אני וחמותי

רביב35

New member
מה זאת אומרת?

את חושבת שאני משקרת? בשביל מה? אין לי מה לעשות? וחוץ מזה יש כל מיני סיטואציות בחיים.
 
זה לא שאני מכירה אותך או משהו

כל הקסם בפורום אנונימי הוא שאם למישהו בא לספר סיפור מביך, זה המקום. מצד שני, אם בא לו לתת לדמיון להתפרע ולהמציא סיפור, גם כן זה המקום.
מה שאמרתי הוא שאני לוקחת בחשבון שהסיפור מומצא. אולי מאחורי הכנוי שלך יושב, בכלל, ילד בכתה ט' שהיה לו משעמם?
לי אישית הסיפור נשמע הזוי מדי מכדי להיות נכון.
כמובן שיכול להיות שאני טועה.
 
שני דברים

ראשון:כתבת בהודעה הראשונה שגסתך ילדה לפני זמן מה ילד ראשון
ולאחר מכן ציינת שכבר חמש עשרה שנה הילד שלפני זמן מה נולד כבר לא בבית ושיש כבר עוד שניים
לי זה נראה כמו מי שאו המציאה סיפור ולא שמה לב לפרטים הקטנים
או שסיפור המסגרת נכון אבל יש הגזמה גדולה בפרטים


דבר שני
לי אישית מאוד מוזר סיפור על בחורה שמעידה על עצמה שהיא יפה וחתיכה, חכמה, משכילה
עצמאית,אקדמאית ובעלת קריירה שמסתובבת בחוגים מסויימים בהם מציאה כמוה יכולה להכיר גבר חלומות
איכשהו מוצאת את עצמה עם גבר בן 38
לא משכיל,לא מצליח,גר אצל ההורים ובנוסף לכל בא עם חבילה מאוד לא מפתה של משפחה לא מתפקדת
כן אני מרגישה אי נוחות מסיפור כל כך מוקצן
 
וואוו

כמות הבחורות הסופר מוצלחות שמצאו את עצמן מאוהבות או מעוניינות במישהו פחות מוצלח מהן לא ניתנת לספירה.
וגם להפך אגב. מה זה קשור?
 
יכול להיות

זה קשור לשאלה שלה למה אנחנו חושבות שהסיפר קצת מופרך

שוב
אני לא אומרת שהיא משקרת אבל הפרטים יחדיו נשמעים לי קצת גרנדיוזיים
 
אני לא אכנס לדיון אם היא כן או לא אומרת אמת

או מגזימה. אני אגב לא שמתי לב שיש כאן סממנים של הגזמה, אולי כי חברה שלי נמצאת במצב לא רחוק משם ותחת נסיבות דומות (הגיע לגיל מבוגר ללא חתונה ולא היתה מוכנה להביא ילד בלי חופה וקידושין) וקבלה משפחה כזו, שהיום היא לא תתגרש רק מהפחד שהילדים שלה יצטרכו לבקר את המשפחה הזו לבד. אז זה קורה.

אבל הדוגמא שנתת לגבי צד אחד שיותר טוב מהשני, זו דוגמא שקשה ליישם אותה במציאות כי הרבה מאוד אנשים "מתפשרים" לאחר נסיון מר.
לי היום חשוב הרבה יותר אופי של מישהו מאשר סממנים אחרים שאולי חשובים לרווקה בת 22 כמו מראה, השכלה, או רכוש.
 
אני לא נכנסת לויכוח הזה כלל כי אני ממש לא

בטוחה,יש לי השגות היא שאלה למה ועניתי
העניין מבחנתי הוא שברור שצד אחד יכול להיות יותר טוב מהשני והרי בדרך כלל זה גם ככה,צד אחד קצת יותר משכיל או קצת יותר עשיר,או קצת יותר חתיך
תמיד יש הבדלים מסויימים
רק פה,צד אחד פשוט נימצא על עשר מתוך עשר
והצד השני על 0 מתוך עשר
לי זה פשוט נראה קצת מופרז
 
אני אנחש

כי אני לא מכירה את הנפשות הפועלות.
יש לנו פה מישהי שנראית טוב, יש לה תארים וקריירה - בצד החיובי. בצד השלילי, לצערנו בחברה שלנו הגיל שלה.
יש לנו פה מישהו שבצד השלישי יש לו חוסר השכלה ומשפחה בעייתית אבל בצד החיובי הוא תומך ונמצא שם כשצריך, משפחתי, טוב לב, אוהב לעזור, עובד קשה וחרוץ....

בחברה שלנו גיל כמינוס הוא מינוס מאוד בעייתי (היום כשבנות 25 יכולות לצאת עם בני 60) ולכן אשה כזו יכולה להסכים להיות מפרנסת עקרית ולהיות יותר מובילה ולא להיכנס למשבצת האשה הקטנה.
זה מאוד לגטימי אישה בלי רשיון אבל הרבה פחות גבר בלי. זה מאוד לגטימי גבר שעושה עבודות בית אבל אשה לא (אגב, האקס שלי, אני לא בטוחה אם זה נבע מחוסר ידע או מעצלנות טהורה אבל אני טיפלתי ברב התיקונים כולל של הרכב או שביקשתי מאחי)
לגבי ההתפשרות על המשפחה שלו, לצערי הגדול, הרבה מאוד נשים מבינות מאוד באיחור את החיים עם חסרונות. כשאנחנו רוצות להתחתן ואנחנו מאוהבות אנחנו תמיד בטוחות שיהיה בסדר, ונסתדר עם הדברים הפחות טובים, ונצליח לשנות אותו....
 
לדעתי בעידן המודרני

עדיף להיות חד הורית(להביא ילד אפילו מבנק הזרע)מאשר להתפשר בזוגיות לכל החיים

וזה בלי קשר למקרה הזה למרות שאם אני לא טועה באף אחת מההודעות לא ראיתי את המילה אהבה
 
בעוד אני מאוד מסכימה אתך

יש המונים שלא. למשל גיסתי לשעבר, בת 37, רווקה. אני באמת לא רואה אותה מתחתנת. בטח לא בשנה הקרובה. השעון הביולוגי שלה כמו שאומרים, צועק. אבל אין שום סיכוי בעולם שהיא תביא ילד ללא נישואים.
שאלתי אותה את זה כמה פעמים בעבר והצעתי לה את זה. כשקמתי ועזבתי, עם ילדה - שומו שומיים, המשפחה שלה (שלו) קבלה את זה מאוד קשה. לא שלא היו שם גירושים אבל שהאשה עצמה תעדיף להיות חד הורית זה לא נשמע. ויצא לנו לדבר כמה פעמים ואמרתי לה שהיא בהחלט יכולה לעשות את זה. אני כבר סללתי שם את הדרך לתפיסה (גם אם קצת שונה) ותהיה לה המון עזרה מאחיות שלה (מהאמא לדעתי לא, אבל לכי תדעי, אולי באמת נכד/ה מבת שונה מנכד/ה מבן) והיא הסתכלה עלי כאלו הצעתי לה להתאסלם.
זה היה השלב שבו הבנתי שלכל אחד יש נק' ראות שונה. ויש עדין המוני נשים שמבחינתן זו לא אופציה.

וסתם צירוף מקרים מעניין, היתה היום תוכנית של ד"ר פיל על רוקה בת 48 יפהפייה (ברצינות לא היתי נותנת לה מעל 35) שמוכנה להתחתן עם אלכוהוליסט עם מחלות נפשיות. ד"ר פיל ניסה לשכנע אותה, שכל אדם שהיא תפגוש עכשיו ברחוב יהיה עדיף עליו והיא כל הזמן חזרה על המנטרה של שעון ביולוגי מתקתק (לא שאני חושבת שהיא תכנס להריון בגילה, אבל הכל אפשרי) והתפתח שם דיון מענין בסוגיה הזו, של התפשרות נשים אחרי גיל מסויים בשיטת ראש בקיר. שלמרות שאף אדם שפוי לא מבין למה הן בוחרות במה שהן בוחרות, הן לא תוותרנה.
 
עונה לך כמישהי עם ניסיון דומה

את צריכה לעשות כמה דברים:

1. לא להרגיש לא בנוח עם ביזבוזים/ נסיעות וכל הוצאה שלא תהיה כי זה כסף שעבדת עבורו ואף אחד לא נתן לך שקל.

2. מותר לך להגיד להם לא בלי להרגיש לא בנוח.

3.מה שאני אמרתי כששמעתי שצריך לעזור למרות שאף אחד לא עזר וגם לא התעניין כשאנחנו היינו צריכים, שאני מוכנה לעזור למשפחה בתנאי שהם עוזרים קודם לעצמם ולא חיים על חשבון אחרים

4. תתפסי שיחה עם בעלך ושיתעורר ויבין איפה הוא חיי ושנכון שהצורה שהחותו חיה בה אינה עיניינך אבל גם הבעיות הכספיות שלה אינה עיניינך.
 
מי שעובד עבור כספו

מגיע לו ליהנות ממנו ולנסוע לחו"ל.
ומי שמרוויח את כספו ביושר, זכותו להחליט מה הוא רוצה לעשות עם כספו ומה הוא אינו רוצה לעשות עם כספו.

כאן חשוב להציב גבול - כי מה שאת מרוויחה, זה שלך ומה שאת ובעלך מחליטים לעשות עם הכספים שלכם - זה שלכם.
היחידה המשפחתית שלכם מכלכלת את עצמה ואתם האדונים של הכסף שלכם.

לגבי הערתה של חמותך, זו הערה אומללה ומאד לא במקום. מצד שני, זה שלה. בסופו של דבר, מי שמקבל את ההחלטה הסופית זה את ובעלך.
את יכולה להגיב להערה ואת יכולה גם לא להגיב, ובכל זאת לנסוע לחו"ל. אם הנושא עולה פעם נוספת, תגידי לה שלא ביקשת ממנה כלום. אם היא ממשיכה, תגידי לה שזה הכסף שלך וההחלטה שלך. חשוב לענות באסרטיביות ולהגיד שאת לא נכנסת לשיקולים שלה ולשיקולים של אחותו ולכן שלא יכנסו לשיקולים שלך.

נשמע שיש סדר עדיפויות לקוי במשפחת המוצא של בעלך. את ובעלך לא צריכים לקחת חלק בסדר העדיפויות הזה. אל תבקרו אותו אבל גם אל תהיו חלק ממנו ואל תתרמו לו.
 
למעלה