,כון, יש ילדה
שזו הפרעה נפשית מסוימת. יש איזו בעיה שלא מדווחת כאן.
הם כנראה גילו, שהילד שנלקח לה, דרדר את מצבה לחלוטין.
הם הורים, ובתור שכאלה מוכנים למען ילדיהם הרבה מאוד.
יש בן אחד 'נורמלי' שתומך בהם. ושילם מחיר כבד בכל תחומי חייו.
הם לא רעים, הם שורדים.
כשהם(הסבא והסבתא) לא יהיו, הילדים האלה, או יהיו מספיק גדולים כדי לבנות עצמם,
או 'יפלו' על כתפי המדינה--רשויות הרוחה וכד'.
אולי אז האח שלה או יאשפז אותה, או יעזוב אותה--והיא תצטרך לעזור לעצמה.
והוא יצליח לבנות חיים נורמטיביים עם אשתו וילדיו.
לי נראה וכתבתי זאת בדברי הראשונים--היא ובעלה אמורים ללכת ליעוץ לקבל כלים,
איך להתנהל מול ההורים שלו מבלי לפגוע בהם.
ומול אחותו איך להגביל אותה--משהו שאין לה בתודעה בכלל.
לא להורים שלו אין דרך לחנך או לנהל אותה,
והיא סליחה על הביטוי בן אדם 'דפוק'.
אבל הם קבלו את כלתם יפה, והאמא אומרת--זה מה שמרגישה,
לא כביקורת ולא מרוע--מסכנה אמיתית.
והכלה חייבת להמשיך חייה, ע"פ הבנתה ורצונה,
ובתאום עם בעלה. בלי להתמודד מולם, למרות משפטים 'נבובים וסתמיים'