אני וה"צנון" שלי ...

[מדען טילים סובייטי]

../images/Emo45.gif

והפעם הצליח לי

. תודה.

 

[מריוס זכריה]

הוא לא צנון, הוא עוגן

בגדול, אני חושב שכולם ענו לך נכון (חוץ משני ידידיי המאצ'וז, מדען ואייסמן, שמתעניינים בעיקר בפרופורציות - אבל אני מוכן להבין גם אותם...) אז ברוח אותם דברים, הייתי מוסיף ואומר כך: אני חושב שאת לא מבינה מספיק (או ליתר דיוק, לא זוכרת) כמה הצנון הזה נותן לך דברים נורא נורא חשובים, שבלעדיהם למעשה לא יכולת להיות מי שאת. את טפוס מוחצן, חברתי, אוהבת אנשים וריקודים ובילויים. הבחירה בצנון כנראה נועדה לתת לך עוגן. כנראה שהרגשת בזמנו שבלי עוגן את עלולה להסחף בזרם (של יצר, רגש, קשרים וכולי). העוגן הזה מאזן אותך ומאפשר לך את החלק המשפחתי, ההורי, היציב, המתמשך. כל אלו חיוניים עבורך. הבעיה היא שהתרגלת כבר שאת "עגונה" ואת מתגעגעת למרחבים הגדולים, לסערות. העוגן הוא מובן מאליו כל כך שאת כבר לא זוכרת את הסכנות שגרמו לך לעגון את עצמך, ולכן כרגע מה ש"מככב" אצלך הוא החוסר. בקיצור, הוא, והיתרונות שלו, הפכו מובנים מאליהם. העוגן, כמובן, לא רק מייצב, אלא גם קושר. אני מתרשם שאת לא רוצה לפרק את הקשר, ומחפשת להשלים את צה שחסר לך בתוך הקשר ולא מחוצה לו. זה מצוין, רק שכנראה זה לא יעבוד בצורה הישירה שאת מנסה: להפוך אותו מעוגן למפרשית. הוא עוד לא מוכן להרים מפרש, ויכול להיות שאחת הסיבות לכך היא את: את מספקת לו כנראה התרגשות במינון שהוא מעל ומעבר בשבילו. הוא משתמש בכל האנרגיה שלו רק כדי להצליח להיות אתך ועם הסערות שלך. בהתחלץ הץשובה שלי חשבתי להציע לך טיפול אישי ולא זוגי, אבל במחשבה שניה, אני חושב שטיפול זוגי הוא הפתרון, טיפול שיש בו גם אופציה לעבודה פרטנית שלך ושלו. ברור לי שלמרות שהוא מסתגר ושומר בכל כוחו על הסטאטוס קוו, גם לו יש בעיות בקשר ודברים שהוא היה רוצה לשנות או לשפר. אני חושב שאתם צריכים טיפול עומק דווקא, ולא כזה שמתמקד בתקשורת בלבד. אני לא חושב שהקושי שלכם הוא בתקשורת, אלא בזה ששניכם מצאתם לכם פתרונות בדמות בן הזוג (בהופכיות שלו), ולכן אתם בעצם מקבעים אחד אתת השניה במצב הקיים בלי יכולת לזוז. עבודת העומק תכוון את שניכם (יותר נכון, כל אחגד מכם לחוד), להתמודד עם הקשיים שלו ללא עזרתו של השני. שניכם יכולים לעשות שינוי. את יכולה ללמוד להיות העוגן של עצמך, ולשחרר אותו מהתפקיד הזה. הוא יכול ללמוד להתמודד עם הפחדים החברתיים שלו לא בעזרתך, אלא בעצמו. נקודת המפתח תהיה ששניכם תבינו למה בכלל כדאי לכם םלעשות שינוי כזה. לך, כרגע, זה יותר ברור, כי הסטאטוס קוו מציק לך. אני מניח שאם הוא יבדוק, גם הוא ימצא סיבות מספיקות לעשות שינוי. אם לא - תצטרכי לעשות את השינוי לבד. אני יודע שקשה להסביר את זה בפוסט בעל אורך סביר, אבל ניסיתי כמיטב יכולתי... מריוס

 

[לנושנוש]

יקירתי, מסכימה עם מוריס../images/Emo45.gif

ועם כולם פחות או יותר...... עשר שנים אתם בזוגיות מסויומת........הלכת לשוק וקנית צנון ועכשיו את רוצה אבוקדו..מנגו? ניראה לי שיש גבול עד כמה תוכלי לשנות אותו....אולי אם תאיימי בגירושים ותעשי מהומות, אולי, אולי משהו יזוז, אבל! ויש אבל גדול, יתכן שבדרך תהרסי את הזוגיות שעד עכשיו הייתה טובה.......תנסי לעשות ולשנות, אבל על תעייפי את בעלך בחוסר שביות רצון תמידי ופרצופים ואכזבות(מצדך) כי זה יוצר התנדגות מצדו. את רוצה לשנות? תעשי בקלילות ועל תצפי ליותר מדי. באמת שמיקרה שלך ניראה שבחרת מראש מישהו שמאוד שונה ממך וזה היה קיסמו ועכשיו את רוצה שיהיה כמוך? לא ילך. מצד שני אם זה חשוב שילך קצת לקראתך ובעלך אוהב אותך ואת חשובה לו הוא אמור ללכת לפחות קצת לקראתך. לפרגן יותר, לבלות קצת יותר איתך . יכול להיות שלשלב הזה את נותנת לו הרגשה ש"קצת" שהוא משתדל זה "מעט מדי, מאוחר מדי" אז אולי הוא הרים ידיים לגמה. ממליצה לשבת ולשוחח על זה והכי חשוב להוריד ממנו את הלחץ של להפוך אותו למה שהוא לא...............זה לא הולך מה שניסית עד עכשיו. ממליצה בחום על ספר שלביירון קייטי "האם אהבתך נחוצה לי". קראי אותו ואולי תוכלי להעזר בו (אם תרצי כמובן) כי במיקרה שלך זה קלאסי ממש. את פשוט מנסה לשנות בן אדם וזה מצליח לאיטים כל כך רחוקות ללא תופעות אפילו פחות. בהצלחה!

 

[לורני]

מריוס ולנושנוש, כנראה שהדרך חשובה -

תודה לכולם ובעיקר לאלה שמצאו את הדרך "להגיע אליי". מסתבר שכל התגובות הסתכמו באותה דעה , אך בכדי שאפנים הייתי צריכה נגיעה מסויימת מאד. אז הנה, זכיתי בה. אין לי כל מחשבה ולו בדימיון להתגרש, אני אוהבת את בעלי, לא רואה את עצמי בלעדיו, כשם שהוא , ואני מציינת זאת ללא כל ספק. קיבלתי חומר למחשבה, טרם אני עושה צעד כזה או אחר . שבוע טוב לכולם. לורני .

 

[I C E M A N 7]

"גם הוא ימצא סיבות מספיקות לעשות שינוי"

היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו? אחרי 40 שנה? הסיבה היחידה שתגרום לו לשקול בכלל שינוי זה רק איום ממשי בלאבד את אשתו. ואולי הוא אפילו יצליח להשתנות לתקופה קצובה של כמה חודשים. אבל בסופו של דבר הוא יכנע לטבעו ויחזור למה שהיה פעם. כי עור שחור לא ילבין, עור מקושט לא יהפוך לחלק ועוגן (גם עם מפרש) לא יהיה לפרפר וישאף תמיד לחזור למקומו שבקרקעית.

 

[מריוס זכריה]

מת על האופטימיות שלך ../images/Emo8.gif

 

[אישון36]

על מה את מדברת

אין לך מערכת יחסים אלא עם עצמך. ואת קופצנית וחיכנית ושמחה - אז מעניין לך. זה כמו שמשהו מאומן יחד עם קרם לחות ואז הוא אומר - היה אחלה - היד הייתה מזה זה עדינה. אבל זאת הייתה היד שלו. ןהמחשבות שלו - ואולי עד לזמן מסויים זה החלה, אבל אח"כ צריך לצאת שוב לדרכים. ואת כניראה הגעת לרגע לצאת לדרך, וזה מפחיד. זה ממש מפחיד להבין שאת לגמרי לבדך - אז את מספרת על אהבה. אהבה לעצמך זה נרקסיזים - אחרי גבול מסויים - ואת נימצאת מול אדם שאת לא מעניינת אותו, שאני בטוח שבעבודה הוא אדם מצליח (תחושת בטן), אבל את כאדם לא מענייינת אותו. אז הגיע הזמן להמשיך. בהצלחה.

 

[czar]

מעבר לתשובות החכמות

שהיו כאן, ובאמת היו ובאמת פוסט יפיפה, תני לבעלך לקרא מה כתבת, מה ענו לך וכיצד הגבת. לא תוכלי לבקש יותר מזה מאיש, אם יש לו ראש הוא יבין את העניין גם אם לא ישתנה. מריוס - שאפו.

 

[לורני]

הוא עלול להעלב מה"צנון"-

אני חוששת להרוס ודווקא מתוך כוונות טובות . חשבתי על כך לרגע קט, אמשיך ואחשוב על כך (לתת לו לקרוא ...) שוב . תודה לורני