אני בבעיה.

[החצילה מארץ גוץ]

אני בבעיה.

בת 15, בערך. אני חיה בחברה דתית. זה אומר בעצם הכל. האמת שאני כבר מעבר לשלב של להתלבט. אני יודעת מה אני, והשלמתי עם זה מזמן, אבל... המשפחה, והחברות, והכל. אין לי מושג מה לעשות. הרבה זמן לקח לי עד שאספתי אומץ כדי לכתוב כאן, אבל אתם נראים לי חבר'ה נחמדים.... אוף. לא יודעת. אני מרגישה רע לשפוך ככה את עצמי בפני אנשים שלא מכירים אותי, אבל אתם בטח הייתם במצב הזה, ואולי יכולים לעזור לי.

 

[ילד הצל]

../images/Emo201.gifאני יודע בדיוק על מה את מדברת

אני גם מגיע מחברה דתית וגם אני הייתי בסרטים לא נורמלים על זה שידעו עליי... את פשוט צריכה לתת לזמן לעשות את שלו...ברגע שתרגישי מוכנה את אולי תצאי מהארון אבל כרגע זה לא משנה לך כי את חיה עם ההורים ואת עדין קטינה וחבל שסתם תיכנסי איתם למריבות מיותרות...היום אני עדיין חי בסביבה דתית וכולם יודעים עלי ואין לרובם בעיה...את פשוט צריכה לעשות את זה מתי שתרגישי מוכנה...בנוגע לחברות שלך- יש מצב שתידלקי על אחת מהן אומשו בסגנון אבל עצה שלי-בלי להוציא מיילה...אחר כך זה חוזר כמו בומרנג וחבל... מקווה שאיפשהו הצלחתי לעזור

 

[James Hammerton]

לא הצלחתי אבל להבין

אם סיפרת להם עדיין או לא... ואם כולם לדעתך יגיבו רע. אני יודע שעוד יש דרך ארוכה, אבל כבר היום אפשר למצוא אנשים חובשי כיפה שהם גיי פרנדלים (או הומואים בעצמם), או כאלה שזה לא כ"כ מפריע להם. איך את חושבת שהם יגיבו? (אם לא סיפרת עדיין). יש מישהו או מישהי שלדעתך יקבל או תקבל את זה טוב יחסית?

 

[gooligay]

דעתי...

את סה"כ בת 15, אני יודע שזה לא נחמד ואני לא אמור להגיד את זה אבל זה גם מאוד נכון ואומר הרבה. לפני כמה שנים גילית שיש לך אוריינטיה מינית שונה ועכשיו את מקבלת את זה ושלמה עם זה, אבל באמת את כל כך צעירה. כשאני יצאתי מהארון בגיל 15 וחצי ההורים אמרו לי שמודקם מדי בשביל לדעת ושאני סתם מתקבע על זה ולמרות שעברו כבר 9 חודשים אין הרבה שינוי והם חושבים שהחלטתי את זה ואני לא מוכן לנסות שום דבר אחר, הם חושבים שזו סוג של אופנה ואני מחפש תשומת לב אז כך אני מקבל את זה. את חיה במשפחה דתית וכמו שאת אומרת זה באמת אומר הכל. קחי את הזמן את לא חייבת דין וחשבון לאף אחד את לא חייבת ואני אפילו לא ממליץ על יציאה מהארון כל כך מוקדמת. זה לא מונע ממך להכיר אנשים שבקטע ואולי אף יותר מזה אבל תני לעצמך להתבשל וכשתגיעי לזמן שבאמת תוכלי להתמודד עם העניין (שיכול להוביל גם להעפה מהבית) רק אז תעשי זאת.

 

[eliormagick]

תקשיבי חמודה

היי בתור מישהו שגם בא מחברה דתית וממשפחה דתית מאוד וסגורה עם דעות ישנות והומפוביות אני חושב שיש רק שני דרכים במצבים האלה: או לצאת מהארון להגיד באמת מי שאת להילחם על הזכויות שלך ולהיות מודעת לזה שיש מצב שיעיפו אותך מהבית יתעללו בך יפגעו בך ויתכחשו לך או דרך שניה שהיא לחיות את החיים שלך בשקט בצורה קצת יותר שקטה שזה פחות ליחצן את עצמך את מי שאת את הנטיות שלך לחיות ב"סודיות" מבלי שאף אחד ידע עם מי את יוצאת או לאן את יוצאת או עם איזה סוג אנשים את יוצאת. סך הכל תעשי את השיכולים שנראים לך... האם שווה לך כרגע להפסיד את המשפחה (זה לא מחייב שתפסידי פשוט בדרך כלל במשפחות דתיות זה מה שקורה) ושהם ינתקו את הקשר איתך והחברות והסביבה כי בסך הכל את רק בת 15... את צריכה אותם בשביל לשרוד ובשביל לחיות חיים "נורמלים" גם אם זה במחיר של להיות בארון... בסופו של דבר את צריכה לעשות את החשובים שלך ולהחליט מה הכי נכון לך כרגע בשלב שאת נמצאת בו