אני אמשיך את הדיון פה....
ושיהיה יותר קל, אני אכתוב את ההודעה של זיפ. "אני אומנם לא גיבשתי דעה מוחלטת לגבי כל מה שאמרת.... אך "העצמי" הנפרד, האגואיסטי, האנוכי וכו הוא לא "נפרד". הוא אנחנו. כשמנסים להתגבר עליו זה הכל תלוי בהבנה שלנו לגבי הצורך באנוכיות וכו. כשאנחנו מוותרים על האנוכיות לחלוטין (שזה נובע מההבנה לכך) אנחנו מוותרים על האנוכיות! זהו! כל מה שנדרש זה ההבנה לפי דעתי... למה סובלים? למה יש סבל? יש מספיק הסברים. יש שאומרים שהכל בראש. יש שאומרים כי אנשים אנוכיים עומדים בדרכנו. אישית, האנוכיות שלנו נובעות מההבנה שלנו והתפישה שלנו ולכן אנו יכולים לגום לה להעלם בהבנה בלבד. ואולי ה"אלה" למעלה רוצים שבדרך שלך להארה תעזור לעוד כמה אנשים בדרך אז יש קצת סבל. אולי זה מבחן. הכל תלוי בתפישה שלך. ושאלה לי אלייך, אתה בפורום אחד כותב שצמחונות זה טוב ואז בפורום מאגיה יורד אליי שאני צמחוני? (או שזאת הייתה בדיחה) אבל אין ספק שזה לא תרם. קשה לי קצת לחשוב עכשיו על דברים אחרים חוץ מלוואים דגשים תנועות וכו בגלל שכבר שבוע אני יושב לומד וחורש על החומר בלשון כי המבחן ביום ראשון... מקווה שעזרתי *אשד חוזר לנתח משפטים ולשחזר תופעות)" אממממממ....האנוכי זה באמת אנחנו! רק שאנחנו, בחרנו להתעלם מהרוח האוניברסלית, ולחיות חיים אנוכיים. אנשים אנוכיים עומדים בדרכנו...זה נכון, זאת לא תפיסה מוטעת, אבל אנחנו לא יכולים להתחמק מהאנוכיות שלנו רק בגלל שנהיה מודעים אליה! כמו שנהינו אנוכיים, ככה אנחנו צריכיםמ לחזור להיות לא אנוכיים. לאהוב אהבה לא אנוכית, עוונה וקראפ כזה... אבל הדרך קשה, יש המון דרכים, אבל כולן מובילות לאותו מקום. לפסגת ההר, שהוא ההארה. אהההההההה...הבנתי עכשיו!!! אתה חושב שבגלל שאומרים העצמי הנפרד זה משהו שלא קשור אלינו!!! לא לא לא....בעצמי הנפרד, הוא האנוכיות שפיתחנו, שגורמת לנו להאמין, שאנחנו שונים מכל האנשים האחרים, לכן יש לנו רגושת קנאה, שנאה , תועבה, וכל אלה, שהן תופעות לוואי של האנוכיות. ואתה לא יכול לעזור לאנשים בדרך ממש ממש נאורה, אלא אם כן קיבלת הארה...אז זה לא נכון.. אנחנו לא מעלימים את הסבל שלנו בהבנה!!! לתת מודע שלנו יש כח מוגבל... אפילו אם תאמר לעצמך, עשרות פעמים ביום, במשך כל יום, עד סוף חייך, שאין כזה דבר סבל, זה לא יקרה!!! זה לא יעבוד!!! לשנות את האוכלוסיה שהיא 99% אנשים אנוכיים? זאת כבר הגזמה.. חברי המלומד (אשד....זוכר שהייתי המום שקיבלתי אי מייל? זה האיש...) אמר, שאם נחיה יום אחד, בלי לחשוב על מה יקרה בעתיד, או מה שהיה בעבר, אנחנו בסוף היום נקבל הארה, פשוטו במשמעו. הקטע הוא לחיות את הרגע... אתם מכירים את הסיפור עם הבנק?! אפ לא, אז אספר לכם... תדמיינו שיש לכם בנק, שמזכה את חשבונכם בסכום של 86,400 ש"ח מדי בוקר. אין אפשרות לצבור כסף בחשבון. יתרת הסכום שלא ניצלתם במשך היום, מתאפסת כל לילה בחצות. מה תעשו? תוציאו כל אגורה, כמובן. לכל אחד מאיתנו, חשבון בנק כזה. קוראים לו הזמן. כל בוקר, אנו מקבלים 86,400 שניות. כל לילה הן מתאפסות, כאשר כל הזמן שלא ניצלנו, אובד. אין אפשרות לצבור זמן. אין אפשרות להשתמש ביותר. כל יום עומד לרשותנו אותו סכום. בכל לילה נעלמת שארית הסכום. אם לא השכלנו להשתמש ביתרה היומית, אין אפשרות לחזור אחורה. אין גם אפשרות להשתמש בזמן על חשבון "מחר". אנחנו חייבים לנצל את ההווה על מנת להפיק את המרב בבריאות, אושר והצלחה. השעון מתקתק, עשו זאת היום. זכרו. הזמן אינו מחכה לאף אחד. האתמול הוא הסטוריה, המחר הוא מסתורי, היום הוא מתנה, לכן הוא נקרא הווה (present) נצלו אותו בחוכמה. יפה נכון?
ושיהיה יותר קל, אני אכתוב את ההודעה של זיפ. "אני אומנם לא גיבשתי דעה מוחלטת לגבי כל מה שאמרת.... אך "העצמי" הנפרד, האגואיסטי, האנוכי וכו הוא לא "נפרד". הוא אנחנו. כשמנסים להתגבר עליו זה הכל תלוי בהבנה שלנו לגבי הצורך באנוכיות וכו. כשאנחנו מוותרים על האנוכיות לחלוטין (שזה נובע מההבנה לכך) אנחנו מוותרים על האנוכיות! זהו! כל מה שנדרש זה ההבנה לפי דעתי... למה סובלים? למה יש סבל? יש מספיק הסברים. יש שאומרים שהכל בראש. יש שאומרים כי אנשים אנוכיים עומדים בדרכנו. אישית, האנוכיות שלנו נובעות מההבנה שלנו והתפישה שלנו ולכן אנו יכולים לגום לה להעלם בהבנה בלבד. ואולי ה"אלה" למעלה רוצים שבדרך שלך להארה תעזור לעוד כמה אנשים בדרך אז יש קצת סבל. אולי זה מבחן. הכל תלוי בתפישה שלך. ושאלה לי אלייך, אתה בפורום אחד כותב שצמחונות זה טוב ואז בפורום מאגיה יורד אליי שאני צמחוני? (או שזאת הייתה בדיחה) אבל אין ספק שזה לא תרם. קשה לי קצת לחשוב עכשיו על דברים אחרים חוץ מלוואים דגשים תנועות וכו בגלל שכבר שבוע אני יושב לומד וחורש על החומר בלשון כי המבחן ביום ראשון... מקווה שעזרתי *אשד חוזר לנתח משפטים ולשחזר תופעות)" אממממממ....האנוכי זה באמת אנחנו! רק שאנחנו, בחרנו להתעלם מהרוח האוניברסלית, ולחיות חיים אנוכיים. אנשים אנוכיים עומדים בדרכנו...זה נכון, זאת לא תפיסה מוטעת, אבל אנחנו לא יכולים להתחמק מהאנוכיות שלנו רק בגלל שנהיה מודעים אליה! כמו שנהינו אנוכיים, ככה אנחנו צריכיםמ לחזור להיות לא אנוכיים. לאהוב אהבה לא אנוכית, עוונה וקראפ כזה... אבל הדרך קשה, יש המון דרכים, אבל כולן מובילות לאותו מקום. לפסגת ההר, שהוא ההארה. אהההההההה...הבנתי עכשיו!!! אתה חושב שבגלל שאומרים העצמי הנפרד זה משהו שלא קשור אלינו!!! לא לא לא....בעצמי הנפרד, הוא האנוכיות שפיתחנו, שגורמת לנו להאמין, שאנחנו שונים מכל האנשים האחרים, לכן יש לנו רגושת קנאה, שנאה , תועבה, וכל אלה, שהן תופעות לוואי של האנוכיות. ואתה לא יכול לעזור לאנשים בדרך ממש ממש נאורה, אלא אם כן קיבלת הארה...אז זה לא נכון.. אנחנו לא מעלימים את הסבל שלנו בהבנה!!! לתת מודע שלנו יש כח מוגבל... אפילו אם תאמר לעצמך, עשרות פעמים ביום, במשך כל יום, עד סוף חייך, שאין כזה דבר סבל, זה לא יקרה!!! זה לא יעבוד!!! לשנות את האוכלוסיה שהיא 99% אנשים אנוכיים? זאת כבר הגזמה.. חברי המלומד (אשד....זוכר שהייתי המום שקיבלתי אי מייל? זה האיש...) אמר, שאם נחיה יום אחד, בלי לחשוב על מה יקרה בעתיד, או מה שהיה בעבר, אנחנו בסוף היום נקבל הארה, פשוטו במשמעו. הקטע הוא לחיות את הרגע... אתם מכירים את הסיפור עם הבנק?! אפ לא, אז אספר לכם... תדמיינו שיש לכם בנק, שמזכה את חשבונכם בסכום של 86,400 ש"ח מדי בוקר. אין אפשרות לצבור כסף בחשבון. יתרת הסכום שלא ניצלתם במשך היום, מתאפסת כל לילה בחצות. מה תעשו? תוציאו כל אגורה, כמובן. לכל אחד מאיתנו, חשבון בנק כזה. קוראים לו הזמן. כל בוקר, אנו מקבלים 86,400 שניות. כל לילה הן מתאפסות, כאשר כל הזמן שלא ניצלנו, אובד. אין אפשרות לצבור זמן. אין אפשרות להשתמש ביותר. כל יום עומד לרשותנו אותו סכום. בכל לילה נעלמת שארית הסכום. אם לא השכלנו להשתמש ביתרה היומית, אין אפשרות לחזור אחורה. אין גם אפשרות להשתמש בזמן על חשבון "מחר". אנחנו חייבים לנצל את ההווה על מנת להפיק את המרב בבריאות, אושר והצלחה. השעון מתקתק, עשו זאת היום. זכרו. הזמן אינו מחכה לאף אחד. האתמול הוא הסטוריה, המחר הוא מסתורי, היום הוא מתנה, לכן הוא נקרא הווה (present) נצלו אותו בחוכמה. יפה נכון?