אני ואת ומולנו החיים

[karmy66]

אני ואת ומולנו החיים

את מולי ניצבת פסע מידי מביטים יחדיו במראה מביט בך מביט בי מביט בנו ורואה אהבה הבל פינו כיסה את המראה הבל פינו צייר לב מלא אהבה בגדייך נשרו כעלים בסתו לאט לאט לבי כמעט עזב תפארתי איימה לאבד רסן יד זריזה התירה הרסן מביט בי מביט בך המלכה המראה החזירה מבט מלא אהבה עינייך נצצו כגחליליות כשתפארי כפסע בך להיות וברגע האביונה התכסתה המראה כי באה במבוכה כשביאתך הרעידה המיטה שלחתי יד ארוכה לנקות המראה רציתי שבך תביט בחזרה רציתי שתאמר לי יש בידך מלכה

 

[regina האחת והיחידה]

...... בארץ המראה

אני מביטה במראה בבואתי פתע משתנה ופתאום אני רואה אותך. עיניך רכות מביטות בי בתשוקה וגם אני פעמת שקיקה. עגבותי העגולות משתנות לאיבריך ידי הדקות נדמות לשריריך האור כה עמום, אינני רואה האם זו אני או היית אתה? הלוואי ויכולתי מבעד לזכוכית לפסוע הלוואי ויכולתי בפניך לנגוע אז שירך היה הופך למציאות אז הייתי זוכה ממך למלכות. ואתה ממש מולי מעבר למראה מושיטה את ידי הזכוכית קרה.

 

[האיש מהמאדים 1]

מלכת-המראות

עמדת נוכחה למול המראה תרו עינייך אחרי הכתר שקלעתי מעלי דפנה שאלתני האם אהיה לך למלכה? הבטתי בך מבעד למראה הסתי אחר חייכתי עניתי בקול ענות חלושה הדבורה נולדת כבר מלכה ומלכה היא ללא כתר מעלי-דפנה ואז שאלת אז למה שזרת לי כתר ועניתי כי יפית לי יותר יפית משקיעת אודם מבעד לגל תכול והיית לי יפה אף מתמול וקרבת למראה הגשת לי את התקרובת הצחורה וגופי כאב רעד זע נע אלייך מתשוקה עגבותייך העגולות נפרסו לפני כספר פתוח כשהרטבתי אצבעותיי להפוך דף לשיר לך סיפור אהבה בשלושה קולות אני את והמראה בנינו

 

[ברבאימה]

מלכת הלבבות

לא זקוקה אני מידיך לכתר לא צריכה גלימה וכל היתר, מלכותיות לא ניכרת בחיצוניותי אך תדע היטב כי אכן אני מלכת הלבבות מלכת כל התקוות מלכת החלומות אבקש ממך בקשה אחת מלכותית להביא לי רק שרביט כי זקוקה אני לאחד כדי לעשות בו קסמים להפוך לילותיך לימים ואז תדע בבת אחת שאני מלכת הלבבות מלכת כל התקוות מלכת החלומות.