בית קברות אחד גדול
New member
אני באמת אוהבת אותך
אני מקווה שאת לא באמת יודעת כמה אני אוהבת אותך אני לא רוצה שזה יפחיד אותך לדעת שאדם מסוגל לאהוב בצורה כזאת לא רוצה שזה יפחיד אותך לדעת שלא רחוק ממך מחכה לך מישהי כמו שאת לא מתארת מישהי שאיבדה תקווה בתשעים ותשע אחוז ולא מצליחה להרפות בשום צורה אני בספק אם זה יכאיב לך לשמוע על מה שזה גרם לי בכל החודשים האחרונים על הדרך שעשיתי בשביל להגיע קרוב אלייך ועל מה שאני מסוגלת בכלל לתת לך מבלי לבקש בחזרה, על הרצון שלי לשרת אותך באמת ולגרום לך אושר כי אני אוהבת אותך על הפחדים שלי כל יום וכל דקה אם את מסתדרת, אם טוב לך, אם חם לך מדי, אם קר לך מדי, אם את מפחדת לבד, אם הולך לך בלימודים הקשים האלה, אם יש לך חברים, אם טוב לך עם המשפחה שלך, אם את ישנה טוב בלילה, אם יש לך אוכל שאת אוהבת לאכול, אם משעמם לך לגור לבד.. לפעמים שאת אומרת לי "אני גרה לבד", אני מרגישה שאני ממש רוצה להציע את עצמי לגור איתך, וככה לא תגורי לבד יותר. את לא ילדה קטנה ואת תמיד נראית לי כאחת שעושה הכל לבד בצורה אחראית, אבל אני תמיד דואגת לך כי אחרי הכל גם האנשים החזקים הם בני אדם, ולאף אחד לא באמת קל... זה לא נעים בכלל לנצור את הפה שלי בדיוק בשניה שהלב שלי מתהפך ממך בפעם האלף ועוד יותר לא נעים לדעת שהרגש שלי לשווא, שהסבל שלי לשווא, שהשירים לשווא, שהמוזיקה לשווא, שהמילים לשווא, שהדמעות לשווא, שהחלומות לשווא... כי את אף פעם לא תהיי פה, וזה באמת באמת מדכא לדעת שזה כמו סם – הורג,ממכר וחסר טעם. צריך לצאת מזה כמה שיותר מהר. אם הייתי יכולה לנתק אותך מהחיים שלי מבלי להרגיש את ההרגשה האיומה רק מהמחשבה, אולי הייתי עושה את זה, אבל עד אז זה גדול עלי רק במחשבה ואני לא בטוחה שאני אוכל לשרוד דבר כזה... תמיד אני חושבת על "השיחה האחרונה", ומרגישה מן נפילה בכל הגוף, כאילו אני חייבת למות לפני כן. אין לי סיכוי לראות את החיים בלעדייך. ואת אין לך שום דבר להפסיד, למה את שוללת את זה בצורה כל כך נחרצת? כי את בת ואני בת? אז מה. את בנאדם ואני בנאדם, וגם לך יש לב ורגש וגם לי יש לב ורגש. יש אנשים שהרגש דפק אותם לנצח כנראה.. אז אני אמשיך לחכות לך לנצח, בתקווה שאם יש עולם הבא אז שם ניפגש. באמת אוהבת אותך
אני מקווה שאת לא באמת יודעת כמה אני אוהבת אותך אני לא רוצה שזה יפחיד אותך לדעת שאדם מסוגל לאהוב בצורה כזאת לא רוצה שזה יפחיד אותך לדעת שלא רחוק ממך מחכה לך מישהי כמו שאת לא מתארת מישהי שאיבדה תקווה בתשעים ותשע אחוז ולא מצליחה להרפות בשום צורה אני בספק אם זה יכאיב לך לשמוע על מה שזה גרם לי בכל החודשים האחרונים על הדרך שעשיתי בשביל להגיע קרוב אלייך ועל מה שאני מסוגלת בכלל לתת לך מבלי לבקש בחזרה, על הרצון שלי לשרת אותך באמת ולגרום לך אושר כי אני אוהבת אותך על הפחדים שלי כל יום וכל דקה אם את מסתדרת, אם טוב לך, אם חם לך מדי, אם קר לך מדי, אם את מפחדת לבד, אם הולך לך בלימודים הקשים האלה, אם יש לך חברים, אם טוב לך עם המשפחה שלך, אם את ישנה טוב בלילה, אם יש לך אוכל שאת אוהבת לאכול, אם משעמם לך לגור לבד.. לפעמים שאת אומרת לי "אני גרה לבד", אני מרגישה שאני ממש רוצה להציע את עצמי לגור איתך, וככה לא תגורי לבד יותר. את לא ילדה קטנה ואת תמיד נראית לי כאחת שעושה הכל לבד בצורה אחראית, אבל אני תמיד דואגת לך כי אחרי הכל גם האנשים החזקים הם בני אדם, ולאף אחד לא באמת קל... זה לא נעים בכלל לנצור את הפה שלי בדיוק בשניה שהלב שלי מתהפך ממך בפעם האלף ועוד יותר לא נעים לדעת שהרגש שלי לשווא, שהסבל שלי לשווא, שהשירים לשווא, שהמוזיקה לשווא, שהמילים לשווא, שהדמעות לשווא, שהחלומות לשווא... כי את אף פעם לא תהיי פה, וזה באמת באמת מדכא לדעת שזה כמו סם – הורג,ממכר וחסר טעם. צריך לצאת מזה כמה שיותר מהר. אם הייתי יכולה לנתק אותך מהחיים שלי מבלי להרגיש את ההרגשה האיומה רק מהמחשבה, אולי הייתי עושה את זה, אבל עד אז זה גדול עלי רק במחשבה ואני לא בטוחה שאני אוכל לשרוד דבר כזה... תמיד אני חושבת על "השיחה האחרונה", ומרגישה מן נפילה בכל הגוף, כאילו אני חייבת למות לפני כן. אין לי סיכוי לראות את החיים בלעדייך. ואת אין לך שום דבר להפסיד, למה את שוללת את זה בצורה כל כך נחרצת? כי את בת ואני בת? אז מה. את בנאדם ואני בנאדם, וגם לך יש לב ורגש וגם לי יש לב ורגש. יש אנשים שהרגש דפק אותם לנצח כנראה.. אז אני אמשיך לחכות לך לנצח, בתקווה שאם יש עולם הבא אז שם ניפגש. באמת אוהבת אותך
