שרוןשלעידו
New member
אני בלחץ...
אני מרשה לעצמי לפתוח הודעה...כי משום מה הפעם אני מטפסת על הקירות עוד הרבה לפני שלב ההמתנה לבדיקת הבטא... היום זה היום העשירי לזריקות (כאשר כשבוע ימים קיבלתי 3 גונלF ולאחר מכן הועברתי ל-3 מנוגון בשל תגובה נמוכה לגונל) שלשום עשיתי מעקב זקיקים ודם והתוצאות הראו רירית של 8.4, שני זקיקים בימין (אחד של 10 ואחד של 13) ושלושה בשמאל (אחד של 10, אחד של 11 ואחד של 12) E-2 525 ופרוגסטרון של 1.6 אז למה אני בלחץ??? 1. כי אני לא מקבלת דיכוי, ופתאום התחילו לי הפרשות מוזרות כמו לפני ביוץ, השחלות דוקרות ומציקות ואני פקעת עצבים וגוש דמעות מהלך... 2. כי עושה לי הרושם שכל העסק של השאיבה וההחזרה הולך ליפול על ערבי חג או חג ואין לי שמץ של מושג מה קורה במקרה כזה ואם יהיה תורן מהדרג המקצועי בבלינסון ולא איזה סטאז'ר מתלמד... *האם מקובל להציע לרופא שלי שיגיע לבצע תמורת תשלום הולם...(אם לא בבלינסון אז אפילו באסותא או במדיקל סנטר)...זאת כמובן בהנחה שהוא לא יחליט לעשות איזשהי גיחה לחו"ל כהרגלו בחגים ובמועדים... 3. כי אף אחד לא מבין אותי וכ-ו-ל-ם מעצבנים אותי: בעלי, אמא שלו, הכלבה החדשה, אחותי שהגיעה עם הילדים לארץ אחרי למעלה מחצי שנה שלא התראינו, התלמידים שלי שכתבו חיבור בבחינת המתכונת על נושא שאין להם שמץ של מושג לגביו... (והרשימה עוד ארוכה) איך נרגעים?... ההורמונים המשתוללים בגוף בשילוב התכונה הזאת סביב חגים וOVER משפחתיות עושה לי קשה...ועצבני יש למישהי קצת עצות להרגעה?! שבתשלום (עם הדגשה על שלום...) שרון
אני מרשה לעצמי לפתוח הודעה...כי משום מה הפעם אני מטפסת על הקירות עוד הרבה לפני שלב ההמתנה לבדיקת הבטא... היום זה היום העשירי לזריקות (כאשר כשבוע ימים קיבלתי 3 גונלF ולאחר מכן הועברתי ל-3 מנוגון בשל תגובה נמוכה לגונל) שלשום עשיתי מעקב זקיקים ודם והתוצאות הראו רירית של 8.4, שני זקיקים בימין (אחד של 10 ואחד של 13) ושלושה בשמאל (אחד של 10, אחד של 11 ואחד של 12) E-2 525 ופרוגסטרון של 1.6 אז למה אני בלחץ??? 1. כי אני לא מקבלת דיכוי, ופתאום התחילו לי הפרשות מוזרות כמו לפני ביוץ, השחלות דוקרות ומציקות ואני פקעת עצבים וגוש דמעות מהלך... 2. כי עושה לי הרושם שכל העסק של השאיבה וההחזרה הולך ליפול על ערבי חג או חג ואין לי שמץ של מושג מה קורה במקרה כזה ואם יהיה תורן מהדרג המקצועי בבלינסון ולא איזה סטאז'ר מתלמד... *האם מקובל להציע לרופא שלי שיגיע לבצע תמורת תשלום הולם...(אם לא בבלינסון אז אפילו באסותא או במדיקל סנטר)...זאת כמובן בהנחה שהוא לא יחליט לעשות איזשהי גיחה לחו"ל כהרגלו בחגים ובמועדים... 3. כי אף אחד לא מבין אותי וכ-ו-ל-ם מעצבנים אותי: בעלי, אמא שלו, הכלבה החדשה, אחותי שהגיעה עם הילדים לארץ אחרי למעלה מחצי שנה שלא התראינו, התלמידים שלי שכתבו חיבור בבחינת המתכונת על נושא שאין להם שמץ של מושג לגביו... (והרשימה עוד ארוכה) איך נרגעים?... ההורמונים המשתוללים בגוף בשילוב התכונה הזאת סביב חגים וOVER משפחתיות עושה לי קשה...ועצבני יש למישהי קצת עצות להרגעה?! שבתשלום (עם הדגשה על שלום...) שרון