אני מבינה מה את מרגישה
כי גם לי (כמו להרבה נשים, כנראה) יש בעיית חמות, אז אגיד לך מה שאני אומרת לעצמי (ומישהי כבר אמרה כאן) - כשחמותי אומרת או עושה משהו שמעצבן אותי, אני מנסה לחשוב איך הייתי מגיבה אם חברה היתה עושה את זה. למשל - נניח בנך בועט בחברה שלך, והחברה אומרת לך שזה בסדר. היית תוקפת אותה? אני חושבת שלא, אני מנחשת שהיית אומרת משהו כמו "לך אולי זה לא מפריע, אבל אני לא רוצה שהוא יתרגל להתנהג ככה". אם היא נותנת לו לבעוט בה, היא מאד אוהבת אותו. ואת יכולה לאמר לו את זה. "כל המשחק סבתא נתנה לך לבעוט בה! כנראה היא ממש ממש אוהבת אותך אם היא מוכנה שיכאב לה בשביל שאתה תיהנה!" (אגב - גם חמותי ככה, וזה משגע אותי. אבל ראיתי שבתי עושה יופי את ההבחנה. על סבתא מותר להשתין בקשת והיא עוד אומרת תודה, לכל שאר האנשים בתי מתנהגת שונה). תנסי אולי לבקר את הסבתא רק עם הבן הגדול, ככה שלא יהיה מקום להשוואה. מהסיפור שלך - היא מאד נחמדה אליו כשאחיו לא בסביבה. אולי אפילו תזמי פעילויות שלהם, "רק של גדולים". האם היא סבתא שכזו שיכולה לקחת אותו להצגה? ותקחי הרבה אוויר .... ככה זה משפחה ....