אני ובתי חולים..... ../images/Emo193.gif
בית חולים - עצם צמד המילים האלה עושה כבר רע, בית של חולים - בית שעושה אותנו חולים, או בית שנועד בשביל חולים - לא בשביל בריאים, לא בשביל אלה שרוצים להחלים..... אבל נעזוב את חידודי הלשון, גם במהות של בית החולים והאופן בו הוא בנוי - זה לא נועד לאנשים בריאים. נדמה לי שגם מי שנכנס לשם כשהוא בריא לחלוטין , רוב הסיכויים שיצא משם חולה. הרי מעצם העובדה שמליון חיידקים מקובצים יחד - יש סיכון ממשי להדבקות. ומעבר לזה, קשה מאד לנוח בבית חולים. גם אם אתה שוכב במיטה כל היום, יש כל הזמן רעש ואור. אין פרטיות, אין אפשרות להרפות מכלום, ואם בטעות הצלחת להרדם, רוב הסיכויים שיעירו אותך כדי למדוד לחץ דם או חום - לא בגלל שזה דחוף, גם אם אין לך בעיית לחץ דם וגם לא חום.... אלא בגלל שצריך שבכל משמרת זה יעשה, ומתחלפת משמרת ב 7 בבוקר, אז בסביבות 5 עושים את סבב המחלקה..... במחלקת יולדות התינוקות ליד האמהות - כל היממה. כך שאם בטעות, התינוק שלך החליט לישון לאיזו חצי שעה - התינוק של השכנה צורח ובריאות הנפש? - לא מכירים בבית חולים. מה כ`פת מה אתה מרגיש. וכבוד האדם? - גם לא מכירים. צניעות? לא מוכר.... בימים בהם לכולנו יש מקלחת ושירותים נקיים וללא רבב, שאנחנו רגילים לכללי הגייניה קפדניים - ראיתם איך נראת המקלחת בבית החולים???!!! מקווה בשבילכם שלא! והשירותים??!! פיכסא!!! בכלל, משתגעים ממני בבתי החולים, כי אני מסרבת ללבוש את הכותונות המבחילות שמחלקים שם. אני נשארת בבגדים שלי. בגדים נורמאלים. לא רוצה להרגיש כמו איזה יצור חסר שם ומהות. אני - זה גם הבגדים שלי. עכשיו בלידה, פרט לשעות בהם שהיתי בחדר צירים וחדר לידה - שם מחייבים אותך ללבוש את הבגדים שלהם - הייתי בשלי. גם אם זה כרוך בכך שהמשפחה שלי הביאה לי ערימות של בגדים..... גם אם זה כרוך בזה שאך יצאתי מבית החולים ישר הפעלתי מכונת כביסה.... אני שונאת בתי חולים, ביחוד שאני גם חולה במחלה קשה שרק אם אני מגיעה למיון - בלי סיבה מיוחדת מבחינתי - הם ישר מאשפזים אותי... "כי הם חוששים" "כי המצב שלי מחייב" - שתבינו, אין לי תלונות, הסגל הרפואי עושה כפי יכולתו, בהתאם למה שלימדו אותם. אבל אני, מבחינתי ומבחינת הרצון שלי להחלים ולהיות בריאה - אני עושה כל מאמץ כדי לא להגיע לשערי בתי החולים. אני מטפלת בעצמי בצורה הטובה ביותר האפשרית בבית. במסגרת אוהבת ותומכת. נקיה ונעימה. והנה, בשביל הלידה - הייתי חייבת להגיע לשם, חייבת להעזר בבתי החולים. אין אפשרות אחרת. עצם העניין היה לי קשה. מפחיד עד לכדי טראומה.... אבל עברתי את זה. מקווה לא להגיע לשם יותר. (עד כאן פרק ראשון מעלילות הלידה האחרונה.....
)
בית חולים - עצם צמד המילים האלה עושה כבר רע, בית של חולים - בית שעושה אותנו חולים, או בית שנועד בשביל חולים - לא בשביל בריאים, לא בשביל אלה שרוצים להחלים..... אבל נעזוב את חידודי הלשון, גם במהות של בית החולים והאופן בו הוא בנוי - זה לא נועד לאנשים בריאים. נדמה לי שגם מי שנכנס לשם כשהוא בריא לחלוטין , רוב הסיכויים שיצא משם חולה. הרי מעצם העובדה שמליון חיידקים מקובצים יחד - יש סיכון ממשי להדבקות. ומעבר לזה, קשה מאד לנוח בבית חולים. גם אם אתה שוכב במיטה כל היום, יש כל הזמן רעש ואור. אין פרטיות, אין אפשרות להרפות מכלום, ואם בטעות הצלחת להרדם, רוב הסיכויים שיעירו אותך כדי למדוד לחץ דם או חום - לא בגלל שזה דחוף, גם אם אין לך בעיית לחץ דם וגם לא חום.... אלא בגלל שצריך שבכל משמרת זה יעשה, ומתחלפת משמרת ב 7 בבוקר, אז בסביבות 5 עושים את סבב המחלקה..... במחלקת יולדות התינוקות ליד האמהות - כל היממה. כך שאם בטעות, התינוק שלך החליט לישון לאיזו חצי שעה - התינוק של השכנה צורח ובריאות הנפש? - לא מכירים בבית חולים. מה כ`פת מה אתה מרגיש. וכבוד האדם? - גם לא מכירים. צניעות? לא מוכר.... בימים בהם לכולנו יש מקלחת ושירותים נקיים וללא רבב, שאנחנו רגילים לכללי הגייניה קפדניים - ראיתם איך נראת המקלחת בבית החולים???!!! מקווה בשבילכם שלא! והשירותים??!! פיכסא!!! בכלל, משתגעים ממני בבתי החולים, כי אני מסרבת ללבוש את הכותונות המבחילות שמחלקים שם. אני נשארת בבגדים שלי. בגדים נורמאלים. לא רוצה להרגיש כמו איזה יצור חסר שם ומהות. אני - זה גם הבגדים שלי. עכשיו בלידה, פרט לשעות בהם שהיתי בחדר צירים וחדר לידה - שם מחייבים אותך ללבוש את הבגדים שלהם - הייתי בשלי. גם אם זה כרוך בכך שהמשפחה שלי הביאה לי ערימות של בגדים..... גם אם זה כרוך בזה שאך יצאתי מבית החולים ישר הפעלתי מכונת כביסה.... אני שונאת בתי חולים, ביחוד שאני גם חולה במחלה קשה שרק אם אני מגיעה למיון - בלי סיבה מיוחדת מבחינתי - הם ישר מאשפזים אותי... "כי הם חוששים" "כי המצב שלי מחייב" - שתבינו, אין לי תלונות, הסגל הרפואי עושה כפי יכולתו, בהתאם למה שלימדו אותם. אבל אני, מבחינתי ומבחינת הרצון שלי להחלים ולהיות בריאה - אני עושה כל מאמץ כדי לא להגיע לשערי בתי החולים. אני מטפלת בעצמי בצורה הטובה ביותר האפשרית בבית. במסגרת אוהבת ותומכת. נקיה ונעימה. והנה, בשביל הלידה - הייתי חייבת להגיע לשם, חייבת להעזר בבתי החולים. אין אפשרות אחרת. עצם העניין היה לי קשה. מפחיד עד לכדי טראומה.... אבל עברתי את זה. מקווה לא להגיע לשם יותר. (עד כאן פרק ראשון מעלילות הלידה האחרונה.....