אני בשוק , אני בהלם

[ניצת שושן]

אני בשוק , אני בהלם

אני ה מ ו מ ה ראיתם לאן הגענו?

 

[ניצת שושן]

וגם

זה

 

[M i c h a l y U S A]

אז

1. מה רק לג'וליה רוברט מותר? לא היו רגליים קרות ולא היה לי אומץ לקום וללכת בערב החתונה. והנה אני כאן. הדרך שהבחור בחר לעשות איננה נכונה..אך עדיף לפני החופה מאשר אחריה.. 2. יש נוכלים בכל מקום.

 

[ניצת שושן]

1.

מי אמר שזה בסדר??? 2. תבלבלת יקירה זו היא נוכלת וכדי לאזן את התמונה ( ים הקיטורים על גברים) הבאתי דוגמא

 

[M i c h a l y U S A]

ו...הממממממ

הבתי ניצת..נוכלת ניכללת בנוכלים. צר לי על הגברים שנפלו ברישתה. 1. אף אחד לא טען שזה בסדר..עצם ההודעה שלו..דרך הבחירה להעביר את המסר לאשתו לעתיד במקום לשבת פנים אל פנים..ולא לסחוב את הכנות החתונה כאשר הוא מרגיש שזה לא זה..איננה בסדר. יחד אם זאת עדיף לבטל לפני החופה מאשר ללכת אל החופה בידיעה שיש לך רגליים קרות וזה לא מה שאתה רוצה. אני לדוגמא ידעתי ולא מנעתי..ומשכתי את חיי עוד 15 שנים בנישואים אומללים, שידעתי בערב החתונה שזו טעות.. אז הבחורה כועסת...נעלבת..פגועה..והכל נכון. בעתיד אולי היא תראה את זה אחרת. בנוסף היא בהריון וזו לא סיבה לרוץ לחופה..מי יודע מה הסיפור מאחורי החתונה הזו? אולי ההריון?

 

[קופצת למים]

מיכלי, אני ממש לא מבינה

את הטיעון שלך. בין ללכת לחופה עם האיש הלא נכון ובין לחיות 15 שנים בטעות (למה רק 15? יש כאלה שבטח נשארות שם כל החיים) יש הבדל ענק. יכולת ללכת אחרי חודש, שנה, 5 שנים, 10 שנים. (כלומר אני מבינה שבסיפור שלך לא יכולת) אבל.... זה הסיפור שלך. זו לא משוואה : הלכת לחופה = אכלת אותה לכל חייך (או לפחות ל-15 שנים). אני חושבת שיותר ראוי ואצילי ל"לכת עד הסוף", גם עם הרגליים הקרות, ואחר כך לקיים את שיחות הנפש.

 

[M i c h a l y U S A]

קופצת

שוב את צודקת ואם תקראי טוב: טענתי שעדיף לדעת דקה לפני החופה שעושים טעות..לא לפחד..להיות מספיק אמיצים ולומר..לא. זה לא זה. זה עדיף..כי אחר כך סוחבים את החיים .לא יודעת עם יש לך ילדים..כבר פעמיים אני קוראת אותך..ומרגישה שאת הדיעה שלך (תאורטית אני מסכימה איתה..אך טכנית לא קלה לביצוע), את בעצם מביאה ממקום אישי בלעדי ללא התחשבות בגורמים אחרים. אני אומרתשאם יש היסוסים או רגליים קרות דקה לפני החופה..עדיף ללכת ולא לעשות את הטעות שאני עשיתי או אחרים עשו. ניצת הביאה דוגמא. בדוגמא יש בחורה בהריון..ואדם שלא היה לו מספיק אומץ לומר את ההחלטה שלו פנים אל פנים..אך ביטל ברגע האחרון. זה שביטל זה טוב..אופן הביטול מגעיל. זה הכל. אצילי? על מה את מדברת...חייך הרגת אותי עכשיו..

 

[r e d head]

נזכרתי שמזמן....

לא קיטרנו פה ממש ככה עם כל ה

...להתחיל

 

[חי יחידה]

הייתי משפדת את החתן עם הנוכלת

יחד על המנגל איזה עולם חצוף

 

[r e d head]

ותחשבי...

זה רק הדברים הכי חמורים שמגיעים לכותרות. ומה עם כל שאר הרמאים והנוכלים הקטנים שלא כותבים עליהם. אפשר להשמין מכזה מנגל

 

[חי יחידה]

זה הענין מפחדת לחשוב בכלל על זה

 

[חזקוש]

דרך הפעולה של החתן לא ראויה

וזו שאלה ערכית מוסרית. על הנוכלת אין מה לדבר ואין השוואה בינה לחתן היא עסקה פשוט בגניבה. אבל , אף אחד לא יודע את הרקע למעשיו של החתן. כשאני מביט בראי אני מזהה משהו שאני מכיר היטב שגילה בכלתו ערב החתונה תכונה שהייתה מוסתרת היטב ממנה הבין שלמעשה לא תהיה לו שותפה לחיים. וכך היה למרות הנסיונות הייעוצים והשיחות המרובות. וודאי שאז לו היה מבטל היום החתונה את האירוע היו כולם מופתעים והמומים ומצד שני הה אז בצעירותו מוצא בת זוג יותר ראוייה ולא היה מגיע לכתוב כאן. (בייחוד שלפי הודעה מסויימת נראה שהוא אינו רצוי כאן) חזקוש

 

[רות 2]

מה קשור מחט לתחת?......

נשוא הכתבה הוא הדרך... בה קיבלה הכלה ת'הודעה.. יש חשיבות לא קטנה לדרך בה נעשית החלטה שכזו... לדרך בה מודיעים /מכינים את האדם השני ...זה חוסר כבוד, וחוסר טאקת, חוסר התחשבות הגובלת באטימות ריגשית להודיע דרך הטלפון . ובאשר לגילוי שלך האישי.... כמעט כל אחד שמתגרש מספר שמצא/גילה פאן בבן זוגו שעליו לו ידע לפני ... לא היא נישא.... השאלה למה כל אחד נישאר שם כל כך הרבה שנים... - כי בכל זאת היא ניתן לגשר על הפער -כי המחיר היא שווה... כל עוד נגע לילדים.. -כי,כי,כי,כי, כי,...... כל אחד וסיבותיו... בדרך לסיים חשובה לפעמים לא פחות מהדרך להתחיל.... מה שברב אטימותו של ה"חתן" לא נעשה... (כמה קל..באשר לבחירותנו... להאשים את צעירותנו..)

 

[חזקוש]

תודה על הכותרת העדינה

ולעניין! את דעתי על הדרך של החתן המיועד הבעתי כבר בכותרת. האם יש כללים שאני לא מודע להם על דרכי הדיון בפורם? מצאתי גם את ההזדמנות לדון על צורך בביטול חתונה סמוך לערב קיומה בעד ונגד וזאת תוך עירוב אירוע אישי. את הפאן החשוד, לא מצאתי אחרי החתונה אלא בלילה של ערב החתונה. מצד אחד א ה ב ת י מצד אחד זה בלילה הקרוב (קרוב מידי) ומצד אחד מה יגידו כבר שילמתי את כל הכספים ומצד שני ידעתי שזו טעות חיי. קבעתי את כל הקביעות כולם כבר קיבלו את ההזמנות פחדתי חששתי לא היה לי אומץ ולא היה לי עם מי להתייעץ. חזקי

 

[רות 2]

ככה זה עם רות המלעונה.. מה שיוצא

ומה שמגיבה זה מה מרגישה... לא חייב לסבול אותה פשוט אפשר לדפדף אותה.... אז אין צורך בתודה..אפשר להתפשט במקום... אתה שילמתה בין היתר.. גם על "מה יגידו"... ההוא דאג שתשלום זה ישולם על ידה... עם ריבית דריבית בצורת שריטה... לה ולעוברה בנו בעתיד... מה לעשות לרות "קשה" עם חוסר הבגרות ריגשית ..של החתן

 

[חזקוש]

אם היית מגיעה למסיבה אצל מרנינה

היית זוכה לראות אותי ....... לא אומר: תודה! אלא ....... מבצע "חובה" במשחק חזקוש

 

[r e d head]

ואני עדה!!!

 

[טלה צפוני]

מי לא......

סובל אותך??????? קצת מהשנינות שלך אצל כמה אחרים רק היה עושה להם טוב תגידי התפוצה שלך עצבנייה? זה מיוחד בשבילך... צ'ארלי הוא יהודי אמריקאי שנוהג לבקר בקביעות במרוצי סוסים. אחה"צ אחד הוא שם לב לתופעה מעניינת, רב אורתודוקסי ניגש לאחד הסוסים לפני המרוץ ובירך אותו. צ'ארלי עקב אחרי המרוץ ולהפתעתו הסוס שהיה צנום ונחשב חסר סיכוי ניצח בקלות את המרוץ. גם במרוץ הבא הברכה של הרב הוכיחה את עצמה ובמרוץ שאחריו צ'ארלי מיהר לשים חמישים דולר על הסוס שהרב בירך וזכה במאתיים וחמישים דולר. הרב המשיך לברך וצ'ארלי המשיך לזכות, הוא הרוויח כבר חמש עשרה אלף דולר והחליט לרוץ לבנק ולמשוך את כל חסכונותיו. כעבור שעה חזר עם כל כספו - שלוש מאות וחמישים אלף דולר. צ'ארלי צפה ברב, כשראה איזה סוס בירך הוא רצה לחלון ההימורים ושם את כל כספו על הסוס. המירוץ החל, הסוס של צ'ארלי פתח גרוע, כעבור רגע החל מקרטע, עצר ונפל מת. צ'ארלי היה שבור, ברגליים רועדות החל לרוץ סביב האצטדיון ולחפש את הרבי. כשמצא אותו צעק : רבי, איך זה יתכן שכל הסוסים שבירכת היום ניצחו ורק האחרון מת ? הרב נאנח ואמר : זאת הבעיה איתכם הרפורמים... לא מבדילים בין ברכה לבין קדיש.

 

[טלה צפוני]

מי לא......

סובל אותך??????? קצת מהשנינות שלך אצל כמה אחרים רק היה עושה להם טוב תגידי התפוצה שלך עצבנייה? זה מיוחד בשבילך... צ'ארלי הוא יהודי אמריקאי שנוהג לבקר בקביעות במרוצי סוסים. אחה"צ אחד הוא שם לב לתופעה מעניינת, רב אורתודוקסי ניגש לאחד הסוסים לפני המרוץ ובירך אותו. צ'ארלי עקב אחרי המרוץ ולהפתעתו הסוס שהיה צנום ונחשב חסר סיכוי ניצח בקלות את המרוץ. גם במרוץ הבא הברכה של הרב הוכיחה את עצמה ובמרוץ שאחריו צ'ארלי מיהר לשים חמישים דולר על הסוס שהרב בירך וזכה במאתיים וחמישים דולר. הרב המשיך לברך וצ'ארלי המשיך לזכות, הוא הרוויח כבר חמש עשרה אלף דולר והחליט לרוץ לבנק ולמשוך את כל חסכונותיו. כעבור שעה חזר עם כל כספו - שלוש מאות וחמישים אלף דולר. צ'ארלי צפה ברב, כשראה איזה סוס בירך הוא רצה לחלון ההימורים ושם את כל כספו על הסוס. המירוץ החל, הסוס של צ'ארלי פתח גרוע, כעבור רגע החל מקרטע, עצר ונפל מת. צ'ארלי היה שבור, ברגליים רועדות החל לרוץ סביב האצטדיון ולחפש את הרבי. כשמצא אותו צעק : רבי, איך זה יתכן שכל הסוסים שבירכת היום ניצחו ורק האחרון מת ? הרב נאנח ואמר : זאת הבעיה איתכם הרפורמים... לא מבדילים בין ברכה לבין קדיש.

 

[ניצת שושן]

הלו מה זה פה?

אתה עוד צעיר קצת לפרקינגסון לא?