סיבות לאנטגוניזם כלפי הפמיניזם
הי סיוון, אני מברכת על המחקר שאת עורכת, מאחר ולדעתי האנטגוניזם הרווח כלפי הפמיניזם, הוא אחד המחסומים האיתנים ביותר העומד בפני מימושן של התיאוריות והפרקטיקות הפמיניסטיות. אני מעריכה שלאנטגוניזם כלפי פמיניסטיות/ים ופמיניזם יש סיבות רבות, ואמנה כמה מהן העולות על דעתי. אשמח אם תפרסמי את עיקרי מחקרך בפורום, כדי שנוכל להחכים ולהמשיך ללמוד למול מה אנו עומדות/ים, ואילו אסטרטגיות עלינו לפתח כדי להתמודד עם אנטגוניזם זה. ראשית, אני חושבת שיש להבדיל בין הדימוי הפומבי של הפמיניזם לבין הפמיניזם בפועל. אני עורכת הבחנה זו מאחר ולאורך השנים נתקלתי במידה רבה של בורות, אי-הבנה, טעויות והטעויות ביחס לתכניה, מטרותיה ופועלה של התנועה הפמיניסטית. המידע המוטעה והמטעה נמסר לציבור על ידי בעלי הכוח בחברה, המעוניינים לשמר את הסדר הקיים ואת עמדות השליטה שלהם. אני סבורה שחלק מהא/נשים שאינן חשות הזדהות עם המילה "פמיניזם", היו משנות את דעתן במידה והיו מקבלות מידע מדוייק ומקיף יותר לגבי המשמעויות הטמונות במילה זו. (ראי הודעתי לגבי הדימוי הפומבי של הפמיניזם). מניסיוני אני יודעת, שהייתי פמיניסטית למעשה זמן רב לפני שזיהיתי עצמי ככזו. גיבוש הזהות העצמית שלי כפמיניסטית החל, רק כאשר התחלתי באופן עצמאי לקרוא ספרות פמיניסטית, והדבר קרה, כנראה לא במקרה, רק כאשר הייתי בתחילת שנות ה-20 שלי, תקופה בה יכולתי להשיג בכוחות עצמי ספרים בנושא, ולקרוא אותם בשפות זרות. מלבד ההיחשפות למידע חלקי ומוטעה, אני סבורה כי יש גם סיבות פסיכולוגיות הגורמות לא/נשים להירתע מהפמיניזם ולפתח עוינות כלפיו. אחת הסיבות, לדעתי, היא פחד משינוי. מרבית הא/נשים לא אוהבות שינויים, ולמעשה פוחדות משינוי. המצב הקיים, רע ככל שיהיה, הוא מוכר, ולפיכך מפחיד פחות ממצב שאיננו מוכר. פעם בתגובה להרצאה בנושאים פמיניסטיים שנשאתי בפני מורות, אמרה לי אחת מהן, שמה שאני אומרת זה מאד מסוכן, כי "לחשוב זה מסוכן." כל סדרי החיים הרי עשויים להשתנות אם נתחיל לחשוב ולבקר את המציאות הקיימת, ומי יודעת מה צופנת בחובה מציאות אחרת. א/נשים עמלות במשך שנים לכונן מסגרת יציבה לחייהן, וכעת באות הפמיניסטיות האלו ורוצות לערער אותה. לא, תודה. בנוסף, התפיסה העצמית של נשיות וגבריות היא אחד האלמנטים הראשוניים והבסיסיים ביותר בזהות האישית. הדבר הראשון בו אנו מבחינות כשאנו פוגשות איש/ה חדש/ה, הוא השיוך המיני/מגדרי שלה. וכאשר איננו יודעות אם אנו רואות גבר או אישה, אי הודאות מערערת מאד. להבניות מגדריות יש כיום השפעה כמעט על כל תחומי החיים (דימוי עצמי, ציפיות עצמיות וציפיות מהסביבה, תחושות יכולת ואי-יכולת, בחירה בסוג ההשכלה, בחירות מקצועיות, יחס לזוגיות ולבת/בן זוג, תחומי אחריות, תחביבים וכו´). משום כך, כל שינוי, ויהא הקל ביותר, בתפיסה העצמית המינית/מגדרית, עשוי לגרום למהפכה רדיקלית בשאר תחומי החיים של האיש/ה. ושדוד המערכות הפוטנציאלי הזה, אותו מציעה התנועה הפמיניסטית, מאיים מאד, ובפועל גובה מחיר יקר מאד ממי שמוכנה להתנסות בו. ככלות הכל, יש לי בעל שמפרנס אותי ולוקח את המכונית למוסך/אישה שמגדלת את הילדים, מכינה אוכל, מגהצת לי את החולצות ודואגת לבית – אז למה לשנות סדרי בראשית?