סל"ד = סיבובים לדקה
כלומר, כמה מחזורים מבצע המנוע בדקה. ככל שלוחצים יותר על דוושת הגז המנוע מסתובב מהר יותר, כלומר, הסל"ד עולה. אך יש גם השפעה להילוך שבו נמצאים. למנוע יש תחום סל"ד שבו הוא יכול לעבוד ביעילות, לאט מידי, האוטו לא "יסחוב" ויגמגם (כמו שקורה כשעוזבים קלאץ' מהר מידי ויש רעידות), מהר מידי והרכיבים המכניים שלו לא יעמדו בעומס ובחיכוך. כאשר אנחנו מאיצים הסל"ד מטפס למעלה, אך בשלב מסויים הוא כבר גובה מידי ויש להעלות הילוך. הלערת ההילוך משנה את יחס גלגלי השיניים (לא אכנס לפרטים טכניים) והסל"ד יכול לרדת שוב לרמה יעילה ואפשר להמשיך להאיץ. כאשר מאיטים גם הסל"ד יורד, אם נמשיך להאט מבלי להוריד הילוך, הרכב ירעד והמנוע עלול להכבות, לכן יש להוריד כעת הילוך, דבר שיעלה את הסל"ד כלפי מעלה. בתוך התחום שבו מותר למנוע לעבוד יש גם תחום יעיל יותר ויעיל פחות. בטח שמת לב שיש פעמים שאת מאיצה והאוטו מאיץ מהר יותר, ממש מרגישים משיכה, ופעמים אחרות בהן למרות שדוושת הגז לחוצה כמעט עד הסוף, האוטו כמעט לא מאיץ. התחום היעיל ביותר הוא הסל"ד שבו המנוע מספק הכי הרבה כח לגלגלים. ישנו גם מושג הקרוי "סלד" סרק" והוא מתייחס לגובה הסל"ד כאשר הרכב עומד בניוטרל או כשהקלאץ' לחוץ, בדר"כ מדובר על קצת פחות מ-1000 סיבובים לדקה. כל התחומים הללו (הרצוי, היעיל, סל"ד סרק, תלויים במנוע, יש מכוניות שבהן הוא גבוה יותר ויש כאלה שנמוך. הורדת הילוך לפי סל"ד ולא לפי מהירות היא "מדעית" יותר, אבל אפשר להסתדר בלעדיה. ברכבים רבים לא קיים בכלל שעון סל"ד.