אני בדילמה מוסרית

מארה

New member
אני בדילמה מוסרית

האמת בדרך כלל השתדלתי לא להיתעסק באופן מודע עם אנשים (אני יודעת שזה נישמע רע... אמ.. במאגיה, אם תהיתם...) אבל נפגעתי ממישהו מאוד ותהיתי אם כדי לי לחכות לראות אם הכעס ישכך. בכל מקרה לא היתכוונתי לפגוע בו או משהו, רק לגרום לו להבין שהוא פגע בי(להפנים את זה, שיחה לא עבדה).אני די נירתעת מזה ואני פשוט מפחדת להתחיל משהו שאני עדיין לא בטוחה במוסריות שלו.איפה עוברים הקוים האדומים? אני מדגישה : אני לא רוצה לפגוע בו או משהו...
 

BellaDona

New member
דילמה מוסרית

טוב לפני כל אני רוצה להרגיעה אותך,רגשות הכעס שלך לא יובילו לפגיעה מאגית. למאגיה יש צורך הרבה יותר מורכב מרגש אפילו עז. מותר לכעוס, ולבטא זאת בצורה ברורה (לא אלימה,כמובן), איך אפשר לחיות אחרת, אנו לא מלאכים, כי בני אדם. שחררי את הכעס זה בריא, הרבה יותר מאשר לשמור טינה, הטינה הופכת לרעל שיזיק לך בסופו של דבר, תתעמתי עם האדם שהכאיב לך, הסבירי את כאבך את פגיעתך, הכרת רגש עז, זה חלק חשוב גם באמונה הפגאנית / וויקנית/ מאגית
 

מארה

New member
הכר את עצמך...

ואני מכירה את עצמי, ואני יודעת שזה שונה כשאתה מודע ליכולות שלך, ומאמין בהן. זה לא שאני אומרת לעצמי אוי, עכשיו אמרתי הלוואי שהוא ימות כפליטת פה ואז הוא ימות. לא. אני יודעת שתימרון המציאות זה עניין של תפיסה. ואם אני ארצה את זה מספיק, זה יקרה. אני פשוט לא יודעת אם לרסן את זה או לעודד את זה. הבן אדם הזה יצא מחיי נכון להרגע, אבל, הכבוד עדיין פגוע. זאת הפעם הראשונה שהרגשתי שאני מתמודדת עם שאלה כזאת. בדרך כלל הרצונות שלי, והגבולות, מאד ברורים.
 
למעלה