כי אני מטומטמת.
וכנראה שאחרי כל השרירים שאני עושה במציאות,
עדיין אני ילדה קטנה שזקוקה לתשומת לב.
אז אולי זה לא המקום הכי נכון לצפות לקבל אותה,
אבל כבר התרגלתי לחלק מהכאפות כאן,
ויש ניקים מסוימים שאני מאד מחבבת וכייף לי לצחוק איתם.
אז נשארתי...
ולפעמים הילדה הקטנה הזו שכותבת שטויות בצחוק,
נתקלת במפלצת נוראית שמנסה בכל מחיר להציק ולפגוע בה.
יש פעמים שאני לא מגיבה ויש פעמים שכבר קשה לי לבלוע.
ואחר כך אני מתחרטת שנגררתי כל כך נמוך.