אני הוא והם..

Miss פטל

New member
דעתי

יש מקרים שבהן זה לא "הורים בכל מקרה"- מקרים של אלימות, סמים וכו'. מה שאת מתארת עוברים המון זוגות! ודעתי אין טעם לכעוס ולא לסלוח. הם באמת לא חייבים לכם כלום. נכון שאת ציפית שיעזרו ותמיד יתמכו, אבל זאת הדרך שלך ולא שלהם. הם עדיין סבא וסבתא של הילדה שלך ואסור לקחת את זה מהילדה. לדעתי את זה צריכה לתת לזה סיכוי למען הילדה.
 
מה לעשות ייקירתי הורים זה בכל מחיר

כמה פעמים נפגעתי מההורים שלי כמה. אין מה לעשות. הם אלה שגידלו אותנו, טיפלו בנו, האכילו אותנו, החליפו לנו חיתול זה משהו שנשאר ואי אפשר להתנתק ממנו. גם ילד שההורים שלו יושבים בכלא סביר מאוד להניח שלא יתרחק מהם. זה מאוד תלוי במה שקרה בילדות הקשר שנוצר בילדות הוא קשר לכל החיים שהילד זוכר אותו בתת מודע ואותו קשר מלווה אותו גם כשהוא גדל. זה שההורים שלו פגעו בכם לא אומר שאת לא יכולה להיות שם בשביל בן הזוג שלך. אחרי הכל הוא לא עשה לך דבר ואם הוא רוצה לחדש את הקשר עם הוריו קודם כל זה לא אומר שאת חייבת גם. זה לא אומר שאת צריכה להיות נוכחת בבית כשהם באים אם לא בא לך לראות אותם וזה לא אומר שאת צריכה ללכת אליהם או לדבר איתם בטלפון זה בסך הכל אומר שבתור כבת זוג אוהבת את יכולה לתמוך בבן הזוג שלך.
 
הוא לא יכול להכריח אותך

ושלא יהיו לך נקיפות מצפון. זכותו המלאה לחדש את הקשר עם הוריו אך אין זה אומר שהוא צריך לגרור אותך אחריו. אילו הייתי את הייתי שוקלת אם אני יכולה להתעלות על עצמי ולעושות זאת למענו ואם לא, זו כבר בחירה שלו שלא לחדש את הקשר בגללי.
 
../images/Emo41.gif הבהרה חשובה

אני מעולם לא ניתקתי את שחר מהם! אנחנו כל הזמן הזמנו אותם והם לא רצו לבוא. כששחר נולדה התחננו שיבואו להיות איתה ולהכיר אותה והם סרבו. ההפסד הוא שלהם.
 

s h i r k u s h

New member
../images/Emo24.gif

מסכימה עם קאסיופאה- הורים זה הורים, לטוב ולרע אבל באמת שיש גבול. לדעתי הם מתנהגים בצורה מאוד ילדותית וכל הכבוד לבעלך שרוצה לשנות את המצב ורוצה להגיע למצב שבו כולם מרוצים כמה שאפשר.
 
למעלה