אני במצוקה../images/Emo7.gif
לקראת סוף השנה אין לימודים. המחנכת יצאה לחופשת לידה והמורים מרשים לעצמם שלא להגיע. כמעט כל יום מתוך 8 שעות נוכח מורה בכיתה 4 שעות מתוך כל זה לא לומדים כלום. אני כותבת עכשיו מפני שאני בבית ואני כבר לא יכולה יותר. רק מחפשת תירוצים מה להגיד לרכז שרוצה כבר לאכול אותי בלי מלח מדוע לא באתי היום. לקראת סוף השנה כולם מזלזלים וכתוצאה מכך פשוט לא לומדים. תקופת המבחנים עברה, התעודות כבר מוכנות למסירה אבל עדיין יש "לימודים". אני כבר לא יכולה יותר להגיע לביה"ס ולהתענות! זה סיוט. מכיוון שאין לי שפה משותפת עם חברי כיתתי אני לבד בנמסגרת בית ספרית ועוד יותר קשה להעביר את הזמן כשאתה לבד. נשארו עוד 9 ימים עד סיום השנה כולל שישי ושבת. אני כבר לא יודעת היכן לקבור את עצמי. רק רוצה להעלם מהמסגרת הזו כבר. ולחשוב שיש לי עוד 3 שנים לא מעודד אותי במיוחד... כל יום מאיימים עליך שיעיפו אותך או ישעו אותך ואני עוד תלמידה מצטיינת מקבלת יחס מכפיר שכזה. אני יודעת שמה שאני עושה הוא לא בסדר אבל אני מרגישה חנוקה. כל יום בשבועיים האחרונים אני נלחמת אם ללכת או לא וכשאני חושבת על הסבל שכרוך בהיותי בביה"ס אני לא מסוגלת לראות את עצמי חווה אותו לכן אני נשארת בבית וזה לא שיש לי דברים יותר טובים לעשות בבית אבל כאן, לפחות אף אחד לא צועק עלי. כולם תופסים שם כזה תחת...אני יודעת שאם היו מלמדים בצורה נורמלית וגם היינו לומדים מזה משהוא הייתי באה. כל השנה באתי כמו שצריך רק עכשיו נגמר לי הדלק
מה עושים?
לקראת סוף השנה אין לימודים. המחנכת יצאה לחופשת לידה והמורים מרשים לעצמם שלא להגיע. כמעט כל יום מתוך 8 שעות נוכח מורה בכיתה 4 שעות מתוך כל זה לא לומדים כלום. אני כותבת עכשיו מפני שאני בבית ואני כבר לא יכולה יותר. רק מחפשת תירוצים מה להגיד לרכז שרוצה כבר לאכול אותי בלי מלח מדוע לא באתי היום. לקראת סוף השנה כולם מזלזלים וכתוצאה מכך פשוט לא לומדים. תקופת המבחנים עברה, התעודות כבר מוכנות למסירה אבל עדיין יש "לימודים". אני כבר לא יכולה יותר להגיע לביה"ס ולהתענות! זה סיוט. מכיוון שאין לי שפה משותפת עם חברי כיתתי אני לבד בנמסגרת בית ספרית ועוד יותר קשה להעביר את הזמן כשאתה לבד. נשארו עוד 9 ימים עד סיום השנה כולל שישי ושבת. אני כבר לא יודעת היכן לקבור את עצמי. רק רוצה להעלם מהמסגרת הזו כבר. ולחשוב שיש לי עוד 3 שנים לא מעודד אותי במיוחד... כל יום מאיימים עליך שיעיפו אותך או ישעו אותך ואני עוד תלמידה מצטיינת מקבלת יחס מכפיר שכזה. אני יודעת שמה שאני עושה הוא לא בסדר אבל אני מרגישה חנוקה. כל יום בשבועיים האחרונים אני נלחמת אם ללכת או לא וכשאני חושבת על הסבל שכרוך בהיותי בביה"ס אני לא מסוגלת לראות את עצמי חווה אותו לכן אני נשארת בבית וזה לא שיש לי דברים יותר טובים לעשות בבית אבל כאן, לפחות אף אחד לא צועק עלי. כולם תופסים שם כזה תחת...אני יודעת שאם היו מלמדים בצורה נורמלית וגם היינו לומדים מזה משהוא הייתי באה. כל השנה באתי כמו שצריך רק עכשיו נגמר לי הדלק