וכך אמא המורה אמרה כך וכך. שוב פיפי שוב מים. דיייייייייייייי. 9 בערב, הבעל הודיע שיאחר. מזרזרת את הגדול לסיים את השיעורים להכין את הילקוט למחר, להתקלח וללכת לישון. בינתיים הר של כלים, להכניס למדיח. להוציא את אלה מאתמול. נזכרת שלא אכלה עדיין, חוטפת שאריות חביתה, לחם קטצ'ופ קוטץ מעדן, תוך כדי טיפול בכלים. עכשיו כביסה ממלאת את המכונה בכביסה צבעונית. לבנה כבסה אתמול. מוציאה מהמייבש ושמה על הספה בסלון. סוף סוף יושבת. חצי מהחדשות כבר היו. מקפלת כביסה תוך כדי צפייה. הבעל חוזר ב10 וחצי. היה לו יום מאוד קשה. כל מיני בוסים, מלא ישיבות. באמת עבודה בלתי נסבלת. אולי כדאי להחליף עבודה. עונה לו שעכשיו מיתון ולא עוזבים עבודה ככה סתם . איך היה היום שלך שאול אותה? מתחילה לספר, הוא מפהק ואומר שהוא נורא עייף, הוא הולך להתקלח ולישון. השעה כבר 11 היא נרדמה באמצא הדרמה. היא מושכת עצמה מהספה, הולכת להתקלח, וזוחלת למיטה. כמה טוב לישון. היא מכוונת את השעון ל6 בבוקר, ונרדמת כמו אבן. מחר יום חדש.
בכל הכח שלא יברח!! יש כאן מישהי שחותמת תמיד את דבריה במשפט המהולל "עשית טוב לא יזכרו לך , עשית רע לא ישכחו לך" וזה המשפט שהכי מתאים לחמותי!!!
יום נעים לכולן!!!
