ואני ממשיכה
"הגבר לא יכול להחליט על הפלה אז מה את מתממת?" הגבר אכן לא יכול להחליט על הפלה. מרגע שנוצר הריון, והוא מתקיים בגופה של האשה, האשה היא היחידה שיכולה להחליט על הפסקתו. במדינתנו הנאורה, האשה איננה יכולה לקבל החלטה בנושא בעצמה, אמנם, והמדינה עצמה נדרשת לשאלת הפסקת ההריון. בנוסף, קיימים שיקולים מוסריים, שנראה שלך אין כל נגיעה בהם. כך או כך, הגבר איננו יכול לבחור בהפסקתו של הריון, אבל יכול וצריך לדאוג למנוע את ההריון, אם זה איננו רצוי בעיניו. ההתממות כאן היא שלך. "מה המשחק הטפשי הזה בחיים של אחרים?" המשחק איננו טפשי, ולא ברור לי למה, באמת, לשחק בחיים של אחרים. אינך מעוניין בתינוק? דאג שלא יהיה לך תינוק. לעולם אל תשחק בחייהם של ילדים, ואל תעשה ילדים אם אתה לא רוצה או לא מסוגל להיות אחראי להם, בכל דרך, מאוחר יותר. "כיצד את מצדיקה התנהגות נבזית כזו?" להתנהגות חסרת אחריות של יחסי מין ללא התחשבות בתוצאות האפשריות אין כל הצדקה. אדם בוגר צריך לקחת אחריות על מעשיו, ואדם שאיננו מוכן לטפל בילדיו אכן נבזי. מאד. "אשה שגונבת זרע לא נחשבת כרמאית, והחוק לא מכיר ברמאות כזו" סוף סוף הגעת לעניין עצמו. הרבה התלהמות קדמה לזה, אבל עכשיו, שאנחנו סוף סוף כאן, בוא נפרק את המושג הזה "גניבת זרע". מה בדיוק עושה אשה ש"גונבת זרע"? כמו שכבר כתבו כאן, קיימות כמה אפשרויות: אפשרות ראשונה - לשאלתו של גבר אם היא מוגנת, עונה האשה שאכן, היא מוגנת בפני הריון. בדיעבד מסתבר, שנכנסה להריון למרות זאת. יתכן שההגנה שבה השתמשה נכשלה (אם בגלל הסיכויים לכניסה להריון למרות אמצעי המניעה שאותו בחרה, ואם בגלל שימוש לא נכון באמצעי). לא היתה רמיה מצד האשה, כי אם סיכון שנלקח במשותף על ידי האשה והגבר. כמובן, שהאחריות למעשה ולתוצאותיו מוטלת על שני בני הזוג. אפשרות שניה - לשאלתו של הגבר אם היא מוגנת, עונה האשה שאיננה מוגנת אבל "יהיה בסדר". גבר שאיננו מפעיל את תאיו האפורים במצב כזה הוא אידיוט. אידיוטים אינם פתורים מהאחריות למעשיהם. מה לעשות. אפשרות שלישית - הגבר איננו טורח לברר מה מצב ההגנה כנגד הריון, ומניח, משער, וכולי (ממש כמו שכתבתי לעיל), ש"יהיה בסדר". שוב מדובר באידיוט, והפעם, הוא גם לא מנסה לכסות על חוסר האחריות שלו במס שפתיים. אפשרות רביעית, וכאן יכול להכנס עניין הרמיה - גבר מברר עם אשה אם היא מוגנת כנגד הריון. האשה, בכוונת מכוון, משיבה שהיא מוגנת למרות שהיא יודעת שאיננה מוגנת, מתוך מטרה להכנס להריון. כאן האשה עושה עבירה של הונאה, שבלי קשר לתוצאותיה, אסורה על פי החוק, לפחות למיטב ידיעתי, פשוט משום שאסור לרמות. האשה אחראית למעשה ההונאה. לעניין הילד שנוצר באקט - אי אפשר להטיל עליו את האחריות למעשה. כלומר, אבי הילד נשאר אבי הילד, ואחריותו כלפי הילד בעינה עומדת. מול האשה, לעומת זאת, יוכל, שוב, עד כמה שאני מבינה, לנקוט בהליכים בתביעה של הונאה, (פלילית או אזרחית). כמובן, שעדיין יצטרך להוכיח שאכן רימתה אותו האשה, וכמובן, שלעניין ההריון, עדיין יכול היה לקחת על עצמו את האחריות, ולהשתמש בקונדום. ברמה המוסרית, כמובן שאשה שנוהגת כך היא לא רק רמאית על פי חוק, אלא גם עושה מעשה לא מוסרי. גם האפשרות הזו יכולה להתפצל לכמה אפשרויות משנה - במצב שבו האב מעוניין להיות הורה לילד, אף שנולד מתוך הונאה, זכויותיו על פי חוק נשמרות. במצב שבו המישור היחיד שעולה לדיון הוא המישור הכלכלי - נשמרות חובותיו כלפי הילד. באופן מצער, אין חובות נוספות של הורה כלפי ילדו, מלבד החובות הכלכליות, שאחרת, גם אלה היו מוטלות על אבות, כמו על אמהות. אם האפשרות הרביעית הזו היא היחידה שאליה אתה מתייחס, הרי שאכן, קיים כאן אלמנט של רמיה. מי שמקבל את הפרס הכלכלי על מעשה הרמיה איננה האשה, אלא הילד שנולד, כך שההשוואה לגניבה בסופר, שאתה מביא בהמשך (אין לי כח להמשיך עם האחד אחד, צר לי), איננה רלוונטית - אם אדם גונב בסופר ככר לחם, הוא איננו הופך להורה שלה, מצד אחד, ועל פי ההשוואה שלך - הסופר אמור היה לטפל בככר הלחם, ולא לפצות את הגנב. מצחיק? לא משהו. מאחר שנשבר לי, אני לא אספר לך מה דעתי על הכללות באופן כללי, על סגנון כתיבה וולגרי, ועל אינטילגנציה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהודעותיך, וכן, אמנע מלכנות אותך בכינויים כאלה ואחרים, למרות שאין לי שום חיבה למצב שבו מכנים אותי "אתן" או טוענים שאני לוחמנית, כביטוי גנאי. על ההשוואה בין גניבת זרע כאונס כספי ובין אונס פיזי אני מרגישה בכל זאת צורך להגיב, ובמקום לאחל לך שתחווה אונס פיזי לפני שאתה מעיז להביע דעה אווילית כזו בעניינו, אני אאחל לך שפעם, בהזדמנות, תחווה רגע של הבנה, אמפתיה או רגישות. אני חושבת שיסורי המצפון שלך אז, יהיו עונש מספיק לגמרי. ועד שהרגע הזה יבוא, למה שלא תנסה לקרוא, להבין, ולהגיב לתשובות שאתה מקבל, במקום לדקלם בצורה חוזרת מנטרה נטולת כוון - בכך תוכיח שאתה מסוגל לקבל אחריות על המילים שאתה מפרסם, וזו התחלת הדרך לאחריות על הזרע שאתה מפיץ, או כך אפשר לקוות.
