אני בלחץ...

[שרוןשלעידו]

אני בלחץ...

אני מרשה לעצמי לפתוח הודעה...כי משום מה הפעם אני מטפסת על הקירות עוד הרבה לפני שלב ההמתנה לבדיקת הבטא... היום זה היום העשירי לזריקות (כאשר כשבוע ימים קיבלתי 3 גונלF ולאחר מכן הועברתי ל-3 מנוגון בשל תגובה נמוכה לגונל) שלשום עשיתי מעקב זקיקים ודם והתוצאות הראו רירית של 8.4, שני זקיקים בימין (אחד של 10 ואחד של 13) ושלושה בשמאל (אחד של 10, אחד של 11 ואחד של 12) E-2 525 ופרוגסטרון של 1.6 אז למה אני בלחץ??? 1. כי אני לא מקבלת דיכוי, ופתאום התחילו לי הפרשות מוזרות כמו לפני ביוץ, השחלות דוקרות ומציקות ואני פקעת עצבים וגוש דמעות מהלך... 2. כי עושה לי הרושם שכל העסק של השאיבה וההחזרה הולך ליפול על ערבי חג או חג ואין לי שמץ של מושג מה קורה במקרה כזה ואם יהיה תורן מהדרג המקצועי בבלינסון ולא איזה סטאז'ר מתלמד... *האם מקובל להציע לרופא שלי שיגיע לבצע תמורת תשלום הולם...(אם לא בבלינסון אז אפילו באסותא או במדיקל סנטר)...זאת כמובן בהנחה שהוא לא יחליט לעשות איזשהי גיחה לחו"ל כהרגלו בחגים ובמועדים... 3. כי אף אחד לא מבין אותי וכ-ו-ל-ם מעצבנים אותי: בעלי, אמא שלו, הכלבה החדשה, אחותי שהגיעה עם הילדים לארץ אחרי למעלה מחצי שנה שלא התראינו, התלמידים שלי שכתבו חיבור בבחינת המתכונת על נושא שאין להם שמץ של מושג לגביו... (והרשימה עוד ארוכה) איך נרגעים?... ההורמונים המשתוללים בגוף בשילוב התכונה הזאת סביב חגים וOVER משפחתיות עושה לי קשה...ועצבני יש למישהי קצת עצות להרגעה?! שבתשלום (עם הדגשה על שלום...) שרון

 

[סנונית 1]

היי שרון של עידו ../images/Emo39.gif

קודם כל להרגע. אני לא מבינה בתוצאות הבדיקות אבל תשאירי את כל הדאגות של מתי ואיך לפגישה עם הרופא בינתיים תני לעצמך מנוחה. אני יודעת שזה קשה אני יום לפני הזרקת הדקא ואני לא אני, אבל בכל זאת בואי נרגע ביחד תמיד יש פתרונות. אני מאמינה שלא היו מתחילים את הטיפול אם לפי החישובים לא היה אפשרי לעשות את השאיבה. אז תנוחי תהני מהשבת ואם לא בא לך על אף אחד כרגע אז קחי ספר או תתכרבלי במיטה. בהצלחה בטיפול.

 

[זקיקית היחידה]

כל כך מבינה אותך

ראשית, אל תיבהלי מההפרשות. כתוב במדריך "פוריות מאלף ועד טף", שכשנוטלים הורמונים (גונל, מנוגון) עשויה להיות הפרשה לפני הביוץ. לא להיבהל, זה קורה וזה עדיין לא ביוץ. בשביל זה את במעקב זקיקים ובדיקות דם. בקשר לחג ולשאיבות/החזרות. אני מציעה שתדברי הערב או מחר בבוקר עם הרופא שלך ותבררי מה האופציות שעומדות בפנייך. ודאי שלא תזרקי חודש טיפולים לפח, ומן הסתם יש אפשרות לבצע את זה בחג בבתי חולים. מאחלת לך חג שמח ושיהיה בהצלחה!

 

[שוגהבייב היחידה]

מכירה את ההרגשה../images/Emo5.gif

של טירוף מערכות ופקעת עצבים. למרות שאיני מבינה דבר וחצי דבר בזריקות (למעט כוריגון...) מקווה שתצליחי עם הרופא ושבכל זאת אולי זה לא יפול על ערב חג. כרגע יורד גשם - גם אני ממליצה לחזור לפוך ולהרגיש קצת חמימות. ההמתנה מאוד קשה (מניסיון ממש ברגעים אלו...) מקווה בשביל כולנו שהיא משתלמת. שבת שלום. מאחלת לך חג שמח ורגוע.

 

[zohee28]

הי שרון

מבינה את ההרגשה שלך ומחבקת אותך מרחוק. ממה שאני יודעת, כאשר הפרוגסטרון הוא מעל ל- 1 מתחילים לתת דיכוי של צאטרוטייד. אני מציעה לך להתקשר למחלקה ולשאול אותם על מדוע לא אמרו לך להתחיל עם דיכוי. בנוגע לשאלתך האם להציע לרופא תשלום עבור השאיבה, אני הייתי עושה את זה. אני לא יודעת אם זה מקובל, אבל בשביל הבריאות הרי עושים הכול... עצות להרגעה אין לי, גם אני פקעת עצבים ואין לי שום יכולת להרגיעה אפילו את עצמי. אני מקווה שתתעודדי ותדבקי במגיפת ההריונות בפורום.

 

[בולה101]

אוי שרוני../images/Emo24.gif

קודם כל הפעלתי צפירת הרגעה. את שומעת?????????? !!!!!!!!!!!!! ועכשיו אחרי שהורדת לחץ תחשבי לאט לאט. לפי מה שכתבת ביום חמישי הזקיק המוביל היה 13. מיום חמישי ועד היום עברו יומיים. זקיק גודל בממוצע 2 מ"מ ביום. כך שהיום הזקיק המוביל שלך הוא בערך 17. בגדול זקיק מבייץ סביב ה - 20. לגבי הפרוגסטרון בטח תיכף יענו לך המומחיות. אני חושבת שהוא עולה לפני הביוץ ואחריו יורד (לא בטוחה). אבל אם נתעלם לרגע ממנו אז זה אומר שאת היום - לדעתי, וזו רק דעתי- די קרובה לביוץ. אני אגיד לך מה אני הייתי עושה במקרה כזה: אחרי שנרגעתי פונה למר"מ /מיון ומתלוננת על כאבים חזקים באזור למטה. יעשו לך שם את כל הבדיקות שצריך. בהמשך לגבי התשלום תתחשבני עם הקופה שלך. ואז לפי התוצאות כמובן שמחר על הבוקר את מתקשרת לרופא במרפאה שלך ודחוף (אם צריך) מגיעה אליו או שומעת מה יש לו להגיד בנדון. אפשרות שנייה היא להתקשר לבי"ח בו את מטופלת לרופא התורן ולהסביר לו את העיניין ואם צריך אפילו להגיע לשם עכשיו לבדיקות - לפחות US שיראה מה המצב שם בפנים. נסי גם לחגוג עם בעלך היום אחרי שחמתך תעלם והכלבה תירגע ועם אחותך אני סומכת עלייך שהיא תבין. כפרה לחץ ועצבים לא יוסיפו. אני מקווה שתבחרי באחת ההצעות שלי ובע"ה תפתיעי אותנו מהר ובקרוב.

 

[פּוֹנְג]

אני יכולה לענות לך בוודאות רק על

שאלה אחת - מקובל לשלם לרופא שלך שיבוא ויעשה לך את השאיבה באופן פרטי. אם הוא יהיה מוכן זה כבר משהו אחר. מקווה שכל החששות שלך הם מהמתח בלבד לא שזה מקל ולא שזה עושה טוב, אבל עדיף שזה יהיה מהמתח ולא מהמציאות. תתקשרי מחר לרופא, יכול להיות שדיכוי אפשר לקבל גם באמצע התהליך. אם אני זוכרת נכון היה כאן מקרה של תמר27 שהייתה הסטרית (קלות

) מתוצאות הבדיקות שלה ודיכוי אחד קטן עשה את שלו.

 

[רוית ב]

גם את בשגעת???../images/Emo24.gif

קודם כל זה מרגיע לשמוע שאני לא היחידה המשוגעת..... אני אתמול עשיתי את הקטע שלי ליד שולחן מלא אורחים של "שבת חתן"... גוש דמעות עצבני וזועם שצם בהפגנתיות אל מול כל האורחים וכל מי שניסה להיות נחמד אליי - קיבל מנה.... הדבר היחיד שיש לי להרגיע - זה שזה עובר.... אני נעזרת בתרופות הומאופטיות להרגעה - וזה עוזר המון בנוסף אני מסתגרת לי ככה עם עצמי - אפילו הבעל שלי למד להסכין עם דלת סגורה בבית בלי להציק...ולתת לי לבכות ולכעוס עם עצמי..עד יעבור זעם. אגב - זה שיש לך את הפרשות זה מהזריקות ולא מהביוץ - ככה זה אל תילחצי - אחרי הכל הבדיקות שלך נורמאליות ומה שמעורער זו הנפש החרדה והמתוחה בשילוב ההורמונים שמטיילים להם בגוף שלנו ומעוררים את השחלות... שולחת לך חיבוקי עידוד - את לא לבד בהרגשה... אולי זה קצת ינחם אותך. ומי שלא יכול להבין את זה - בעיה שלו! העיקר שאת תרגישי יותר טוב.

 

[חגיתלה]

שרוני יקרה../images/Emo24.gif

כל כך מבינה את הלחץ שלך.

ההורמונים האלו ממאיסים עלינו גם את היקרים לנו מכל במיוחד אם הם מגלים חוסר הבנה ל

. אבל שרוני - בדיוק בשביל זה אנחנו כאן.

אנחנו אוהבות אותך גם כשאת בקריז.

אז עלינו תוציאי את הקריז ועד שתגיעי למשפוחה - תהיי רגועה.

המון המון בהצלחה!!!

 

[דגיגהובעלה היחידה]

היי שרון , קודם כל תירגעי באמת...

יש לך תירוץ ענקי להיות עם מצבי רוח ושכולם מעצבנים זה בסדר ולגיטמי. תחשבי שיש בנות שעצבניות ועם מצבי רוח עם ביצית אחת בחודש ולך יש הרבה יותר אז מותר לך להיות עצבנית הרבה יותר.

אז ככה לגבי הדקירות...לי היו כאבים כאלה כי אנחנו מקבלות הורמונים ודי הרבה והביציות גדולות ונדחסות מה שיוצר לחץ על השחלה. אני מאמינה שאת במעקב ולפי הפרוגסטרון שלך עוד לא בייצת ובטח גם לא ראו נוזל בדוגלס. הרופא שלך בטוח מספיק מיומן למצוא את העיתוי המתאים לשאיבה. תיראי החגים שאת אומרת זה בדיוק יומיים כי בערבי חג עובדים כרגיל אז אין לך יותר מדי מה לדאוג. ומקסימום כן מוסיפים דכא כדי לעכב א ת הביוץ...אבל שלא יטריד אותך. אל תשכחי אף פעם שכולנו פה מבינות אותך הכי בעולם ואנחנו כאן. אז המון בהצלחה מחזיקה אצבעות. ואם יש שאלות אז חופשי.

 

[zohee28]

האם כשהפרוגסטרון מעל ל- 1

לא מתחילים לתת דיכוי?

 

[דגיגהובעלה היחידה]

לא בהכרח תלוי בעוד גורמים כמו:

נוזל בדוגלס וכו'.

 

[תקווה לנצח]

היי שרון ../images/Emo141.gif

קראתי את ההודעה שלך עם חיוך קטן (ואני חלילה לא לועגת לרגשות שלך), פשוט בדיוק אותו הדבר אני עברתי לא מזמן. הרגשתי שאני פשוט משתגעת מרוב שכל הזמן רק רציתי לבכות מלחץ, עצבים, עצבות ועוד. כל הרגשות שקיימים הציפו אותי ופשוט כל הזמן כעסתי. זה הכי טבעי בעולם להרגיש ככה. תחשבי מה את עוברת, כמה זה קשה פיזית ונפשית

, ואז אולי תרשי לעצמך להרגיש את מה שאת מרגישה. שולחת לך חיבוק ענק

ומקווה שכל הרגשות האלו יעברו לך במהרה. בינתיים, אנחנו כאן כדי שתפרקי את כל העצבים שלך, הכעסים והרגשות הכל כך מוקצנים

. שהיה לך ולמשפחתך חג פסח שמח

, יום נפלא ושבוע מקסים

 

[Big Mama 1]

שרוני ../images/Emo24.gif

מחבקת אותך חיבוק גדול ומועךךךךךךךך...... אני מכירה אותך מספיק כדי לדעת ששום דבר לא ירגיע אותך רק כשהכל יסתדר

. אני סומכת עלייך שאת תצליחי לתמרן בין הכל ולהצליח להגיע גם לשאיבה ולהחזרה, גם לחגוג ולהנות עם כל המשפחה וגם לבדוק עבודות של התלמידים והכי חשוב - לחנך את הכלבה!

, ואת כל זה תעברי כמו גדולה. קטן עלייך. מחזיקה לך אצבעות לקצת שקט ושלווה. חג שמח

 

[שרוןשלעידו]

../images/Emo124.gifמעדכנת...(קצת ארוך כהרגלי)

יקירותיי ימים קשים עוברים על כוחותינו... באמת...כל הזמן נראה לי שהנה מגיעים לקצה גבול היכולת שלי...ומסתבר, שאני מצליחה לשרוד על אף הכל. אז זהו שאחרי הלחץ הנוראי של אתמול והפחד מהביוץ שיתפספס החלטתי לעשות "חייינדעלך" לבעלול

ו...לזנק למיטה לקיים את המצווה (זה מדהים אותי כל פעם מחדש מה אני מסוגלת לעשות בשביל המטרה...) הבעלול בטוח שירדתי מהפסים

... כל היום אני כעוסה וקרה, ובשניות (בעיקר אחרי המסר ששלחה לי בולה השובבה) הופכת לחתולה מפתה

... כמו שאומרים, נפלאות ההורמונים... היום בנות, הגעתי לרופא לאחר בדיקת זקיקים שהראתה שיש לחכות עוד יום-יומיים להבשלה (ישרירית בגודל 10, שני זקיקים בגודל 16, אחד 15, אחד 14 שלושה בגודל 13 שניים 12 וכן הלאה) לגבי הדיכוי-הוא בעצמו קצת נבהל מכך שלא נתן והורה לקחת צטרוייד, אבל כשהגיעו תוצאות הדם (פרוגסטרון 2.2) החליט כנראה שזה בכל זאת בסדר ואין צורך בדיכוי. אז תצא השאיבה בחג או לא תצא

...(זאת השאלה הגדולה) לפי מה שנראה לי נצליח לעבור את החג בשלום...(מקווה רק שמרוב אוכל לא ישאבו לי בטעות כופתאות גפילטע פיש

) אני עוד אמשיך ואעדכן...אקטר ואתבכיין

אוהבתכן

ו...תודה על הכל! שרון

 

[Big Mama 1]

אם יהיה לך בן ...... ../images/Emo8.gif

תקראי לו קנייד'לה

 

[שרוןשלעידו]

../images/Emo132.gifנשמע חנון...

... מה דעתך על...ח'ריימה?

(שיהיה גזעי) שרון

 

[חגיתלה]

../images/Emo6.gif../images/Emo6.gif

מה עם גפילטע?

 

[דנה אא]

פסח, אביב, ניסן , דרור,ניצן

ובת- שמחה, ניסנית, דרורה, דרורית , אביבית, ניצנית ו... חרוסת- מה יש , זה לפחות מתוק

 

[בולה101]

שרוני- גאה בך../images/Emo70.gif