מצד אחד הם חיים בצמצום רב אבל מצד שני
לאן הולכים 30,000 ש"ח (!!!). ההתמכרות הייתה מטאפורה! הרעיון הוא שכל עוד הכסף זמין אין לו שליטה עצמית והוא לא מסוגל לצאת מהסחרור! אגב, בעלי ואני חיים שנינו מהכנסה חודשית נאה. אין לנו ילדים אז אנחנו מרשים לעצמנו ללכת למסעדות, לקנות בגדים יפים, לצאת מדי פעם לחופשה. כל המותרות האלו יפסקו כשיהיו לנו ילדים! מהכסף של המותרות אנחנו מתכוונים לממן את הילדים! אנחנו גם בימים אלו נכנסים למשטר חיסכון כדי לחסוך לדירה. עד עכשיו קצת התפזרנו - אבל נשארו עדין בתחום ההכנסה שלנו - פשוט לא חסכנו כלום. חיינו טוב מתוך תפיסה שזו התקופה בחיים שלנו בה אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לחיות טוב! עכשיו זה הולך להיגמר - כי שוב, אנחנו רוצים לחסוך לדירה. אבל הכל כמובן היה במסגרת היכולות שלנו. גם אנחנו - ככל שחיינו טוב ועם מותרות - לא הגענו קרוב אפילו ל-30,000 ש"ח הוצאות וגם לא ל-20,000 ש"ח (ואנחנו חיים במרכז ת"א וללא גישה לסופר זול ומחזיקים ביחד רכב שנמצא די הרבה במוסך). כך שגם אם היינו מורידים את המותרות בשביל הוצאות של ילדים ומוסיפים כסף של גנים - שזה נניח 5,000-6,000 ש"ח לשני ילדים - עדין לא היינו מגיעים ל-30,000 ש"ח בחודש.